הכול התחיל ביום שבו החלטתי להיות הורה דיגיטלי, ולאפשר לבני בן ה-14 להשתמש באפל-פיי. סיפרתי לעצמי שמעבר לתחושת הקדמה יהיו לכך יתרונות רבים. מבחינתי, אחד העיקריים שבהם היה להפסיק להתרוצץ בין כספומטים שונים, או לתת את מספר האשראי שלי לכל מיני מוכרי פלאפל והמבורגרים כשהילד נתקע ללא כסף מזומן. אמרתי לילד שבקשתו נענתה בחיוב והתקנתי לו את האפליקציה. הילד נראה מאושר. סיכמתי איתו שהוא מודיע לי על כל קנייה, ומבקש רשות. חשבתי שבכך עיגנתי את השימוש באפליקציה, ולא יהיו לי הפתעות שונות ומשונות בדמות חיובים מפוקפקים על דברים מיותרים. בפועל התברר לי שהסיפור לא כל כך פשוט.
ביום הראשון, בעודי יושבת בפגישה, הסמארטפון שלי צלצל ללא הפסקה. על הצג הופיע מספרו של המתבגר היקר שלי. בהתחלה חייכתי בנימוס ותוך כדי השתקתי את הצלצול, אולם הילד התעקש וצלצל שוב ושוב ושוב, וקצת נלחצתי. התנצלתי עמוקות, ועניתי בבהלה. חששתי שקרה לו משהו או שיש עניין דחוף. מתברר ש"דחוף" הוא עניין יחסי. ברגע שבו עניתי לטלפון, הילד צווח: "אימא, אני פה עם חברים, בקניון, אני קונה גלידה, בסדר?", מההלם עניתי בחיוב. בערב הסברתי לו שהוא לא חייב לדווח לי על כל קנייה קטנה אלא שהרעיון הוא שהוא יבקש ממני רשות בעיקר לפני קניות רציניות, כאלו שעולות סכומי כסף גדולים יותר.
3 צפייה בגלריה
''הרגשתי שאני ממש עושה 'עקוב אחרי' על כל מה שהילד אוכל או שותה''. בני נוער בקניון
(צילום: shutterstock)
ביום למחרת היה שקט. אף אחד לא צלצל, ואני שמחתי. אבל השמחה הייתה מוקדמת. החל משעות הצהרים, מהרגע שבו הלימודים הסתיימו, התחלתי לקבל סמסים שבהם מפורטים הסכומים שהילד הוציא. הרגשתי שאני ממש עושה "עקוב אחרי" על כל מה שהילד אוכל או שותה. האמת היא שזה היה די מתיש, ומדאיג מכך, כאשר הקניות הלכו והצטברו הבנתי שזה גם לא היה זול במיוחד. בשלב הזה כבר התחלתי להתלבט מחדש. תהיתי ביני לבין עצמי - האם הסיפור הזה בכלל משתלם? עם כל הכבוד לקידמה, לטכנולוגיה ולקלות הבלתי נסבלת של החיים בכלל ושל הכסף בפרט, האם באמת כדאי לאפשר לילדים להשתמש באפליקציה?
"ראש שקט"
אורנית וירון ארביב מפתח תקווה, היא מנהלת מרכזים קהילתיים והוא לוחם אש ושניהם הורים לשלוש בנות (תאומות בנות 15 ובת 10), מספרים שהתקינו את האפליקציה לתאומות כבר לפני שלוש שנים, כי מצאו בכך יתרונות רבים: "היה לנו ברור שבדרך זו הבנות יוכלו להיות עצמאיות", מסבירה ארביב, "רצינו שהן לא יהיו תלויות בנו, בעיקר סביב הנושא של משיכת מזומן כיוון שאנחנו בעצמנו כמעט לא משתמשים במזומן. בנוסף לכך, מאז שהתקנו להן אפל פיי, התחושה שלנו היא שיש לנו 'ראש שקט'. אנחנו רגועים כי אנחנו יודעים שהן לעולם לא יישארו ברחוב בלי כסף".
במהלך הזמן גילו השניים יתרון נוסף: "התקנת האפליקציה אפשרה להן להיות שותפות בקניות לבית. אנחנו נעזרים בהן כאשר צריך לבצע השלמות שונות של קניות. כמו כן, לעיתים אנחנו מבקשים מהן שייקחו את האחות הקטנה לארוחת צהרים או לפינוק בקניון, וזה מאד נוח שיש להן איך לשלם".
האם קיימתם שיחה לפני שהתקנתם את האפליקציה?
"כן. הסברנו להן שאנחנו מתקינים אותה כי אנחנו סומכים עליהן, ויודעים שהן יעשו בה שימוש מושכל. הוספנו שאם נראה שהן מגזימות ולא שואלות אותנו לפני רכישה גדולה, אז ניאלץ לבטל את האשראי. האמת היא שבינתיים לא היינו צריכים לחזור על השיחה הזו".
3 צפייה בגלריה
''אנחנו רגועים כי אנחנו יודעים שהן לעולם לא יישארו ברחוב בלי כסף''. אפל פיי
(צילום: shutterstock)
יחד עם זאת, מציינת ארביב, יש אתגרים שונים: "הסכומים הקטנים בסופו של דבר מצטברים לסכומים גדולים. למשל, סיכמנו עם הבנות שהן לא צריכות לשאול אותנו לגבי ההוצאות בקפיטריה בבית הספר או במכונות השתייה האוטומטיות. בהתחלה הכול היה בסדר אבל לפני חודשיים ראינו שישי שינוי, וההוצאות גדלו. בשלב הזה קבענו גבולות מחדש. הראנו להן את חשבון האשראי עם החיובים הקטנים, שהצטברו לסכום גדול, ומאז הן יותר מחושבות".
