יותר משש שנים חלפו מאז פנו שחר גלוברמן ושי גורטלר, בני 39, למשרד הרווחה בבקשה לאמץ ילד או ילדה, וגילו לטענתם שמדינת ישראל מפלה אותם בתהליך האימוץ. "כבר בשיחה הראשונית בשירות למען הילד הוסבר לנו שנוכל לאמץ רק ילדים גדולים", מספר שחר, "שאומנם אנחנו חיים בחברה ליברלית, אבל נחשבים למשפחה 'שונה'. מאז לא הוצע לנו אף ילד. אנחנו ממתינים זמן שהוא לא הגיוני, ובכל פעם שנכנס זוג אנחנו נדחקים למטה בתור - ולכן הסיכוי שנאמץ הוא אפסי".
לא מדובר במקרה בודד: ארבע שנים חלפו מאז שהמדינה הודתה בפני בג"ץ שחוק האימוץ מפלה לרעה זוגות להט"ב ללא הצדקה, ואף התחייבה לפעול לתיקונו, אך החוק טרם שונה. יחד עם המרכז הרפורמי לדת ומדינה, האגודה למען הלהט"ב, הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים וזוג נוסף, שחר ושי עתרו בחודשים האחרונים שוב לבג"ץ על מנת להפסיק את האפליה בתהליכי האימוץ. בדיון שנערך לאחרונה ביקשה המדינה לדחות בארבעה חודשים את ההליך כדי ששרי הרווחה והמשפטים הנכנסים ילמדו את הנושא ויגבשו את עמדתם.
קראו עוד:
"זה הזוי", אומר שחר, "הייתי מצפה שתהיה הבנה שמה שקובע את איכות ההורות זה לא המגדר, הנטייה או הזהות מינית – אלא האיכות של ההורה ומה שהוא יכול לתת. יש פה ילדים שצריכים לקבל את הבית הכי טוב בשבילם, בלי קשר לזהות של ההורים המאמצים. לא חסרה אפליה נגד להט"בים בישראל, אבל זו - בוטה".
"כבר בשיחה הראשונית בשירות למען הילד הוסבר לנו שנוכל לאמץ רק ילדים גדולים, שאומנם אנחנו חיים בחברה ליברלית, אבל נחשבים למשפחה 'שונה'. מאז לא הוצע לנו אף ילד"
האופציה הכי מתאימה
עם החסם הראשון שעמד בפניהם כזוג להט"ב בארץ, שחר ושי התמודדו כשרצו להתחתן. "אנחנו יחד משנת 2009 והתחתנו ב-2013 בניו יורק כי לא יכולנו להתחתן פה", מסביר שחר. "היה לנו ברור שאנחנו רוצים להיות הורים, והחלטנו שאימוץ הוא האופציה שהכי מתאימה לנו. בעבר עבדתי בבית מעבר לילדים בבאר שבע, בית לילדים שהוצאו מהבית על ידי הרווחה. הכרתי קצת את עולם האימוץ דרך העבודה, וידעתי איזה ילדים מגיעים לתהליך הזה.
"ב-2013 גם עברנו לגור בארה"ב, וחמש שנים לאחר מכן אימצנו את טניה, שהשבוע ימלאו לה ארבע", הוא מוסיף, "זה קצת שונה ממה שקורה בארץ - הם בחרה לשלוח את הילדה לאימוץ והיא לא הוצאה מהבית. היא נמצאת במינסוטה, אנחנו בקשר איתה וטניה מכירה אותה. אימוץ פתוח זה מצב שכמעט לא קורה בארץ. פה הכול נעשה בתיווך של הרווחה".
תשעה חודשים אחרי שטניה נולדה, שחר ושי חזרו ארצה. כשביקשו מהרשויות בישראל להרחיב את משפחתם, נטרקה בפניהם הדלת. "מדינה שאנחנו לא אזרחים בה מאפשרת לנו לאמץ, ופה, במדינה שלנו, מפלים אותנו. אנחנו רוצים שתהיה לנו משפחה עם כמה ילדים, זה משהו שתמיד היה נוכח בקשר שלנו. ההורות לטניה רק הוכיחה כמה זה ממלא אותנו. זה גם הרצון שלה – משאלת לב לאח או אחות, ואנחנו רוצים לתת לה ולנו את זה. החלטנו לעתור כי ראינו ששום דבר לא משתנה. היינו בדיאלוג עם השירות למען הילד, שלא יכלו לעזור לנו כי הם כפופים לחוק. אני מקווה שלא ייתנו לנו לחכות עוד הרבה שנים. אבל אם אני ריאלי, לא בטוח שזה יספיק להשפיע על החיים שלנו, אולי על זוגות אחרים".
