פרויקט "בוקר טוב יותר" מתקיים בשיתוף תלמה
שחקני מועדון הכדורסל הפועל אשכול, המשחקים בימים אלו במגרש הפתוח שבקיבוץ גבולות (מזרחית לרפיח), ודאי לוטשים את עיניהם מפעם לפעם לכיוון צפון-מערב, אל קיבוץ מגן שבעוטף עזה. מגן, הממוקם מערבית לכביש 232, נמצא כיום בשליטת הצבא, אך עד 7 באוקטובר הייתה בו פעילות ספורטיבית ערה: אולם הכדורסל הרשמי של מועצת אשכול נמצא שם, אולם שבו שיחקו חובבי הענף מכל יישובי האזור, בכל הגילים, במשך שנים ארוכות. נכון להיום הקיבוץ שומם. הכניסה אליו אסורה לאזרחים, אך השחקנים יכולים להתנחם בעובדה אחת: אולם הכדורסל עדיין עומד על תילו ומחכה לחזרתם בתום המלחמה, לא דבר מובן מאליו אחרי החורבן שהתחולל בעוטף.
צפו: ילדי הפועל אשכול חזרו למגרש בעוטף
(צילום: ירון שרון, כתבת: מור גורן)
אחד מאלה שפונו במהלך המלחמה מבתיהם וחזר לשחק במגרש הפתוח של גבולות הוא אלון בוקסבאום (14), המתגורר במקום. המחבלים לא חדרו אמנם לקיבוץ גבולות ב-7 לאוקטובר, אך מאורעות אותו היום נחרטו עמוק בזיכרונו. "לאורך אותה שבת הייתי בממ"ד בבית שלי וזה היה מפחיד ממש. המחבלים לא הצליחו למזלנו להגיע לקיבוץ, אבל בכל אותן שעות קיבלתי הודעות וואטסאפ קשות מחברים בעוטף, שכתבו ששורפים להם את הבית. מדי פעם שמענו גם על אנשים שנרצחו וכבר לא איתנו. זה היה יום מאוד קשה וייקח עוד הרבה זמן עד שאוכל להתאושש ולהירגע ממה שחוויתי".
שחקן צעיר נוסף המשחק במועדון הוא אלון גפנר (10), שמתגורר במושב עין הבשור, הסמוך לקיבוץ מגן. "ב-7 באוקטובר קמנו לצלילי בומים של רקטות וטילים, שהתחלפו בהמשך ליריות", הוא מספר, "מחבלים הגיעו לשער הקדמי של המושב, ודוד שלי, שהיה חבר בכיתת הכוננות, חטף כדור בכתף. אבא שלי הצליח לחלץ אותו לבית החולים, ולשמחתי דוד שלי החלים מאז ואפילו חזר לכיתת הכוננות של המושב. זאת הייתה שבת מאוד קשה. שמעתי לאורכה על חברים שנחטפו ונורו וזה פשוט היה בלתי נתפס". בין הנרצחים היה גם אבי צידון, אחד מהמאמנים של שני הנערים במועדון הפועל אשכול, מוות שהשפיע עליהם באופן קשה.
הן גפנר והן בוקסבאום לא ישכחו כנראה לעולם את מאורעות אותו היום, אך למזלם יש משהו שמעסיק אותם, ממלא את מחשבותיהם כמה שעות מדי יום ומאפשר להם להתגבר על הזיכרונות הקשים – משחק הכדורסל. "אני מאוד אוהב כדורסל", מצהיר בוקסבאום, "למעשה, כל המשפחה שלי אוהבת לשחק וגם לצפות בכדורסל כך שאפשר לומר שזה ספורט קצת משפחתי אצלנו. סבא שלי שיחק בצעירותו, וגם אבא שלי שיחק בהפועל אשכול, כמוני. לצערי אי אפשר להתאמן באולם המקורי שלנו שבקיבוץ מגן, גם בגלל שהמקום הפך לשטח צבאי סגור וגם בגלל שהוא קרוב מידי לגדר עם עזה, כך שאני מאוד שמח על זה שמאפשרים לנו לשחק בגבולות".
פקד אבי צידון ז"להיכן גרתם לכל אורך התקופה?
"יום-יומיים אחרי אותה שבת התפנינו למלון באילת, שבו התגוררנו עד סוף חודש פברואר. אחרי כשבוע באילת הזמינו אותנו לשחק בקבוצת הפועל אילת, שבעצם אימצה את הפועל אשכול. זה היה מאוד חשוב עבורנו כי יכולנו לשמור על כושר גופני באימונים, וזה היה גם טוב לבריאות הנפשית שלנו, לשכוח קצת את מה שקרה וקצת להירגע", אומר בוקסבאום.
גפנר מוסיף: "התושבים של מושב עין הבשור התפנו בהתחלה לפארק תמנע ולאחר מכן פונינו לאילת. למזלי החברים שלי התפנו לאותו מלון שאליו התפניתי גם אני, אז היו לי חיי חברה, אבל היה לי קשה בלי הכדורסל. לא שיחקתי במשך חודש שלם אחרי הפינוי. כדורסל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי, זה עושה לי טוב בלב והרגשה מדהימה לשחק, ולכן כל כך טוב שחזרנו לזה".
אביו של אלון מספר: "חזרנו לגור בעין הבשור בסוף דצמבר. זאת בניגוד לתושבי הקיבוצים שנמצאים מערבית לציר 232 וטרם חזרו הביתה. הילדים לומדים עכשיו בבית ספר בגבולות ומתאמנים שם בכדורסל במגרש פתוח. אין אמנם שיגורי רקטות לכיוון שלנו, אבל אנחנו בהחלט שומעים בומים ופיצוצים חזקים מכיוון הרצועה לאורך כל שעות היממה".
למה הכי התגעגעתם כשגרתם באילת?
גפנר: "כשהיינו במלונות מאוד התגעגעתי למושב, לכל דבר כמעט, אבל בעיקר רציתי מאוד לחזור לשחק בהפועל אשכול".
בוקסבאום: "כשהיינו באילת התגעגעתי מאוד למשפחה, אבל גם נורא התגעגעתי לקיבוץ עצמו: לחברים, למרכזים שבהם אנחנו מבלים בשעות אחר הצהריים, לחדר האוכל, ולכל הכיף שהיינו עושים".
ועכשיו שחזרתם לאימונים, מה החלום שלכם?
גפנר: "החלום שלי הוא לשחק בקבוצות הטובות ביותר, להגיע ליורוליג ואפילו ל-NBA".
בוקסבאום: "דבר ראשון הייתי רוצה לחזור להיות שמח יותר. מבחינת הכדורסל החלום שלי הוא דווקא להפוך למאמן".
איזה טיפ תוכלו לתת לספורטאים צעירים בני גילכם שמתקשים לחזור לשגרה בגלל המצב?
גפנר: "הטיפ שלי הוא שגם אם קשה לכם לחזור ואין לכם מוטיבציה להתאמן, תזכרו שזה מה שאתם אוהבים לעשות בחיים ופשוט תתגברו על התחושות הזמניות האלה".
בוקסבאום: "אל תוותרו על האימונים והמשחקים בגלל שאתם חושבים שאתם לא מסוגלים לחזור לזה בגלל המצב ומה שעברתם. ברגע שתתחילו, תבינו כמה זה עושה לכם טוב".
פרויקט "בוקר טוב יותר" מתקיים בשיתוף תלמה