האם אי פעם התחרטתם על הבחירה להתקין להן את האפליקציה?
"האמת שלא, כיוון שהן הבינו מהר מאוד שיחד עם הזכויות מגיעה גם אחריות. הן הבינו את המשמעות של הכסף, ומהי קופה משפחתית. הן מעולם לא ביצעו חיוב משמעותי בלי לשאול אותנו, וגם כשהן נמצאות בקניון ומתלהבות מאיזה בגד, אז הן מבקשות אישור. במקרים כאלו הן שולחות לי תמונה של הבגד עם המחיר. אין ספק שהשימוש באפליקציה הפך את החיים שלנו לקלים יותר. הילדות יודעות שזאת פריבילגיה שיכולה להילקח מהן אם הן יגזימו. מבחינתנו, זו דרךלחנך אותן לצרכנות נבונה מתוך מתן אחריות ועצמאות, כך שיגדלו להיות נשים בוגרות ושקולות".
לבדוק מחירים, לדחות סיפוקים
שלומית ויזנר מרמת השרון, מנהלת סושיאל במרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית ובית רבקה ואימא לארבעה מתבגרים (19, 17, 15, 12), מסבירה גם היא כי לדעתה התקנת האפליקציה היא דרך מצוינת ללמד את הילדים צרכנות נבונה: "התקנתי לבת הקטנה שלי גוגל-פיי לפני כשנה. לילדה הבכורה אני נותנת את כרטיס האשראי שלי מאז שהייתה בכיתה ז'. מבחינתי זה מאוד נוח: לא צריך מזומן ואני מקבלת סמס על כל קנייה שלהם. במהלך הזמן הם למדו להתנהל עם כסף. הם לא בזבזנים ומאוד שקולים".
איך שמת לב שהם למדו להתנהל עם הכסף?
"מכל מיני מקרים שקורים ביום יום. לדוגמה, היה מקרה שהבת שלי נסעה עם חברה ואבא של החברה. הילדה אמרה לו 'תראה אבא, לטליה יש גוגל פיי, לא כרטיס נטען. אז הוא אמר לה: 'נו, עכשיו את יכולה לקנות את כל הקניון. והיא ענתה לו: "אני יכולה, אבל אני לא עושה את זה. אני לא קונה כל מה שבא לי, רק מה שאני באמת צריכה'. היא באמת בודקת לפני כל הוצאה, מסתכלת על המחיר וחושבת האם לקנות או לא. מקרה אחר היה כשהבן שלי היה עם חברים בקניון. הוא מדד מכנסיים, ושלח לי תמונה. המכנסיים אמנם היו קצת יקרים לטעמי אבל נתתי לו אור ירוק. בסופו של דבר הוא ויתר בעצמו. גם הוא הבין שהם יקרים מדי. אין ספק שהם למדו לבדוק מחירים ולדחות סיפוקים, והם יודעים שאני יודעת בכמה הם קנו, מה הם קנו, והיכן".
1,800 שקלים על ג'אנק פוד
לא כולם מרגישים שהאפליקציות האלו תורמות לילדים. טלי מלמד, צלמת ואמא לשלושה מתבגרים (18,15,12) מתל אביב, אמנם אפשרה לילדיה להשתמש באפליקציה, אך מהר מאוד ביטלה: "לפני כשנתיים נתתי לילדה הגדולה ולבן האמצעי להשתמש דרך האייפון שלהם באפליקציה. חשבתי שזה יקל עליי, כי זה יחסוך ממני את הריצות להוציא מזומן כל הזמן".
התחרטת.
"כן. חודש אחר כך גיליתי שהבן שלי בזבז בחודש אחד 1,800 שקלים. זה היה בעיקר על מקדונלד'ס, גלידות וחטיפים. כמעט כל יום הוא קנה שטויות, יחד עם החברים שלו. כשקיבלתי את החשבון, הייתי בשוק. באותו הרגע ביטלתי לכולם את האופציה הזו, והוצאתי להם כרטיס אשראי נטען מהחשבון שלי שבו אני מפקידה להם כסף בכל חודש. הבנתי שעדיף ללמד אותם להתנהל מול תקציב קבוע ומותאם לגיל מאשר להשתמש באפליקציה שבה אין לי שליטה אמיתית על ההוצאות".
יש גם מקרים שבהם ההורה אינו שש להתקין את האפליקציה, אבל אז הוא מגלה שיש פה גם עניין חברתי: "בני בן ה-14 הוא בן יחיד, על כל המשתמע מכך", מספרת גלית (שם בדוי), אימא מירושלים, "לפני כשנתיים עשיתי לו כרטיס אשראי נטען. זה היה בשליטתי, ובאמת ראיתי שהדחיפות של ההטענה הצטמצמה מתקופה לתקופה".
אולם אז הילד קיבל סמארטפון חדש, והתקין לעצמו את האפליקציה: "כשהוא חידש לאייפון 14, הוא התקין אפליקציית אפל פיי, והוא קונה לא מעט", היא מספרת, "הם הולכים ביחד כל החברים אחרי בית הספר ויושבים ביחד לאכול בחוץ. הוא הסביר לי שכמעט לכולם יש את האפליקציה, ואף אחד לא מגיע עם כסף מזומן. בהתחלה היו לנו הרבה ויכוחים ועימותים על הנושא. בסופו של דבר שחררתי. הבנתי שהקטע החברתי פה מאוד חזק. החלטתי שבשביל עשרים או ארבעים שקלים נוספים לא כדאי לי לריב איתו. היום אנחנו במצב שבו הוא מוציא כ-300 שקלים בשבועיים-שלושה, בדרך כלל על אוכל ושתייה".
פורסם לראשונה: 11:03, 26.03.24
