אם אתם הורים, בטח שמעתם על יוזמת החולצות הצהובות, שלפיה ביום ראשון הקרוב, יום פתיחת שנת הלימודים, יגיעו כל הילדים למסגרות לבושים בחולצה צהובה כאות הזדהות עם משפחות החטופים. כמו בכל סוגיה חינוכית, יש מי שמתנגד ויש מי שתומך. היוזמה אמנם מגיעה מהנהגת ההורים, אבל במועצת התלמידים הארצית תומכים בה באופן מפורש. היום (חמישי) התארחו באולפן ynet רוני קומאי, יושבת ראש מועצת התלמידים הארצית, וסמדר מורס, מנהלת בית הספר נופים בתל אביב.
קומאי: "אנחנו תומכים בכל יוזמה ובכל מהלך שמטרתו להעלות מודעות לחטופים, בין אם אלה חולצות צהובות ובין אם אלה שלטים שבתי הספר חליטו לתלות בשער הכניסה. אנחנו תומכים בכל יוזמה שמכניסה לשגרה הבית ספרית את התזכורת שיש עדיין חטופים בעזה. כן, אנחנו ממשיכים ללמוד, אנחנו ממשיכים את החיים שלנו, אבל חייבים לזכור אותם ולא להיות בבועה".
קיבלת תגובות מתלמידים שאמרו לך שהם לא רוצים להגיע בחולצה צהובה, כי מבחינתם זו הצהרה פוליטית?
"אנחנו לא מקבלים תגובות על העניין הפוליטי, אבל כן שומעים אמירות כמו 'אולי זה לא מקומנו', כי בסופו של דבר, החזרת החטופים היא לא בידיים שלנו, התלמידים. לא הייתה אף תגובה חריגה מדי. הנוער מאוד תומך בלשים את הדברים על השולחן. מי אנחנו שלא נעשה את הדבר הקטן הזה להעלאת המודעות? זו חובתנו כאזרחים, וזו חובתנו כדור העתיד להזכיר את הנושא הזה כל הזמן, במיוחד בפתיחת שנת הלימודים".
סמדר, חולצה צהובה זו לא חולצה שכתוב עליה 'עסקה עכשיו', שהיא אמירה פוליטית אלא משהו שנועד, באמת כמו שרוני אומרת, להזכיר את זה שיש חטופים בעזה שאסור לשכוח אותם. למה זה בכל זאת בעייתי בעינייך?
"היום הראשון ללימודים הוא בעיקר בצל מלחמה, בעיקר אחרי שהילדים ספגו את כל השלכות הקורונה שעדיין טבועים בהם. מן הראוי להיצמד לשגרה: טקס חגיגי עם חולצות לבנות וסמל בית ספר שיפתח את שנת הלימודים בצורה ממלכתית ולא מעוררת מחלוקת. חשוב לי לומר שהמחלוקת היא לא בעניין החזרת החטופים. אני רוצה להאמין שיחזרו במהרה בריאים בגוף ובנפש ואין על כך עוררין. יחד עם זאת, מה שקורה זה שהחל משער בית הספר, כל הנושא של הפדגוגיה ותיווך המציאות מוטל על הצוותים החינוכיים. כשמגיעים תלמידים שחלקם עם חולצה צהובה וחלקם עם חולצה לבנה, וקבוצות הוואטסאפ רועשות וגועשות בין ההורים כי לא כולם באותה דעה, זה מקשה על הצוותים. היום בבוקר קיבלתי הודעה מאמא בבית ספר במרכז הארץ, שאמרה לי שהמנהלת קבעה שמי שלא יגיע בחולצה צהובה, יקבל הערה במערכת הממוחשבת. אז כן, בוודאי שיש מחלוקת על העניין".
אם הייתה דרישה ללבוש חולצות שכתוב עליהן "עסקה עכשיו" או משהו נגד הממשלה, הייתי מבינה, אבל פה מדובר רק על חולצה צהובה. דיברת על הרצון של הצוותים להחזיר את הילדים לשגרה, אבל אנחנו לא בשגרה. אנחנו בשנת מלחמה. לא כדאי לציין את זה באיזשהו אופן מינימלי ?
