בית המשפט המחוזי מרכז בלוד ביטל בימים האחרונים החלטה קודמת של בית המשפט למשפחה להגביל אם גרושה, העובדת כמדריכת כושר, בבחירת מקום מגוריה למרחק של עד 15 ק"מ ממקום מגורי בנותיה עם אביהן במושב במרכז הארץ. מדובר בהחלטה יוצאת דופן, שמטרתה לאפשר לאם חלופות פרנסה טובות יותר באזור עירוני.
קראו עוד:
"טובת הקטינות לכך שהוריהן יתגוררו לידן תילקח בחשבון, אך יילקח בחשבון גם מתן חופש לאם לבחור את מקום מגוריה ואת עיסוקה, שאף הם לטובת הקטינות", נקבע בהחלטה. יש לציין כי בית המשפט פסק לטובת האם על אף חוות דעת של מומחית מטעמו, שקבעה כי עבור טובת הילדות על האם לגור קרוב יותר למקום מגוריהן עם אביהן - במרחק של עד 15 ק"מ.
בני הזוג ובנותיהן התגוררו בראשון לציון, עד לפני כשנתיים. אז, לאחר משבר ביחסיהם, הם עברו למושב כדי לשקם את מערכת היחסים. המעבר לא סייע והם החליטו להיפרד. האישה עזבה את המושב ועברה לגור עם הבנות סמוך לבית הוריה במרחק כ-35 ק"מ מהמושב. האב התנגד למעבר.
בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מינה פסיכולוגית כמומחית מטעמו, שקבעה כי המושב הוא מרכז חייה של המשפחה, ועל כן יש להעדיף את אינטרס הילדים - שהוא המשך חינוכם ומגוריהם במושב, וזאת על פני נסיעות ארוכות למקום מגוריה החדש של האם. המומחית גם קבעה כי עבודת האישה כמדריכת ספורט היא גמישה יחסית, ועל כן היא תוכל להמשיך ולעסוק בה גם באזור המושב.
בערעור למחוזי טען עו"ד אבי גפן, בשם האם, כי הגבלת מקום מגוריה של האישה עומדת בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. הוא טען כי המומחית לא התחשבה בצרכיה של האישה.
השופטים במחוזי בלוד, מיכל נד"ב אב"ד, ורדה פלאוט וצבי ויצמן קיבלו לאחרונה את טענות האישה בחלקן, וקבעו: "אנו סבורים כי בחלק מהמלצות המומחית יש כדי לפגוע באופן לא מידתי באם ועל כן מצאנו להתערב בהן".
השופטים מתחו ביקורת על קביעת המומחית, שלפיה נוכח עיסוקה של האישה כמדריכת ספורט היא יכולה למצוא עבודה בסמוך למושב. "קביעה זו", פסקו השופטים, "אינה בתחום מומחיותה של המומחית... היא אינה סבירה גם משום שיש בה הגבלת חופש העיסוק וחופש הפרט של האם באופן שאינו מידתי". בסופו של דבר השופטים קבעו כי האם תוכל לגור בכל מקום שאינו מרוחק יותר מ-30 ק"מ מהמושב.