הטיול השנתי נגמר בתאונת דרכים - מעיין בת ה-10 נפצעה קשה
(צילום: משי בן עמי)
בחודש ינואר האחרון מעיין שחר בת העשר, תלמידת כיתה ד' בבית הספר אב"י באבן יהודה, נפצעה קשה מאוד בתאונת דרכים שבה היה מעורב האוטובוס שבו נסעה, בדרך לטיול השנתי שאליו יצאה עם חבריה לכיתה. אימה, אסתר, מספרת בשיחה עם אולפן ynet על הרגעים הקשים שהיו, ואלה שהם עדיין חווים בשיקום הארוך.
"מעיין נפצעה ב-3 בינואר בשעה 09:28 בבוקר בדיוק", מספרת האם. "אחר הצהריים, במקום שהיא תחזור הביתה, פגשתי אותה במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים. לא ידעתי אם הבת שלי תחזור לחיים או לא תחזור. כרגע היא כבר לא בסכנת חיים, אבל היא סובלת מפגיעת מוח חמורה מאוד ונמצאת כבר חודש בבית לווינשטיין, בשיקום שצפוי להיות ארוך מאוד".
מה אומרים הרופאים?
"היות שמדובר בפגיעת מוח, לא יודעים הרבה ולא אומרים שום דבר. אנחנו מחכים לניסים. היה לנו נס אחד, שהיא נשארה בחיים, ועכשיו אנחנו מחכים לנס נוסף - שהיא תחזור לאיכות חיים. בשפה המקצועית היא בהכרה מינימלית, כלומר היא לא מדברת, לא צוחקת, לא בוכה שכואב לה, אפילו לא יכולה לומר את זה. היא פותחת עיניים לפעמים, ואז אפשר אולי לתפוס את המבט שלה ולתקשר איתה. בגדול, פה נגמרת התקשורת".
אסתר היא בת יחידה להוריה, היא התגרשה מבן זוגה, ובימים אלה היא לא עובדת. כדי לסייע למשפחה, חבריה ושכניה יצאו בקמפיין גיוס כספים, ויעדו הוא כמיליון וחצי שקלים.
"אין לי משפחה, והאהבה הענקית שאנשים מעניקים לנו נותנת לי וגם למעיין משהו שהוא בלתי-נתפס. כל הקהילה המדהימה באבן יהודה, כולם התגייסו לעזור. אנחנו כבר כמעט חודשיים אחרי האירוע, ואנשים רק עוזרים. אין לי אפילו דרך להודות להם, תודה היא מילה קטנה להגיד על מה שקורה עכשיו".
אסתר מספרת גם על ליה בת התשע, שלא ראתה את אחותה הגדולה ממנה רק בשנה כבר חודשיים. "היא מפחדת לראות את מעיין. היא מלווה בטיפול, והכי הרבה שהיא מסוגלת כרגע הוא לעמוד מאחורי הפרגוד בחדר של מעיין. אנחנו משחקות ב'אימא מעיין', היא אומרת לאחותה דברים ואני עונה בשמה. אני הקול של מעיין, שאיתו היא יכולה לדבר. קשה לה מאוד-מאוד, יש ביניהן קשר מדהים ומטורף. כמו תאומות. קשה גם לי".
