תוכנית "הכיתה הירוקה" יצאה לדרך, ולפיה אם יימצא תלמיד מאומת לנגיף הקורונה בבית הספר הוא יישלח לבידוד, בעוד ששאר הילדים ואנשי הצוות ייבדקו במשך שבעה ימים - ורק מי שיתגלה חיובי יידרש לבידוד גם כן - אך גני הילדים עדיין לא כלולים בה. המשמעויות: גנים סגורים, בידודים, והורים שלא יכולים לצאת לעבודתם.
בריאיון לאולפן ynet, יו"ר חיבה - האיגוד הארצי לגני ילדים פרטיים, קרן אוחנה איווס, קראה ל"שוויון מלא בין ילדי ישראל". לדבריה, גם על הגנים הפרטיים להיכנס תחת המתווה כדי לצמצם בידודים, לשמור על רצף נוכחות בגנים ובצהרונים - וכן לטובת החזרים כספיים.
קראו עוד:
"המדינה צריכה לממן גם את הורי הילדים מתחת לגיל שלוש", היא אומרת, "לצערי הרב, המערכת מבדילה בין הילדים. כשאומרים 'כיתה ירוקה', או שמתייחסים בתוכנית ל'גנים', מתכוונים למה שהמערכת הממוסדת מכירה תחת הפורמט של משרד החינוך, וגילי לידה עד 3 כלל לא נכנסים לשם. אין שום הבדל - ילדים בני שלוש עד חמש, ואפילו עד גיל 10, צריכים השגחה של הורים. זה משבש את החיים".
כמי שמייצגת את המגזר הפרטי, אוחנה איווס מצביעה על הבעיות שהיא מזהה בהתנהלות הקיימת: "אנחנו מדברים על ילדים נורא קטנים, צעירים, חסרי ישע, שדורשים השגחה מתמדת. כשיש יציאה לבידוד כתוצאה ממפגש עם חולה מאומת, הילדים האלה נשארים בבית, וכובלים גם את ההורים להישארות בבית - כי הם צריכים טיפול אינטנסיבי.
"שנית, מסגרות המיועדות לבני פחות משלוש פועלות כעסקים פרטיים", היא ממשיכה, "ולכן בכל פעם שסוגרים מסגרת לשבעה ימים, המשמעות היא שיש להחזיר 25% מההכנסה, על אף שההוצאה נשארת. העובדים מחוסנים - הם רשאים להגיע למקום העבודה, אין להם סיבה להיות בבידוד, יש ילדים שמחלימים, הם צריכים להגיע למערכת, וגם להם אין סיבה להיות בבידוד. אבל, התקנה שלפיה פגישה עם חולה מאומת שולחת את כולם לבידוד, סוגרת אותנו חדשות לבקרים".
לדבריה, הבידודים התכופים נמשכים: "אני מכירה מסגרות שיצאו מבידוד לבידוד לבידוד, ולכן גם אנחנו מבקשים להיכלל במתווה הכיתה הירוקה, שהוא יחול גם עלינו, ובטח שבטח לא להשית הוצאות כלכליות על ההורים, שצריכים לרוץ ולקנות את בדיקות האנטיגן".
"יש גננות שלא יכולות להתחסן מסיבה בריאותית. האם הן נדרשות לבידוד, או נכנסות למתווה הכיתה הירוקה יחד עם הילדים? יש חורים במתווה, ולא קיבלנו תשובות ממשרד החינוך"
דורית חזן, יו"ר ארגון גננות מחנכות מבית ההסתדרות הלאומית, מוסיפה: "בגדול, המתווה הוא טוב. הוא מכוון לרצף חינוכי, פדגוגי ולימודי, ובעיקר לילדים בגילי גן זה דבר מבורך. אנחנו רוצים את השגרה, הילדים והגננות משוועים לשגרה, אבל יש חורים במתווה הזה".
חזן מציפה את השאלות שנותרו פתוחות: "מה עושים למשל אם רק ביום החמישי לספירה של הבדיקות האנטיגניות ילד נוסף מתגלה כחיובי? שוב דוחפים מטוש לילדים? נותנים לילדים לעבור את כל הסבל - PCR בהתחלה, PCR בסוף, ובאמצע שוב אנטיגן? אנחנו מדברים על 14 ימים ברציפות במקרה הטוב. ושוב, ייתכן שביום השישי, בסיבוב השני, יתגלה עוד ילד מאומת.
"אני מכירה גננות שמבקשות לעזוב את המערכת, ולפחות 100 גננות שעזבו את המערכת בשנה שעברה, לאורך הקורונה. אני מכירה גננות שמבקשות כבר עכשיו לצאת לחל"ת בשנה הבאה. מבידוד לבידוד המצב נהיה יותר קשה, הוא הולך ומחמיר"
"שנית, מה עושים עם הגננות?", היא מוסיפה, "יש גננות שלא יכולות להתחסן מסיבה בריאותית. האם הן נדרשות לבידוד, או נכנסות למתווה הכיתה הירוקה יחד עם הילדים? יש חורים במתווה, ולא קיבלנו תשובות ממשרד החינוך".
חזן טוענת כי האווירה בגני הילדים, קשה. "יש כאוס בגנים, גננות רבות מעידות על קושי רב לנהל את הגן", היא אומרת, "אני מכירה גננות שמבקשות לעזוב את המערכת, ואני מכירה לפחות 100 גננות שעזבו את המערכת בשנה שעברה, לאורך הקורונה. אני מכירה גננות שמבקשות כבר עכשיו לצאת לחל"ת בשנה הבאה. מבידוד לבידוד המצב נהיה יותר קשה, הוא הולך ומחמיר. ואת כל הכעס אנחנו, איך אומרים, רכיכות ללא קונכייה, הראשונות לקבל.
"תעזרו לנו, אנחנו רוצות לעבוד, אנחנו רוצות לא להיות מבודדות", היא ממשיכה, "ולגבי בדיקות האנטיגן - אם יש אפשרות להיבדק בקופת חולים, תנו להורים לעשות זאת, אל תגבילו. לא ייתכן שאנחנו הגננות נקבל ילדים לגן שנבדקו בבית, הילדים מגלים לנו הכול. הם אומרים למשל - 'לא הסכמתי שאימא תכניס לי את הלבן לאף", או כל מיני אמירות. חשוב לנו לשמור על הגננות שלנו, כמו שכולם שומרים על סבא וסבתא שלהם, וכמובן שגם על הילדים שלנו. כולנו רוצות לעשות זאת לצד דאגה להורים ולכלכלה של הבית. התסכול ברור לי יותר מכל, גן נסגר - הורים יושבים בבית".