אסיפת הורים
ריאיון פרידה מיוחד עם מקימי ערוץ הופ! #40
46:37
כל תינוק יודע איך שיר נולד. ברור, כמו תינוק. אבל חשבתם פעם כמה נהדרת האפשרות להבין איך נוצרים שירים בגיל כל כך צעיר? או לקרוא בביטחון ובלי בושה: "אבל הכי הכי הרבה אני אוהב אותי!", ככה, כבר בגיל חמש, בלי טיפול פסיכולוגי ארוך שנים? ומה עם התובנה המורכבת שגם מאחורי הפנים הכי יפות יכולה לשכון נפש עצובה?
כשמחשבות ברומו של עולם, כאלו שגם ילדים וגם מבוגרים יכולים להזדהות איתן, שזורות בשירי ילדים, נוצרות יצירות מופת של ממש. יהונתן גפן, שנפרד מאיתנו השבוע, העניק לנו רבות כאלה בקולו הייחודי והחד-פעמי, ולנצח יימנה עם ענקי ספרות הילדים העברית לדורותיה.
הוא ידע לכתוב את ה'אני' הכי פרטי ואישי ולבטא את הצדדים המורכבים והמרתקים של נפש האדם, בצורה נגישה וישירה, מעוררת אהדה וקרבה, בגובה העיניים, בשפת הנשמה. יצירותיו ליוו אותנו בילדות, מלוות את הילדות והילדים שלנו וימשיכו ללוות דורות חדשים, כי זה טיבן של יצירות אלמותיות. הן אולי נולדות מתוך פנימיותו של אדם אחד, אבל אחרי שיצאו החוצה, הן הולכות לגמרי לבד ונוגעות בדרך בלב של כולם.
כמה מנחמת ומעודדת הידיעה שיש דברים שהזמן לא יכול להם. שסבתא ונכד, סב ונכדה, יכולים ליהנות יחד מאותה יצירת אומנות. מדור תש"ח, דרך דור הטיקטוק ועד דור האפליקציה-שאי-אפשר-אפילו-לדמיין, כולנו, קשישים, מבוגרות, בני נוער וטף, יודעים ויודעות איך שיר נולד, וכולנו שמחים ומשתאים: "איזה יופי", כשאנחנו קוראים או שרים את מילותיו של יהונתן גפן, בשילוב לחנים וביצועים מהיפים שידענו. הנה כמה מהאוצרות האדירים שהשאיר לנו בתחום ספרות הילדים:
"הכבש השישה עשר" (1978)
היצירה לילדים המזוהה ביותר עם יהונתן גפן יצאה לראשונה כספר והפכה לתקליט המוכר והאהוב בהשתתפות יוני רכטר, גידי גוב, יהודית רביץ ודיויד ברוזה. בין השירים המוכרים ביותר בקובץ: "איך שיר נולד", "הילדה הכי יפה בגן", "רעמים וברקים", "אני אוהב", "מי שמביט", ו"גן סגור". הספר גם יצא במהדורה חדשה עם איוריו הנפלאים של המאייר דויד פולונסקי.
"הכוכבים הם הילדים של הירח" (הוצאת דביר, 1974)
"לפני 30 שנה, כשהיה יהונתן גפן אבא צעיר, שאלה אותו בתו, שירה, ממה עשוי הירח. השיחה שהתפתחה בין שניהם, אב וילדה, נכתבה כספר שירי ילדים. החירות והדמיון שאפיינה את השיחה, כך מעיד גפן עצמו בהקדמה למהדורה זו, עומדת בבסיסם של השירים".
"סיפורים ושירים שענת אוהבת במיוחד" (הוצאת דביר, מהדורה חדשה 2023)
"אחרי מלחמת ששת הימים קיבלתי מלגת לימודים ונסעתי לשנה לאוניברסיטת קימברידג' באנגליה. היה לי קשה לעזוב את אחיותיי הצעירות, שלושתנו התאבלנו על אימא שלנו שנפטרה זמן קצר קודם לכן. מרוב געגועים ואשמה, וכדי לשמח את ענת אחותי שהייתה אז בת ארבע, כתבתי לה שירים. את הסיפורים כתבתי לה בארץ, אחרי שחזרתי." כותב יהונתן גפן. השירים והסיפורים לענת ראו אור בשנת 1969, וזכו ממש עכשיו למהדורה חדשה עם איוריה של מיכל בוננו.
"הדרקון הלא-נכון" (הוצאת דביר, 1986)
"שנאו אותו מגדול ועד קטן, בגללו בלילות לא חצו את הרחוב, ואיש לא חשב שהוא לא מסוכן, ואולי הוא בעצם דרקון טוב. זאת לא אשמתו שהוא מצויד בשלושה ראשים, ורק אלוהים יודע שהוא היה מסתפק בראש קטן אחד ובכתף רכה אחת להניח אותו עליה." אחד מהסיפורים הכי יפים, מרגשים, עצובים ומכמירי לב. יהלום ספרותי שחשוב להכיר.
"ילד הכרובית" (הוצאת כנרת זמורה דביר, 2005)
"כשכולם היו עצובים - דניאל היה מחייך. כשכולם צחקו, הוא היה רציני. באופן כזה היה מיוחד. ולא בגלל קרניים או זנב ודברים כאלה. רק רגע, האם שכחתי משהו? כן, בוודאי - דניאל היה מיוחד גם משום שחבריו לכיתה צחקו עליו לעתים קרובות. והם צחקו עליו משום שבאחד השיעורים הוא אמר למורה יוסף שהוא נולד בתוך כרובית".
"זהו סיפור אגדה על ילד שנולד בכרובית, ואם אתם אוהבים סיפורי אגדה, ואם גם לכם מתחשק לפעמים לעלות על עץ ולא לרדת - תאהבו את הספר הזה, שמתרחש בכפר קטן ומלא דמויות צבעוניות ומעניינות. ואם לא - אולי אתם כבר לא ילדים".
אז תודה בשם זאת עם הנמשים וזאת עם הגומות, בשם כל מי שמפחד ומפחדת מרעמים שלא כל כך נעים לשמוע, תודה בשם הילד הכי קטן בכיתה, בשם הילדות שמביטות מהצד על הילדה הכי יפה בגן, ובשם הילדה הכי יפה שכנראה מביטה מהצד על הילדה הכי שמחה. תודה על שירים וסיפורים גדולים מהחיים, שצבעו לנו את הילדות בצבעים חזקים שלא דוהים, כאלה שמשאירים את הדרך אל הגן של כל אחד ואחת מאתנו פתוחה לרווחה, גם אם נסגר לפני כמה שעות וייפתח שוב מחר, וגם אם ננעל לפני 30, 40 או 60 שנה.
נטלי בלהסן היא סופרת ילדים ומאיירת ("בארץ השמיכה", "הנבט הקטן", "גברת מגזרת" ו"הסיפור של פצפונת"). בוגרת תואר ראשון ושני בספרות מאוניברסיטת תל אביב
