בשנת 2021 חלה עלייה בתמותת ילדים שנשכחו או נלכדו ברכב, וכן עלייה במקרי המוות כתוצאה מחנק - אך הייתה ירידה בתמותה לעומת שנים 2017-2019. כך עולה מדו"ח סיכום השנה של ארגון בטרם לבטיחות ילדים.
ואלה המספרים: בשנה החולפת נהרגו 117 ילדים ובני נוער בתאונות שונות. גורמי התמותה הבולטים היו תאונות דרכים (50 מקרים), חנק (20 מקרים), טביעה (19 מקרים), שריפה (שמונה מקרים) ושכחה או הילכדות ילדים ברכב (שישה מקרים).
קראו עוד:
בשנת 2021 עמד שיעור תמותת הילדים בתאונות על 3.9 מקרים ביחס ל-100,000 ילדים. בארגון בטרם מדגישים כי 2020 הייתה חריגה בהיקף ההיפגעות המצומצם, ככל הנראה כפועל יוצא של משבר הקורונה ותקופות הסגר והריחוק החברתי. במהלך 2021 הוקלו ההגבלות, ושיעור התמותה עלה, אך עדיין מדובר בירידה של כ-16% ביחס לשיעור התמותה הממוצע בשנים 2017-2019.
השפעות אסון מירון
אסון הילולת מירון שהתרחש בל"ג בעומר האחרון גבה 45 קורבנות, בהם 11 ילדים ובני נוער בני פחות מ-18. כתוצאה מכך נרשמה עלייה משמעותית בהיקף התמותה של ילדים ובני נוער בעקבות מחנק: 20 מקרים בשנת 2021, לעומת תשעה מקרים בממוצע בשנים 2017-2020.
הכפלת מקרי התמותה בשל חנק הפכה אותו לגורם התמותה השני בשכיחותו אחרי תאונות דרכים. בכך, הוא מקדים את התמותה כתוצאה מטביעה שהייתה הגורם השני לתמותה בחמש השנים האחרונות. בנוסף, ב-2021 שישה ילדים איבדו את חייהם כתוצאה משכחה או הילכדות ברכב, לעומת 2.75 בממוצע השנים הקודמות.
ילדים בחברה הערבית נמצאים בסיכון יתר
מבין כלל הילדים ובני הנוער בישראל שנהרגו השנה בתאונות, 56 מהם היו מהחברה הערבית, כלומר 48% מהמקרים. לאור הנתונים, ובחישוב חלקם היחסי באוכלוסיית הילדים, הסיכון של ילד ערבי להיהרג בתאונה גבוה פי 2.7 מהסיכון של ילד יהודי. ב-2021 מספר מקרי התמותה בקרב ילדים בדואים אף היה גבוה יחסית בהשוואה לשנים הקודמות: 26 מקרים לעומת 18 מקרים בממוצע בשנים 2018-2020. לפי הנתונים, הסיכון של ילד בחברה הבדואית למות בתאונה גבוה פי 2.9 ביחס לילד ערבי ממחוז אחר, והוא הגבוה ביותר לתמותה בתאונה ביחס לכלל ילדי ישראל.
"מצב החירום כנראה הגביר את ההשגחה ואת רמת הדאגה לילדים, ולצד כל ההשלכות השליליות של הקורונה - ראינו ברכה במיעוט תאונות ילדים וצמצום משמעותי בתמותה"
מבין גורמי התמותה בחברה הערבית, בלטה השנה עלייה במקרי הטביעות והתמותה כתוצאה משריפות: תשעה ילדים ובני נוער ערבים טבעו למוות השנה, ביחס לחמישה מקרים בממוצע בשנים הקודמות, ושישה מקרים של תמותה בשריפה לעומת 3.25 בממוצע בשנים הקודמות. 27% מתמותת ילדים בחברה הערבית נגרם מתאונות בסביבת כלי רכב (דריסה לאחור).
לפי הדו"ח, בחברה היהודית חלה ירידה של כ-21% בשיעור התמותה לעומת 2017-2019. באוכלוסייה הערבית, שיעור התמותה נשאר דומה בהשוואה לשנים אלו. על אף שהירידה בשיעורי התמותה בשנתיים האחרונות ממוקדת באוכלוסייה היהודית, המגמה ארוכת-הטווח מצביעה על ירידה בהיקף דומה בשתי קבוצות האוכלוסייה: הן בקרב ילדים ובני נוער בחברה היהודית והן בגילים דומים בחברה הערבית, שיעורי התמותה בשנים 2019-2021 נמוכים בכ-28%, בהשוואה לשנים 2008-2010.
מי נמצא בסיכון?
בני נוער: בחמש השנים האחרונות ניתן לראות כי מתבגרים בני 15-17 מעורבים בכ-25% ממקרי התמותה, כלומר פי 1.7 מחלקם באוכלוסיית גיל זו. הסיכון של נער או נערה למות כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת הוא גבוה פי 1.2 מהסיכון של תינוק עד גיל ארבע, פי 3.5 מהסיכון של ילדים בני חמש עד תשע, ופי 2.5 מהסיכון של ילד בן 10-14. בני 15-17 בולטים במיוחד מבחינת סיכון התמותה בתאונות דרכים, והם מעורבים בכ-34% מכלל מקרי התמותה מתאונות דרכים בשנים 2017-2021.
תינוקות ופעוטות: ב-44% ממקרי התמותה מעורבים תינוקות מגיל לידה עד גיל ארבע, כאשר בשנים 2017-2021 ניתן לראות שכ-74% מהפגיעות קרו בזירה הביתית.
יישובים חלשים: וגם לפערים חברתיים יש השפעה על רמת הסיכון לתאונות. לאורך חמש השנים האחרונות, שיעורי התמותה בקרב ילדים מיישובים ברמה חברתית-כלכלית נמוכה היו גבוהים משמעותית משיעורי התמותה של ילדים מיישובים ברמה חברתית-כלכלית בינונית וגבוהה. הסיכון של ילד מהאשכולות הנמוכים למות כתוצאה מהיפגעות - גבוה פי 1.4 מהסיכון של ילד מהאשכולות הבינוניים, ופי 2.6 מהסיכון של ילד מהאשכולות הגבוהים.
אורלי סילבינגר, מנכ"לית ארגון בטרם, התייחסה לנתונים: "שנת 2020 הייתה שנת הקורונה והתאפיינה בסגרים מרובים וצמצום פעילות פנאי. הורים רבים יצאו לחל"ת או עבדו מהבית והיו נוכחים משמעותיים לצד ילדיהם. מצב החירום כנראה הגביר את ההשגחה ואת רמת הדאגה לילדים, ולצד כל ההשלכות השליליות של הקורונה - ראינו ברכה במיעוט תאונות ילדים וצמצום משמעותי בתמותה.
"לעומת זאת, שנת 2021 התאפיינה בחזרה לשגרה, ולצערנו זה כולל גם את שגרת התאונות", היא מוסיפה, "במיוחד לאור הניסיון של השנתיים האחרות, אנחנו שבים וקוראים להורים לפעול לצמצום הסיכונים והגברת הבטיחות של הילדים. את מרבית התאונות ניתן למנוע באמצעות התאמה הסביבה לילדים ואימוץ הרגלי התנהגות בטוחה. רק ככה נוכל למנוע את האסון הבא".
