בית המשפט לענייני משפחה קבע לאחרונה בפסיקה ייחודית כי גם האם הגנטית (בעלת הביצית) וגם האם היולדת יוכרו כאימהות של התינוקת שנולדה. כך עולה מפסיקה שניתנה לאחרונה על ידי בית משפט לענייני משפחה. המדינה ערערה על הפסיקה, אולם בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה אתמול (ד') את ערעור המדינה - כך נודע ל-ynet הורים.
מדובר בשתי נשים שהיו בנות זוג, ובאותה עת הן החליטו להביא לעולם ילד על ידי הפריית ביצית של אחת מבנות הזוג (האם הגנטית) בזרעו של תורם אנונימי, והשתלת הביצית המופרית ברחמה של בת הזוג השנייה (האם היולדת). התהליך בוצע בחו"ל - האם היולדת הרתה, במהלך ההיריון בנות הזוג נפרדו ולפני כשלוש שנים ילדה האם היולדת בת.
בנות הזוג הגישו תביעה לאימהות, ועתרו בדרישה כי יוצהר שהאם הגנטית (בעלת הביצית) היא אימה של הקטינה בנוסף לאם היולדת. במקביל נערכה בדיקה לסיווג רקמות שאישרה את הקשר הגנטי בין האם הגנטית לקטינה.
המדינה התנגדה למתן פסק דין הצהרתי שבו יוצהר שהאם הגנטית היא אם הקטינה, ונטען כי על פי הדין הישראלי האם היולדת היא האם הבלעדית של היילוד - ויש להעניק לה צו הורות פסיקתי, על אף שהאם הגנטית היא בעלת הביצית שממנה נוצר העובר. זאת מאחר שעל פי הדין הישראלי האם היולדת היא המוגדרת כאם, ויש צורך בצו שיפוטי לכינון הורות של אם גנטית.
עוד טענה המדינה כי להצהרה על האם הגנטית כאימה של הקטינה עלולות להיות השלכות רוחב מרחיקות לכת, לרבות האפשרות ליצירת הורות משולשת בניגוד לדין הישראלי.
מנגד טענו האימהות, באמצעות עורכי הדין שמואל מורן ונעה גלרמן-ליאל ועו"ד טלי בן יקיר (בנות הזוג יוצגו בנפרד - ל"ד), כי זיקה גנטית היא הבסיס המרכזי להורות, וכי דחיית התביעה תגרום לחוסר שוויון בין האימהות ותפגע בטובת הקטינה. לטענתן, חוק תרומת ביצית וחוק הפונדקאות לא חלים על המקרה הנוכחי, ואין כל חשש להורות משולשת מאחר שתורם הזרע היה אנונימי.
שופט בית משפט לענייני משפחה, שמואל בר יוסף, קיבל את תביעת בנות הזוג לשעבר והצהיר כי בת הזוג שהיא בעלת הביצית שממנה נוצרה התינוקת היא אימה של הקטינה בנוסף לאם היולדת. כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המדינה, וחייב אותה בהוצאות האימהות בסך של 20 אלף שקל.
שופט בית המשפט המחוזי נפתלי שילה קבע שאין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה: "אין בסיס לטענת המדינה שלפיה בית משפט לענייני משפחה יצר אדן הורות חדש. משלא קיים בענייננו אב ידוע, אין כל סיבה שלא להכיר באם הגנטית כאם נוספת לאם היולדת ולהעניק לה צו הצהרתי לאימהות. במקרה דנן, משאין כל חשש להורות משולשת, יש להכיר ב'קול הדם' של המשיבה 1 (האם בעלת הביצית - ל"ד), ובצדק ניתן לה צו הצהרתי לאימהות. צו הצהרתי זה תואם את טובת הקטינה, ומביא לכך שהמעמד של שתי האימהות שווה מבחינת האדן המשפטי של הורותן". השופטים שאול שוחט ועינת רביד הסכימו לפסק דינו של השופט שילה.
לדברי עו"ד שמואל מורן, שייצג את האם בעלת הביצית יחד עם עו״ד נועה גלרמן-ליאל, ״פסק הדין פותח פתח חשוב ומרגש למגוון אפשרויות של הורות בישראל. יש לו השלכות רוחב רחבות, שעיקרן הענקת שוויון לשני ההורים מרגע הלידה, שיכול לבוא לידי ביטוי בשורה של זכויות וגם חובות בזיקה לילד, לרבות זכויות כלכליות, משמורת ואפילו ירושה - מרגע הלידה, ללא צורך בהליך בירור שיפוטי לצורך מתן צו הורות פסיקתי. בנוסף מחזק פסק הדין את האפשרות למעמד של 'הורות פונקציונלית', שיכולה להיות הכרה באם לצרכים מסוימים, ובאם אחרת לעניין אחר״.