המשבר החמור בגני הילדים שמקורו במחסור בגננות ובסייעות, מוביל לסגירתם של מאות גנים בכל בוקר, לרוב ללא הודעה מוקדמת, ומשפיע כמובן על אלפי ילדים שנשארים בבית ועל הוריהם. הוא עלול גם לייצר סכנה של ממש, למשל במקרה של היעדר סייעות לפעוטות עם צרכים מיוחדים הזקוקים להן.
רעות יצחקי מנס ציונה, נציגת ועד עירוני וממנהלי ערוץ הדוברות של ועד הגנים הארצי, סיפרה בריאיון לאולפן ynet על השגרה שהפכה לדבריה לסוג של רולטה. "במסגרת העשייה שלי בוועד אני מקבלת מאות הודעות על סגירה של גנים. קצב החיסורים והסגירות מסחרר - או שמסגרות לא נפתחות בבוקר, או שהן נפתחות ופועלות עם צוותים שהילדים לא מכירים", היא אומרת.
קראו עוד:
"פנינו, ואנחנו ממשיכים לפנות, למשרדי ממשלה רבים ובהם האוצר, החינוך ועוד", היא מסבירה מדוע המשבר יכול היה להימנע, "צפינו מראש את גודל המשבר לאור התקופה, הרי כשאשת צוות לא חשה בטוב - לא לוקחים שום סיכון. הרשויות אפילו מבקשות ממנה שלא להגיע, כך שבפועל המון גנים נפתחים עם שתי סייעות, ובלי גננת. משרד החינוך אמור לספק גננות משלימות, אבל זה לא קורה חודשים ארוכים. יש פה כשל שהיה ידוע מראש. נציגי משרד החינוך התעלמו, נהגו בשיטת 'יהיה בסדר' - והשטח בכאוס מוחלט".
יצחקי מתארת משחק כיסאות של ממש: "סגירת הגן היא תרחיש אחד, אבל אם הרשות הצליחה למצוא מחליפה - אז הגן ייפתח עם שתי סייעות שהילדים לא מכירים. מדובר בסייעות שמצאו באותו יום, כלומר - אין יציבות. ועוד בתקופה כזאת, שגם כך ילדים חווים לא מעט רגרסיות וקשיים. המפקחות עצמן פנו וטענו שהן קורסות תחת הנטל הזה. הן לא מצליחות להתעסק בשום דבר למעט בשיבוץ ובהחלפות. זה אומר שגם משרד האוצר, שמתנער, לא מוכן לתקצב. הוא לא מבין את חשיבות תנאי השכר ושיפור תנאי מעמד הסייעות והגננות בארץ. אלה דברים שניתן לפתור".
"יש ילדים שיש להם אלרגיה מסכנת חיים, או ילדים שחווים קשיים רגשיים או התנהגותיים, כל אחד הוא עולם בפני עצמו, ועם ההגדרה שלו. מישהו עלול לקפח חיים. הבן שלי הוא אחד מהילדים האלה, ילד בן כמעט שלוש וחצי, ואין מי שיעזור לו, פשוט אין. לא כי העירייה לא רוצה, אלא כי אין"
דוגמה להשלכות שיש להיעדר כוח האדם על הילדים והוריהם, ניתן למצוא בסיפור של דורית קאופמן - אם לילד שאושרה לו סייעת אך הוא לא מקבל אותה. "תהליך האבחון הוא מאוד ארוך, וכמובן שבסופו יש לקבל את חותמת קופת החולים הרלוונטית", היא מספרת, "אין אפשרות ללכת לגורם פרטי, התורים לאנשי המקצוע מאוד ארוכים, ובכלל, אין צורך להרחיב בתהליך המאתגר. אז גם כשיש כבר זכאות למספר שעות מסוים, מה שנקבע לפי פרמטרים שלא בהכרח ברורים לי, אין סייעת.
"ב-15 באוגוסט, שבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים, בעיריית גבעתיים היה חוסר של עשרות סייעות אישיות", אומרת קאופמן, "ואנחנו מדברים פה על ילדים שיש להם אלרגיה מסכנת חיים, ילדים שחווים קשיים רגשיים או התנהגותיים, כל אחד הוא עולם בפני עצמו, ועם ההגדרה שלו. מישהו עלול לקפח חיים. הבן שלי הוא אחד מהילדים האלה, ילד בן כמעט שלוש וחצי, ואין מי שיעזור לו, פשוט אין. לא כי העירייה לא רוצה, אלא כי אין".
ענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, תקפה באולפן: "גננות יוצאות מהסמינר, מסיימות את הלימודים שלהן - ומסרבות לעבוד במקצוע שאותו הן למדו. יחס ההורים, יחס המשרדים, יחס הרשויות המקומיות, השכר הזעום - כל זה מביא אותנו למצב שבו חסרות המון גננות במדינת ישראל. סייעות הן החוליה החלשה ביותר בשרשרת, אף אחת לא רוצה להיות סייעת היום.
"לא רק שלא מבינים את זה במשרד האוצר, אלא גם אם יש רשויות מקומיות חזקות שמעוניינות לשלם יותר לסייעות - הוא עוצר את זה", ממשיכה דדון, "באוצר לא מאפשרים להעלות את שכר הסייעות, אולי כדי לא לפגוע בשכר המינימום, אני לא יודעת בדיוק למה. ובאמת כמעט שלא ניתן למצוא - לא סייעות וגם לא גננות. פשוט אין, ולכן בכל בוקר גנים נסגרים ברחבי הארץ".
ואיך תיראה המשך השנה במצב הדברים הזה? "אפילו לא הגענו לחורף - להיעדרויות, למחלות ילדים ולכל שאר מאפייני התקופה. בוודאי שהולך להיות מאוד קשה, ורק התחלנו את השנה. אני מציעה לכולם, גם במשרדי הממשלה, לחשוב למה יש כזה מחסור בגננות, למה אנשים שלמדו ארבע שנים ובאמת באו למקצוע הזה מתוך אידיאולוגיה, מוצאים את עצמם עוסקים בדברים שהם בכלל לא פדגוגיה".
"אפילו לא התחיל החורף, עם ההיעדרויות והמחלות. בוודאי שיהיה מאוד קשה, ורק התחלנו את השנה. למה יש כזה מחסור בגננות? למה אנשים שלמדו ארבע שנים ובאו למקצוע מתוך אידיאולוגיה, מוצאים את עצמם עוסקים בדברים שהם כלל לא פדגוגיה?"
בשבוע שעבר הוכרז על סכסוך עבודה מול הרשויות, אך מניעת השביתה לא נראית בשלב זה באופק. "במידה שימשיכו לעבוד שלא לפי התקן, ולמשל בגני טרום-טרום חובה, ילדים צעירים בני שלוש לא יטופלו עם שתי סייעות בגן ועם הגננת - אז כן. אנחנו בהחלט נשבית את אותם מקומות שבהם לא יעבדו לפי התקן", אומרת דדון.
יו"ר ועד הגנים בהנהגת ההורים הארצית, סיגל שפיץ-טולדנו, אמרה מוקדם יותר גם היא כי הכתובת הייתה על הקיר - אך לדבריה במשרד החינוך ובשלטון המקומי לא פעלו לצמצום הפערים שנוצרו. "הגענו למצב שבו הורים מגיעים בבוקר לגנים סגורים בגלל היעדר גננת או סייעת. בהתרעה קצרה, אם בכלל, מוסרים להורים התנצלות שהגן יהיה סגור היום", היא הסבירה, "המשמעות של כל סגירת גן היא 35 הורים שלא יכולים להגיע לעבודתם, שצריכים לפנות את היום מכל פגישה או עבודה שתוכננה. הילדים, שגם ככה חווים טלטלות בשנתיים האחרונות, שוב מוצאים את עצמם בלי מסגרת יציבה, ושוב חווים אכזבה וקושי רגשי".
בתגובה לדברים, אמר קודם מנכ"ל משרד החינוך יגאל סלוביק כי משרדו "מודע לבעיה ופועל לגיבוש פתרון". הוא ציין שהרשויות המקומיות מנהלות את משק הסייעות, וכי יש לפעול למציאת פתרון מערכתי שיכלול הכשרה, תמריצים ושכר כדי לגייס סייעות, והוסיף: "יש אתגרים רבים ולא מעט בעיות, ואנחנו פועלים לפתרון. זה לא יהיה במחי כף ונצטרך לעבוד קשה".
השתתפו בהכנת הכתבה: תמר טרבלסי-חדד, מאיר תורג'מן, עינב חלבי, קורין אלבז-אלוש, אחיה ראב"ד איתן גליקמן ואלכסנדרה לוקש