המאבק והשביתה - גם מחר. מחאת מעונות היום
(צילום: חגי דקל)
כ-50 אלף פעוטות שרק חזרו למסגרות אחרי חופשות חגי תשרי - נותרו ללא מסגרת והוריהם לא יכולים לצאת לעבוד. זאת בעקבות שביתה ללא הגבלת זמן שבה פתחו שלשום מעונות היום המפוקחים לגילי לידה עד שלוש, לאחר שלושה ימי עיצומים. בינתיים, הפגישה שנערכה אתמול בין הצדדים הסתיימה ללא תוצאות - והמעונות יישארו סגורים גם היום.
הורים רבים תומכים בשביתה ומזדהים עם צוותי המטפלות, שנאבקות לקבל תקנים לכוח אדם נוסף ולקבלת שכר גבוה יותר. עם זאת, הם מתקשים להתמודד עם הפתרונות שהם נאלצים למצוא לילדים במהלך היום, ומודאגים לגבי ההתנהלות שלהם עצמם מול מקומות העבודה - במיוחד לאור תקופת החגים והחופשות שרק חלפה.
אחת מהן היא אנבלה שטופקופר מאילת, אם לפעוטה בת שנתיים וחצי הלומדת במעון ששובת. מוקדם יותר היא אמרה ל-ynet: "אני מאוד תומכת בשביתה, ואני יכולה להבין את התסכול של הגננות. הן עובדות שם מהבוקר, מתעסקות עם פיפי, קקי, בכי, תסכולים של הילדים. הן מתפקדות כאמהות במשרה מלאה תמורת סכום כזה זעום, וזו בושה. אני כאמא רואה כמה קשה להיות עם הילדים בבית - ולחשוב שהן נמצאות עם 20 ילדים ולא מקבלות את התמורה שמגיעה להן".
שטופקופר מספרת עוד על התמרונים ועל הפתרונות היצירתיים בעקבות השביתה. "אתמול בעלי נשאר בבית עם הילדה, בהמשך אני אצטרך לצאת מוקדם מהעבודה. בכל יום איאלץ למצוא פתרון אחר, אולי אפילו לוותר בעצמי על העבודה - אבל כך המשכורת שלי תיפגע. זה בעייתי משום שגם ככה הפסדנו המון כסף בגלל כל החגים והבידודים. אגב, אני הבנתי שהגננות לא קיבלו כמעט משכורת בזמן הסגרים. זה הזוי".
מעיין כהן, אם יחידנית לשני פעוטות הלומדים במעונות ששובתים בפתח תקווה, מוסיפה: "המאבק מאוד מוצדק אבל התזמון בעייתי. מבחינתנו, ההורים, אחרי כל החופשים והבידודים - אין לנו אפשרות להיות בבית עם הילדים. הגננות צודקות ומגיע להן שישפרו את התנאים ויעלו את השכר שלהן. הן מגדלות לנו את הילדים. הייתי במעון וראיתי איך גננת אחת צריכה לתת מענה לשישה ילדים, עם כל הבכי ומה שקורה מסביב. כואב הלב על הקטנטנים, הן מנסות לתת להם את כל מה שרק אפשר - אבל איך אפשר ככה? ופה אני קוראת להגיע איתן להסדר כמה שיותר מהר, כי בסופו של דבר - אנחנו משלמים מחיר כבד כדי שזה יקרה. במקרה שלי, אני עדיין בחופשת לידה. אני לא האמא שמפסידה עבודה, אבל אני האמא שהבת שלה הייתה אמורה להיכנס אתמול למעון כדי לחזור לעבודה".
מיכל סימונט כורך, אם לילדה במעון יום בנעמת, אומרת: "מדהים ומצער לגלות כמה שלמדינת ישראל לא אכפת מהנשים העובדות. כבר שנה וחצי שבצל מגפת הקורונה העובדות שנפגעות יותר מכל שאר העובדות והעובדים - הן הנשים. כל המחקרים מעידים על כך. ולמרות זאת, במקום לפצות ולקדם, המדינה ממשיכה לפגוע באימהות העובדות. הן אלה שאחרי חודש חופש וחגים, נאלצות להמשיך ולהישאר בבית ולאבד ימי עבודה והכנסה, במקום לעשות את המובן מאליו - לתת לסייעות במעונות היום את השכר המגיע להן על עבודתן הקשה".
