אסיפת הורים
"הפגיעה השקטה בנפשו של הילד": האם אתם הורים נרקיסיסטים? #42
42:47
במשך שנים מאיה חג'אג' ניסתה להביא לעולם אחות קטנה לבתה הבכורה זוהר, אך עשרות הטיפולים שעברה לא צלחו. לפני הניסיון האחרון בהחלט, התגלה במפתיע עובר סודי שהוקפא בטיפול הראשון - ומאיה זכתה להביא חיים נוספים לעולם.
קראו עוד:
בגיל 48 מאיה חג'אג' היא אימא יחידנית לזוהר בת החמש ולגאיה בת השנתיים, וזה בכלל לא מובן מאליו. אחרי שילדה את זוהר בגיל 42, היא ניסתה להביא לעולם ילד נוסף, ללא הצלחה. אחרי עשרות טיפולים, הריונות שכשלו, שאיבות מרובות ותרומות זרע משלושה תורמים, היא זכתה להביא לזוהר אחות קטנה - בזכות עובר סודי שהסתתר בהקפאה והתגלה כעבור שנים.
"למדתי חינוך לגיל הרך והיה לי גן ילדים פרטי מצליח. אהבתי מאוד ילדים אבל לא הרגשתי שאני רוצה ילד משלי. היה לי יותר קל לטפל בילדים של אחרים", היא משתפת. "לקראת גיל 40 אחותי אמרה לי, 'די, גידלת לכולם את הילדים, עכשיו זה הזמן שלך'. אני לא יודעת מה בדיוק היה דווקא בשיחה הזאת, אבל היא השפיעה עליי ושינתה אצלי משהו. הבנתי שזה עכשיו או לעולם לא".
כשהיא הגיעה למחלקת הפריון בבית החולים, בגיל 39 ו-11 חודשים, הרופא 'הרים גבה' ואמר לה שהיא נמצאת על הקשקש', אבל זה ממש לא שינה את ההחלטה שלה: "ברגע שהחלטתי שאני הולכת על זה, לא ראיתי אפשרות לוותר", אומרת מאיה.
איך מתחילים את התהליך?
"עברתי הזרעות במשך שנה, כלומר מצב שבו הזרע מוזרק ישירות לרחם. הגוף שלי לא הגיב טוב להורמונים שקיבלתי כדי להגדיל את כמות הביציות, וגם כשנקלטתי ונכנסתי להיריון, הוא לא התפתח. בגיל 41 הבנתי שאיבדתי זמן יקר. אמרתי לפרופסור שאני לא מחכה יותר, ושאני רוצה להתחיל לשאוב. כדי לזרז את התהליך ולהספיק כמה שיותר, עברתי לטיפול פרטי שעליו שילמתי מכספי. שנה לאחר מכן, בגיל 42, ילדתי את בתי זוהר".
מאיה לא תיכננה להביא ילדים נוספים לעולם, אבל דווקא ההורות לזוהר שינתה את דעתה. "כשהיא הייתה בת שנה וארבעה חודשים החלטתי לחזור לטיפולים. זו הייתה החלטה שהתגבשה לאורך חודשי האימהות הטרייה שלי. הבנתי שאין מצב בעולם שזוהר תגדל לבד, שאהיה נטל עליה. לא אתן לזה לקרות. החלטתי שאני מוותרת גם על זוגיות למענה, כי להביא ילד לעולם זו עבודה שלא משאירה הרבה פנאי למשהו אחר. דחיתי את החיים האישיים שלי כדי שלזוהר יהיו אח או אחות".
אבל בגיל 43 התהליך לא נהיה קל יותר עבור מאיה. "הייתי בטיפולים במשך ארבע שנים, עברתי שאיבות נוספות, החלפתי תורמים והחזרתי עוברים מדי חודש. לא עצרתי, גם לא אחרי עשרות ניסיונות כושלים, והכול כדי שזוהר לא תישאר לבד", היא מספרת.
אחרי כמה שנים רצופות קשיים, מאיה הגיעה לשלב שבו נשאר לה רק עוד עובר אחד. "כשאת מגיעה לגיל 45 אין יותר סבסוד מהמדינה, ושאיבה פרטית עולה 30 אלף שקלים. בנוסף, אי-אפשר להקדים ולהתחיל לשאוב לפני שסיימת עם כל העוברים הקודמים. הגעתי לניסיון האחרון שלי, ושם לפתע נאמר לי שמלבד אותו עובר - נמצא עובר קפוא נוסף מהמקבץ הראשון, חמש שנים קודם לכן. ולא סתם מקבץ, אלא מדובר באותו תורם ובאותה שאיבה שבה נוצרה זוהר, עובר 'תאום' שלה שנוצר באותו זמן כמותה ואז הוקפא ונשכח".