שי מוסיף: "לפני ארבע שנים בג"ץ דחה את העתירה כי המדינה טענה שתתקדם עם החקיקה. בפועל שום דבר לא קרה. זה מאוד מתסכל, הכול נשאר ברמה של מילים. ממשיכים למרוח את הזמן".
"מדינה שאנחנו לא אזרחים בה מאפשרת לנו לאמץ, ופה, במדינה שלנו, מפלים אותנו. אנחנו רוצים שתהיה לנו משפחה עם כמה ילדים, זה משהו שתמיד היה נוכח בקשר שלנו. החלטנו לעתור כי ראינו ששום דבר לא משתנה"
מדובר, כך נראה, באפליה בחסות החוק. סעיף 3 בחוק האימוץ נוקט בשפה מפלה כלפי בני ובנות זוג מאותו המין: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו". במסגרת העתירה לבג"ץ שהוגשה בנושא ב-2017 המדינה הגיבה בהתנגדות לאימוץ של להט"ב וכתבה בתשובתה: "רצוי ככל הניתן להימנע מהעמסת 'מטען נוסף' על הילד". התשובה המקוממת של המדינה הציתה מחאה ציבורית. לאחר מכן תשובת המדינה שונתה, אבל לא הובילה לביטול האפליה.
"חוק האימוץ קובע שאין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד", מסבירה עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה, המייצגת את העותרים. "לזוגות להט"בים מתאפשר לאמץ רק תינוקות שזוגות סטרייטים לא מעוניינים בהם. מדובר בדרך כלל בילדים גדולים ועם צרכים מיוחדים. הסעיף הזה לא שונה. בעקבות עתירה קודמת שהגשנו, המדינה הודיעה שתתקן את החוק כדי לאפשר אימוץ לכל זוג ללא קשר לנטייתו המינית, אבל זה טרם נעשה ולכן הגשנו את העתירה הנוכחית. המצב הנוכחי פוגע בשוויון ובזכות להורות ומשפחה ומחייב תיקון מיידי – בין שבאמצעות תיקון חקיקה או התערבות של בג"ץ, כפי שנעשה בנושא הפונדקאות".
בשנת 2017 הוציאה ההסתדרות הרפואית נייר עמדה בנושא וקבעה שהורים להט"בים כשירים לאמץ ילדים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים, וכי יש לשים קץ לאפליה על בסיס נטייה מינית. מספר ניסיונות לשינוי חקיקה באמצעות הצעות חוק פרטיות נדחו במליאת הכנסת. בהמשך, כאמור, הודתה המדינה בפני בג"ץ שחוק האימוץ מפלה לרעה זוגות להט"ב ללא הצדקה, והתחייבה לקדם תיקון שוויוני לחוק עד אמצע 2018. בעקבות ההתחייבות - העתירה נמחקה בהסכמה.
מאז, מסבירים באגודה למען הלהט"ב, לאפליה הזו נוסף ביטוי ממשי בשטח, כשהשירות למען הילד במשרד הרווחה מוסר בכל שנה עשרות ילדים לאימוץ בישראל לבני זוג הטרוסקסואלים, בזמן שזוגות מאותו מין המבקשים לאמץ ילד נדחקים לסוף "רשימת ההמתנה", כך שאפשרות האימוץ חסומה בפניהם כמעט הרמטית.
באוגוסט 2019 פרסם משרד המשפטים תזכיר של הצעת חוק ממשלתית שבין היתר מבטלת את האפליה בחוק האימוץ, אך מכיוון שההצעה פורסמה בתקופת ממשלת מעבר, בין בחירות, היא לא הובאה לדיון ולהצבעה. לפני כשנה התקיים בוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בסוגיית האפליה באימוץ. הגורמים הרלוונטיים ממשרדי הרווחה והמשפטים הבטיחו שם שתזכיר חוק מתוקן יופץ לאישור השרים, אך גם זה לא קרה.
עו"ד אור קשת, מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה באגודה למען הלהט"ב, מוסיף: "גם האופציה של אימוץ בין-ארצי (אימוץ ילדים בידי זוגות אזרחי ישראל ממדינה זרה) לא קיימת עבור זוגות להט"ב. לאחר שהוקמה הממשלה הנוכחית, ראינו שהשרים וחברי הכנסת לא ממהרים לגעת בנושא ועתרנו לבג"ץ בדרישה לבטל לאלתר את האפליה בחוק האימוץ. לאחר כמה חודשים, שבמהלכם היה למשרדי הממשלה זמן להיערך, התקבלה תשובת שרי הרווחה והמשפטים, והיא הייתה מאוד מאכזבת. הציפייה שלנו מהשרים היא לנצל את ארבעת החודשים לא כדי 'ללמוד' את הנושא, אלא כדי להוביל מהלך היסטורי לביטול האפליה באימוץ".