"חלק מהגננות נאלצות לעבוד בעבודה נוספת משום שאין להן באמת אין להשתכר. אחת מהן עובדת בניקיון בשעות אחר הצהריים, זה עצוב. חבל לי שהיא צריכה להגיע לזה"
רינת מינסקי, מחנכת במעון נעמת בשוהם, טענה היום (שני) בריאיון לאולפן ynet: "אנחנו עובדות בתנאים לא הגיוניים, זה זלזול בילדים ובנו. המשכורות הן מאוד נמוכות, העבודה היא פיזית וקשה ולא מתגמלת, ואנחנו נמשיך במאבק הזה - למען הילדים וגם עבורנו".
מינסקי, שעובדת עם ילדים בגילי שנה עד שנתיים, מספרת שבמעון נמצאים 25 פעוטות תחת אחריותה לצד שני עובדות נוספות. "התקן הוא 1 ל-9, ואנחנו רוצים להיות כמו כל מדינות OECD המתקדמות, שבהן התקן הוא 1 ל-4. שם גם המשכורות הרבה יותר גבוהות, והתנאים הרבה יותר טובים". עוד היא חושפת את השכר החודשי שלה: "יש לי ניסיון של 12 שנים ואני מגיעה למשכורת של 6,000 שקלים נטו, וזה כשאני עובדת שעות נוספות, וגם בימים חופשיים. אם לא אעבוד בזמן שאמור להיות חופשי - אגיע ל-5,000 שקלים. העובדות החדשות מרוויחות שכר מינימום, ויש לציין שלהגיע לקביעות לוקח בין שלוש לשלוש שנים וחצי".
אורטל הכהן עדני, מנהלת במעון אמונה עמידר ברמת גן, מוסיפה: "השביתה הזאת נועדה לשפר את השכר והתקנים – כמה גננות על ילדים. כיום היחס הוא 1 ל-6 בקרב תינוקות, 1 ל-9 בפעוטות, ו-1 ל-11 בבוגרים. המטרה היא שאנחנו ניתן טיפול יותר טוב לילדים". במעון שבו עובדת הכהן עדני נמצאים בסך הכול 70 ילדים מגיל ארבעה חודשים עד שלוש שנים, ותשע מטפלות.
וגם היא מציינת את שכר העובדים במקום. "מדובר ששכר מינימום של 29 שקלים לשעה, גם הוותיקות לא מקבלות יותר מכ-5,700 שקלים בחודש, והן עובדות משעה 7:00 עד 16:00. חלקן נאלצות לעבוד בעבודה נוספת משום שאין להן באמת אין להשתכר. אחת מהן עובדת בניקיון בשעות אחר הצהריים, זה עצוב. חבל לי שהיא צריכה להגיע לזה. היא סיפרה לי שהיא בחובות והמצב שלה קשה, היא לא מסיימת את החודש".
הכהן עדני מתארת את שגרת היום של המטפלות: "הן צריכות להיות במקביל עם כמה ילדים - לחנך, לתמרן, להאכיל, לחתל, לדאוג לניקיון של הכיתה. הן עושות זאת באמת במסירות, אבל הקושי הוא קבוע - אם בגלל היעדר כוח אדם ואם בגלל השכר הנמוך. הגענו למצב שכל מי שאנחנו מקבלות לעבודה - בורחת. למה באמת שהן יעבדו? אני רוצה עוד פעם לקרוא לממשלה שלנו: יש לכם כוח רב, תניחו תקציב שיוכל לאפשר לפתוח את המעונות האלה, אנחנו רוצות לעבוד. אתם יכולים לשנות את המצב למען עתיד הילדים שלנו".
ההתרעות, העיצומים - והתגובות
זמן קצת לפני פתיחת שנת הלימודים הנוכחית, הודיעו המעונות כי הם לא יכולים להמשיך לפעול במצב הקיים - שיותר מכל פוגע ביכולתם לתת טיפול מיטבי לילדים, ואם לא יינתנו להם מענים מהממשלה הם ייאלצו לשבות. יש לציין כי לא מדובר בקריאה חדשה, היות שכבר שנים במעונות מתריעים על מחסור חמור במטפלות - שהלך והחמיר בשל תנאי העבודה הקשים לצד המשכורות הנמוכות, מה שהשפיע במקביל גם על איכות כוח האדם שמגיע לעבוד במסגרות אלו.