"לפתע נאמר לי שמלבד אותו עובר - נמצא עובר קפוא נוסף מהמקבץ הראשון חמש שנים קודם לכן. ולא סתם מקבץ, אלא מדובר באותו תורם ובאותה שאיבה שבה נוצרה זוהר, עובר 'תאום' שלה שנוצר באותו זמן כמותה ואז הוקפא ונשכח"
מה זה אומר בדיוק?
"בזמנו נוצרו כ-25 עוברים. מתוכם הוחזרו אליי שניים שנקלטו, כלומר היו אמורים להיות תאומים, אבל אחד התמוסס בשבוע 13 ונשארה רק זוהר. 23 עוברים אחרים הוקפאו, ובכל חודש החזרתי אותם אחד אחרי השני, כך במשך שנתיים. אחר כך ביצעתי שאיבות חדשות עם תורמים אחרים, אבל מתברר שבכל הזמן הזה נשאר עובר סודי מהשאיבה של בתי הבכורה".
מה הרגשת נוכח הגילוי?
"הרגשתי שקרה לי נס. לרגע לא לקחתי את זה למקום שלילי או כועס, אמרתי לעצמי שכנראה אז לא היה הטיימינג הנכון".
איך המשכת מאותה נקודה?
"הרופא אמר שאי-אפשר להחזיר שני עוברים מתורמים שונים יחד לרחם, ולכן החזרנו קודם את העובר מהמקבץ האחרון שכבר הופשר. לצערי, אחרי פחות משבועיים גיליתי שהוא לא צלח. בשלב זה העובר מהמקבץ של זוהר היה למעשה ההזדמנות האחרונה שלי. בדרך כלל הגעתי כל חודש להחזרה, ודווקא הפעם לקח לי חודשיים לחזור. כבר הייתי חסרת תקווה ולא האמנתי שאיקלט. אפילו לא עשיתי את בדיקת הדם בזמן, ואז התקשרו לבשר לי שאני בהיריון.
"העובר מהמקבץ של זוהר היה למעשה ההזדמנות האחרונה שלי. כבר הייתי חסרת תקווה ולא האמנתי שאיקלט. אפילו לא עשיתי את בדיקת הדם בזמן, ואז התקשרו לבשר לי שאני בהיריון"
"בכיתי כמו תינוקת. כל כך הרבה שנים לא בכיתי ככה, כי החזקתי את עצמי לאורך כל התקופה שבה ניסיתי להרות שוב. בכל פעם שזה לא הצליח לא נתתי לעצמי ליפול, או להתאבל ולהרגיש את הכאב. פשוט קמתי על הרגליים והמשכתי. ברגע שבישרו לי על ההיריון, זה היה רגע של נפילת מתח. אימא שלי ראתה אותי ממררת בבכי וחשבה שקרה אסון, אבל בדיוק להפך. היריון זה לכאורה דבר כל כך פשוט שקורה להרבה נשים בלי מאמץ, אבל מבחינתי זה נס לא מובן מאליו. חיכיתי בנשימה עצורה לשבוע תשיעי, כדי לדעת שיש דופק, ורק אז הרגשתי הקלה".
איך סיפרת לזוהר על האחות שבדרך?
"האמת שלא סיפרתי לה, היא כאילו ידעה לבד. אני מאמינה שילדים יודעים ומרגישים דברים, ושצריך לשתף אותם ולא להסתיר מהם. באותה נשימה, לומר לילדה בת ארבע שאני בהיריון, ושעומד להיות לה אח או אחות, זה דבר מאוד גדול ואולי מאיים לילדה קטנה. וגם יש את העניין שאני והגוף שלי משתנים מולה ללא הרף.
"זוהר הרגישה שאני בהיריון כבר מהימים הראשונים. היא חיבקה אותי ונישקה לי את הבטן עוד לפני שקיבלתי את תוצאות הבדיקה. מפני שעברתי כל כך הרבה ניסיונות שלא צלחו, לא האמנתי שזה באמת יקרה - אבל בסופו של דבר נולדה לזוהר אחות קטנה בשם גאיה, סוג של תאומה אפשר לומר, בהפרש של ארבע שנים.
"הרי מדובר באותו תורם ובאותה שאיבה שבה נוצרה זוהר. גאיה היא למעשה עובר 'תאום' שלה שנוצר באותו זמן כמותה ואז הוקפא – ונשכח. בין 25 העוברים המקוריים שנוצרו במקבץ הראשון, זוהר הוחזרה אליי כעובר טרי בן שלושה ימים, ואילו העובר של גאיה הוקפא בגיל חמישה ימים וחזר אליי רק כמה שנים אחר כך. לכן הן כמו תאומות עם פערי גילים".
את רואה את זה בקשר ביניהן?
"בוודאי. הן מאות דומות במראה שלהן, אבל מה שהכי חשוב זה שהן אחיות מדהימות אחת לשנייה. זוהר משוגעת על גאיה, וגאיה מעריצה את אחותה הגדולה. זה ממלא את הלב שלי בנחת".