"ב-2019 פרסם משרד המשפטים תזכיר של הצעת חוק ממשלתית שבין היתר מבטלת את האפליה בחוק האימוץ, אך מכיוון שההצעה פורסמה בתקופת ממשלת מעבר, בין בחירות, היא לא הובאה לדיון ולהצבעה. לפני כשנה התקיים דיון בסוגיית האפליה באימוץ, הגורמים הרלוונטיים ממשרדי הרווחה והמשפטים הבטיחו שתזכיר חוק מתוקן יופץ לאישור השרים, אך גם זה לא קרה"
קשת מדגיש כי האפליה באימוץ היא לא היחידה בהורות גאה: "זוגות להט"ב לא יכולים להירשם במעמד הלידה כמו זוג הטרוסקסואלי. הם נאלצים לעבור הליך משפטי ארוך ויקר רק בשביל שיכירו בהורות שלהן או שלהם. גם בתרומות ביציות בין שתי בנות זוג יש אפליה. על הדברים האלה נמשיך להיאבק בממשלה, בכנסת ובבתי המשפט עד שיתוקנו. המדינה רואה בנו אזרחים ואזרחיות סוג ב', זה לא דבר שאפשר לעבור עליו לסדר היום".
בלי פנטזיות
גם צפריר גדרון (40) ועידו זיו (36) ממתינים לאימוץ, כבר ארבע שנים. "מהתחלה היה לנו חיבור טוב עם העובדת הסוציאלית, היא הייתה מאוד מכבדת", מספר צפריר. "עשו לנו אבחון ואז נכנסנו לקבוצה של הכנה להורות מאמצת שהפתיעה לטובה. אחרי שסיימנו, קיבלנו אישור להיות הורים מאמצים. התהליך היה חשוף, ידענו שנמתין הרבה זמן. זה שאתה אומר שאתה רוצה, לא אומר שיש".
"לא נכנסנו לתהליך הזה עם פנטזיות", מוסיף עידו. "בשירות למען הילד הציגו לנו את המציאות בפנים, ידענו שאנחנו נכנסים לתור ב'. יש תעדוף לתת ילד בריא וצעיר לזוגות הטרוסקסואלים ללא ילדים, ולזוגות להט"בים - ילדים יותר מבוגרים או ילדים עם צרכים מיוחדים. הקושי הוא בהשוואה, להגיד שיש ילדים סוג א' וילדים סוג ב', ויש הורים סוג א' והורים סוג ב'. הקושי הוא בתחושה שאנחנו נשפטים בדלת ולא על מי שאנחנו. אני רוצה שישפטו אותנו על בני האדם שאנחנו ועל היכולת ההורית שלנו – יש לנו את הרצון ואת האהבה ואת הכוחות".
לפני כשלושה שבועות הציעו לצפריר ועידו לאמץ אחים שקשורים חמקרה מאוד מורכב, והם נאלצו לסרב. "זה מקרה שידרוש מכל זוג שינוי של מציאות חייו כדי להתארגן", מסביר עידו. "אנחנו מרגישים שהרגולציה בחוק מפלה אותנו, ואין לנו ודאות אם בשלוש השנים האחרונות היו ילדים שאילולא אותה אפליה היו מוצעים לנו והוצעו לאחרים. העובדה היא שאחרי שלוש שנים הוצע לנו מקרה מאוד מורכב, שרוב הסיכויים הם שידעו שקשה למצוא עבורו משפחה קולטת. אולי אפילו הגיעו אלינו אחרי ניסיונות שלא הצליחו למצוא משפחה".
"אני רוצה להיות אבא", מוסיף צפריר. "כשאני עוצם עיניים, אני הרבה פעמים רואה את התקשורת עם הילד הזה, את השיח. אנחנו חיים פעם אחת, אני רוצה להיות בחוויה הזו, להיות הורה. אני לא חושב שהביולוגיה היא מה שחשוב, אלא האהבה. אנחנו רוצים להיות הורים מתוך אמונה שאנחנו יכולים לתת בית לילד שלא שפר עליו מזלו".
משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר בתגובה: "המשרד העביר את תסקיר החוק החדש להמשך הליך החקיקה בכנסת. השר מאיר כהן תומך בשינוי המוצע שלפיו יבוטל סעיף 3 לחוק האימוץ שקובע כי 'אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד'. השר כהן תומך בשוויון זכויות מלא לחברי הקהילה הגאה בכל התחומים, ובמיוחד בנושאים שקשורים בהקמת משפחה".