"אנחנו מדברים פה על ילדים. הנושא הזה מוזכר כל יום בשנה. זה בסדר גמור שמעלים את המודעות, אבל היום הזה לא נבחר בעיניי סתם כך. למה לא אמרו שבשבוע הראשון נדבר על זה? יש סמליות ליום פתיחת שנת הלימודים, ובעיניי זה לא נכון. זה שם על הצוותים החינוכיים עול שהם לא התכוננו לו. אנחנו בחופש גדול, מורים לא הכינו את הדבר הזה, וגם לא נשאלו אם בעיניהם המקצועיות זה נכון לגעת בנושא הזה ב-1 בספטמבר, ויש חילוקי דעות. לא יעלה על הדעת שילד בכיתה א' יגיע עם חולצה צהובה ואף אחד לא יתווך לו, לא יסביר לו למה כולם לבושים בצהוב.
"יש הבדל משמעותי בין תיכונים, ואפילו כיתות ו', לבין ילדים בכיתות א'-ב', שלא כל כך מבינים את הסיטואציה. החולצות הצהובות הן איזשהו גימיק. כל הכבוד למועצת התלמידים על האקטיביזם ועל התודעה והמודעות האזרחית, זה נהדר. אבל בסוף צריך לזכור שהצוותים החינוכיים ובתי הספר הם אלה שנושאים באחריות. לא יכול להיות שנפיל עליהם הר ולא נשאל את דעתם. היוזמה הזאת נזרקה לרשת על ידי יזם חלל מהשרון. וככה לא עושים חינוך. הנושאים בנטל, המורים והמנהלים, נמצאים כעת בחופש".
והמורים שלך מתנגדים ליוזמה הזאת?
"אנחנו הודענו שביום הראשון ללימודים הילדים והילדות יגיעו לבית הספר בחולצה לבנה עם סמל בית ספר. צריך לתת לילדים לחיות בנחת ובשקט. זה לא אומר להתעלם מהמציאות הקשה או לא לתווך להם אותה, רק שהצוותים החינוכיים בבתי הספר יחליטו אם, איך, מתי ואיפה".
לגבי המנהלת שקבעה שמי שלא יגיע בחולצה צהובה, יקבל הערה במערכת הממוחשבת: יש לה בכלל זכות לעשות דבר כזה בלי שמשרד החינוך יאפשר?
"אנחנו מתנהלים תחת משרד החינוך, והוא לא יצא בהודעה שכולם חייבים להגיע בחולצה צהובה. אי לכך, אנחנו שומרים על ההוראות הרגילות בחוזר מנכ"ל ומגיעים בחולצה לבנה עם סמל בית ספר. כמו שאני תמיד אומרת לכל ההורים: 'תקראו בשש בבוקר את השיר של יענקל'ה רוטבליט - תנו לגדול בשקט'. הילדים ספגו מספיק. אין צורך בקונפליקט נוסף על גבם. אנחנו נתעסק בטקס הרשמי, בפתיחת השנה, בחזרה לשגרה, ביומיום. כל זה לא אומר לרגע ששכחנו את החטופות והחטופים".
נכון לעכשיו: שביתה בתיכונים
נכון לעכשיו, הסיכויים ששנת הלימודים תיפתח כסדרה קלושים. ארגון המורים העל-יסודיים מתכנן להשבית הלימודים בתיכונים כמחאה על תנאי העסקתם. עד כה, טרם הושגה פשרה בין המורים למשרד האוצר.
רוני, אתם מתכוננים לעוד יום בים, ביום הראשון הקרוב?
"לא עוד יום בים, אלא עוד יום של פעילויות בלתי פורמליות. לפי איך שזה נראה כרגע, אנחנו נכנסים לשביתה".
לעבר מי אתן מפנות אצבע מאשימה באירוע הזה?
רוני: "לעבר כולם: משרד החינוך, משרד האוצר וארגון המורים. זה לא מאבק של יום-יומיים. כבר שלוש שנים ברצף לא יודעים האם הלימודים יתקיימו ב-1 בספטמבר. זו האחריות של כולם לפתור את העניין והם לא מצליחים לחתום על הסכם".
סמדר: "אני רוצה לחזק את ידיו של רן ארז בעניין הזה. אני חושבת שצריך לעמוד באופן חד משמעי וברור לגבי כל הנושא של שכר, מעמד ותנאים של אנשי ונשות חינוך. אם לא יהיה כאן הסכם כמו שצריך, אז בסופו של דבר, באופן ישיר ועקיף, התלמידים והתלמידות הם אלה שישלמו את המחיר. אני חושבת ששר החינוך יואב קיש ויושב ראש ארגון המורים רן ארז צריכים לעמוד יחד, יד ביד, כתף אל כתף, מול האוצר, ולדרוש לשלם למורות ולמורים את מה שמגיע להם עבור עבודתם".