שבוע מתיש במיוחד עובר על ההורים בישראל. לאחר שבוטלו המסגרות במערכת החינוך עקב התקיפה האיראנית, נוצר בלבול גדול וחוסר ודאות מעיק לגבי המסגרות שיפתחו. אתמול בחצות הלילה הודיע פיקוד העורף על פתיחתה המחודשת של מערכת החינוך היום (שני), כיממה לאחר ההודעה על סגירתה. בדיוק כמו ההודעה הקודמת על ביטול כל הפעילויות החינוכיות, גם זו הגיעה כהנחתה, מעכשיו לעכשיו, כאשר רוב ההורים כבר בכלל ישנים במיטותיהם, ובוודאי הילדים. ההחלטה התקבלה ללא תיאום עם הרשויות המקומיות, ומבלי לאפשר להן להיערך לכך. התוצאה, כצפוי, היא שהמסגרות חוזרות רק בחלק מהערים בארץ, וההורים - זועמים.
חלק מהגנים לא נפתחים היום בגלל שהעובדים כבר יצאו לחופש. קטיה בריודין נאלצה להישאר בבית היום עם בנה הפעוט, מיכאל, בן שנה ושלושה חודשים, לאחר שאתמול בלילה נודע לה שהגן לא יפתח היום. "בגלל שכבר שחררו את כל העובדים לחופש, והודיעו להם שאין גן, אז הם לא יכלו לפתוח. באמצע הלילה הודיעו לנו שאין לו צוות אז הבנתי שזה לא יקרה בהתראה כל כך קצרה", היא מסבירה.
בריודין עצמאית שעובדת כמקעקעת, ונאלצת להפסיד עוד יום עבודה. "היו לי תורים היום לרופאים ולסידורים, והכל בוטל. אין תורים אחרים לשבועות הקרובים. אתמול הלכתי לעבוד ואבא של מיכאל נשאר איתו. השינויים האלו נופלים בעיקר על האימהות, ועל האימהות השכירות. לעצמאים יש לו"ז קצת יותר גמיש".
עבור בריודין, כמו הורים רבים אחרים, מדובר בהפקרה של המערכת, שלא מתחשבת בהורים העובדים ובהפסדים הכלכליים הנגרמים עקב הכאוס במערכת החינוך. "הממשלה הפקירה אותנו כרגיל", היא אומרת. "ההפסדים הכלכליים הם שלי. הגן יאלץ להחזיר לי יום באוגוסט, וזה אומר שלהם יש יום חופש שהם לא יקבלו. כלומר, זו שרשרת של דפיקות. צריך להפסיק את המלחמה הזו שלא משרתת את העם. הכסף שמימן יירוטים צריך ללכת למערכת החינוך שלנו".
בעוד מקומות העבודה פועלים כרגיל, והאזרחים נדרשים להגיע אליהם ללא שינוי, מערכת החינוך היא כמו דלת שנסגרת ונפתחת ללא התראה. "קמנו בבוקר וגילינו שבלילה ביטלו את ההנחיות", מספר ר', אבא לילד בן 6 בגן חובה. "קיבלנו בשעה 9:40 את ההודעה שהקייטנה של הגן תפתח בעשר, אבל אין ארוחות צוהריים. אנחנו חיים באי ודאות אינסופית. יש עבודה, ועליה אין הגבלות - אנחנו צריכים להגיע. כבר עשינו שמיניות באוויר כדי שנצליח להסתדר היום, ואז שוב הכל משתנה".
הבעיה, מסביר ר', היא בכך שההשפעה אינה על ההורים בלבד, אלא על הילדים. "זה מבלבל מאד את הילד, שלא מבין מה קורה", הוא מדגיש.
מה היית עושה אחרת אם היית יכול לקבל את ההחלטות?
"בואו נתחיל בלא לקבל אותה באמצע הלילה. שלפחות יכינו את הרשויות המקומיות לאפשרות שתהיה החלטה. יש כאן חוסר תקשורת בין הגופים השונים. החלטות הן מהרגע להרגע בשליפה מהמותן".
"היד קלה על ההדק כשזה מגיע לילדים שלנו"
"בחיי שאני לא מבינה את הקטע", אומרת מ', אם לבת 6 מחולון שגילתה על ההחלטה באמצע הלילה. "פתאום הודיעו שמבטלים את ההנחיות ובבוקר עיריית חולון שלחה הודעה שהם לא יספיקו להכין את האוכל ואת העובדים אז אין קייטנות. אני מודה שגם אם בעירייה היו מודיעים על פתיחה, לא הייתי מצליחה לשלוח את הילדה כי לא התארגנתי לזה מראש. כשהודיעו על סגירת המסגרות, העברתי את הילדה לישון אצל ההורים שלי כדי שאוכל ללכת לעבודה בבוקר. מצאתי לה כבר סידור ואני לא יכולה לשנות את זה ברגע. לפני שעה הודיעו שהצהרונים כן ייפתחו. זה פשוט כאוס מוחלט. היד קלה על ההדק כשזה מגיע לילדים שלנו. אף אחד לא חושב אפילו דקה קדימה".
הורים רבים חשים שמאז הקורונה, כבר אי אפשר לסמוך על המערכות שיתפקדו באופן תקין ויציב. נראה שמערכת החינוך לא מתפקדת כעוגן יציב בחיינו, אלא כאופציה - אולי היא תתפקד, ואולי לא. רוני דורי, כתבת "כלכליסט", אמא לילדים בני 7 ו - 4, מספרת: "ילדתי את הבן השני שלי ישירות לסגר הראשון של הקורונה. בתוך ההקשר הזה, אני חיה בתחושה שאי אפשר אף פעם להסתמך על מסגרות. כאמא במדינה הזו, כלל האצבע שאני צריכה ללכת לפיו זה לעבוד בכל שעה אפשרית כי אולי מחר לא תהיה לי אפשרות. זה המצב שאני חיה בו כבר למעלה מארבע שנים. אני בתחושה שאם לא אעבוד בלילה, לא יהיה זמן אחר לעשות את זה".
נ', אמא לשניים מתל אביב, קמה גם היא לבוקר של תסכול. "אתמול בערב הודיעו שאין מסגרות, באמצע הלילה פיקוד העורף עדכן שאפשר לפתוח, אבל קשה להאשים את הקייטנות שלא יכלו לעשות את זה מעכשיו לעכשיו. בקיצור, הילדים שלי נשארו לעוד יום בבית".
מבחינתה הבעיה היא לא מסגרות החינוך, אלא ההוראות המבלבלות של המדינה. "יושבים להם חבורת גברים ומחליטים באמצע הלילה שאין בעיה – אפשר לפתוח, כשברור שבפועל אי אפשר לעשות את זה בכמה דקות על הבוקר. לא יודעת מתי בפעם האחרונה הם נשארו בבית כי סגרו להם את המסגרות, אז הם לא ממש מבינים את מה שזה גורם להורים ולילדים".
פורסם לראשונה: 12:01, 15.04.24