אומרים שצחוק בריא לגוף ולנפש, אומרים – וצודקים. היכולות לצחוק, וגם להצחיק, היא תכונה נדרשת בתקשורת בין אישית, ונחשבת למיומנות חברתית חשובה. יש הטוענים כי זו תכונה שנולדים איתה, אך היא גם נרכשת. בנוגע לילדים - ככל שהסביבה החברתית והמשפחתית תעודד ותנכיח את הצורך, כך חוש ההומור שלהם יתפתח, הביטחון העצמי שלהם יעלה ויהיה להם קל ונוח יותר להשתלב במעגלים חברתיים נוספים.
בגילים שנתיים עד שלוש הילדים מגיבים לצחוק עצמו כתוצאה ממצבים – תוכנית מצחיקה, מילים, משחקי דמיון ועוד. בגילים שש-שבע, לרוב, מתחיל להתפתח חוש ההומור עצמו. הילדים מתחילים להבין יותר את ההומור המשפחתי והחברתי, חווים גירויים ומגיבים אליהם בצחוק, מנסים לחקות את הסביבה ולהיות מצחיקים בעצמם.
"היכולת לצחוק, מעבר לחשיבות כמסייעת בהשתלבות החברתית, מפחיתה מתחים וחרדה. היא יכולה לסייע לילדים להתמודד עם סיטואציות מורכבות ולחזק את החוסן הנפשי שלהם"
קראו עוד:
ברגע שהילדים שהולכים וגדלים כבר מבינים מה מצחיק את הסביבה הקרובה, הם יודעים כיצד להשתמש בתכונה הזו, בהומור, כדי לחזק את הקשר עם בני המשפחה והחברים. מדובר בחלק בלתי נפרד מההתפתחות הקוגניטיבית שלהם.
ילדים שצברו ביטחון בקרב משפחתם ומבינים שהם מצחיקים אחרים, ימשיכו לספר בדיחות גם לחברים. הם ינסו להיות במרכז גם בסביבה החברתית, בגן או בכיתה, וככל שיתנסו יותר ויחוו הצלחה - כך ישתמשו יותר במיומנות הזו כדי לבסס את הקשר עם חבריהם ולחזק אותם. היכולת לצחוק, מעבר לחשיבות שלה כמסייעת בהשתלבות החברתית, מפחיתה מתחים וחרדה ויכולה לסייע לילדים להתמודד עם סיטואציות מורכבות בהווה ובעתיד, ולחזק את החוסן הנפשי שלהם.
ומה אם אנחנו לא מצחיקים? אכן, לא כולנו ניחנו בחוש הומור טבעי ומתגלגל כמו צחוק של ילד, וכמובן שיש בינינו הבדלים. גם אם לא חלמתם כילדים להיות קומיקאים, נסו בכל זאת לייצר בבית אווירה שיש בה גם מן חוש ההומור.
"על ידי שמחה וצחוק תעניקו לילדים מתנה שתאפשר להם לחזק את הביטחון, הביטוי, הדרך שבה הם ייצרו מעגלים חברתיים ויתמודדו בעתיד עם סיטואציות רגשיות"
איך מעודדים חוש הומור בבית?
- עודדו את הילדים לספר בדיחות. כשהם לומדים "לתפוס במה" גם הביטחון העצמי שלהם עולה.
- צרו בדיחות משפחתיות שמחברות ביניכם. בהמשך תוכלו להרחיב את המאגר, לשנות ולפתח בהתאם לחוויות המשותפות.
- בקשו מהילדים לספר לכם סיפור מצחיק ולא הגיוני. יש להניח שתוך כדי המילים הילדים כבר יצחקו מחוסר ההיגיון של עצמם, ואז בתורכם - גם אתם.
- תצחקו, כמה שאפשר. הצחוק והשמחה שלכם משפיעים על הילדים, גורמים להם להגיב לכך בצחוק והנאה.
- וגם תצחיקו. נסו להפתיע ולומר למשל "יש לי בדיחה בשבילך", או "שמעו משהו מצחיק". זכרו שצחוק הוא חלק מחוויה משפחתית שתורמת לכולכם.
- קבעו זמנים. בדרך לבילוי, בנסיעה לטיול, בשבת בבוקר, במהלך צפייה משותפת בתוכנית מצחיקה, נסו לתאם "זמנים טובים לבדיחות".
הצחוק כחוויה משפחתית
יש חשיבות מאוד גדולה ליצירת הווי משפחתי ייחודי - ודרך הצחוק אפשר להפוך את הרגעים הללו לחוויות שלא ישכחו. יש בדיחות שרק בני המשפחה יצחקו מהן בעוד שנים, כי הן יזכירו להם נשכחות, ויישארו כמשהו שחיבר ביניהם בעבר ומחבר ביניהם גם כיום, כשהם שולפים את הזיכרונות.
לכן מומלץ ליצור חוויות נעימות מצחיקות, שגם אתם וגם הילדים יוכלו להיזכר בהם בעתיד. נכון שלא בכל רגע אפשר לצחוק, אבל עם מודעות ויוזמה, אפשר להכניס לבית עוד הומור ושמחה. כך תעניקו לילדים מתנה שתאפשר להם לחזק את הביטחון, את יכולת ההתבטאות, ואת הדרך שבה הם ייצרו מעגלים חברתיים ויתמודדו בעתיד עם סיטואציות רגשיות שונות.
הילדה סיפרה "בדיחת קרש", לתקן או לזרום?
בתחילת הדרך לא כל הילדים מצליחים לספר בדיחה, אך הם בהחלט מנסים - וצריך לאפשר להם לעשות זאת. "האישור" של ההורים ושיתוף הפעולה שלהם הם חלק מהדרך לסייע לילדים לקבל חיזוק חיובי וביטחון. גם אם הילד קרא או שמע בדיחה ורץ מיד לספר להורים, ולא עושה את זה באופן מדויק, או שהילדה השתמשה במילים שהביכו אתכם לרגע, מומלץ לא לבטל את שאמרו או "להשבית" את השמחה. אם הם אמרו מילים גסות לגילם, או כאלה שיצרו בכם תחושה לא נוחה, אפשר לצחוק - בהתאם לגיל - אבל בהמשך גם לנסות ולהציע מילים חלופיות.
מומלץ לא לתקן אלא לתת לילדים להתבטא. תוך כדי הסיטואציה מומלץ אפילו לצחקק, ואם ניתן, לנסות לביים מחדש את הסיפור או הבדיחה שלהם - כדי שהם יצחיקו גם אתכם וגם אותם.
דליה כהן היא מנהלת מרכזי ההורות והמשפחה בחברה למתנ"סים הארצית