בסופו של דבר, העיצומים הללו הובילו לשביתה שבה משתתפים ארגוני מעונות היום של ויצו, נעמ"ת, נשי חירות ואמונה, וכן מעונות בפיקוח במגזר הערבי של עמותת ינבוע ורשת החינוך נאות מרגלית. מנגד, החברה למתנ"סים וארגונים במגזר החרדי הודיעו על תמיכה מלאה במטפלות מארגונים אחרים, אך המעונות שאותם הם מפעילים יישארו פתוחים.
יש לציין כי עד לפני כמה חודשים אגף מעונות היום היה ישב תחת משרד הרווחה, ועם פתיחת מושב הכנסת האחרון - הוא הועבר למשרד הכלכלה כתחנת ביניים. בינואר הוא צפוי לעבור לאחריותו של משרד החינוך, והתחושה של ארגוני המעונות היא שבמצב הקיים אף משרד לא לוקח אחריות ומנסה לתת מענים למצוקה אותה הם מתארים.
במעונות היום מועסקות יותר מ-16,000 עובדות בתפקידי מנהלות, מחנכות-מטפלות ומבשלות. כאמור, היחס בין מספר המטפלות לתינוקות עד גיל שנה במעונות בישראל עומד על 6:1, עד גיל שנתיים 1:9 ועד גיל שלוש 1:11. מדובר בסטנדרט נמוך באופן משמעותי בהשוואה למדינות ה-OECD. המטפלות במעונות מתריעות שביחס הקיים הן מתקשות לתת טיפול מיטבי לילדים, אך המצב גרוע בהרבה – המחסור החמור גורם לכך שהן לא יכולות להרשות לעצמן לקחת הפסקות במהלך היום או אפילו ימי חופש או מחלה כיוון שאין מי שיחליף אותן.
אתמול הפגינו אלפי מטפלות והורים בתל אביב במחאה על המצוקה המתמשכת במעונות. "אין לנו כוח לטפל בילדים ללא כוח אדם", אמרה אחת המפגינות, "לא נרפה עד שנקבל את המעמד הראוי לנו - אנחנו מחנכות את דור העתיד. מה בסך הכול ביקשנו? לעבוד בתנאים ראויים ובשכר הגון".
על רקע הדברים, בלשכת שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי מסרו אתמול: "השרה נפגשה רק לאחרונה עם נציגות הנהלת המעונות והביעה בפניהן את החשיבות שהיא מייחסת לחינוך הגיל הרך. ביום שישי שוחחה עם המטפלות שהגיעו למחות מחוץ לביתה וגם להן הבהירה כי היא תמשיך לעשות כל מאמץ לסייע ולהציג הטענות המוצדקות שלהן. כמו כן התחייבה לשקף את הפערים שעלו לשר האוצר, יחד עם שרת החינוך שעתידה לקבל למשרדה את האחריות לתחום זה בינואר 2022.
ממשרד החינוך נמסר אתמול: "דרישת המטפלות מוצדקת, מדובר בנושא שהוזנח במשך שנים. כידוע, האחריות והסמכות על מעונות היום עדיין לא תחת משרד החינוך. בימים אלה שוקדים במשרד, יחד עם משרדי הכלכלה והאוצר, על העברת מעונות היום לאחריות משרד החינוך. שרת החינוך פעלה לטובת ההעברה, כפי שרצו גם מסגרות אלה במשך שנים רבות. העברת מעונות היום צפויה להתקיים בחודש ינואר 2022".
תגובת הארגונים לאחר הפגישה שהסתיימה ללא תוצאות: "משרד האוצר מוכן לדון על תנאי מזג האוויר ועל תנאי האקלים, אבל לא על תנאי ההעסקה של המטפלות. נציגי האוצר דחו את כל ההצעות לסיום השביתה וסירבו להיכנס למשא ומתן. בלב כבד ובידיים נקיות אנחנו נאלצים להמשיך את השביתה ואת המחאה. אנחנו פונים לשר האוצר וראש הממשלה להתערב במשבר, אנחנו נגיע בכל שעה ולכל מקום כדי לנהל מו"מ שיביא לסיום השביתה".
האוצר מסר בתגובה: "לצערנו הודעת ויצו ונעמת אינה נכונה. משרד האוצר מוכן לשבת ולדון עם מנהלי ארגוני מעונות היום בכל מועד, יחד עם משרדי הכלכלה והחינוך וכלל ארגוני מעונות היום. על הדיון להיות מקצועי ומעמיק, כך שיינתן מענה אמיתי למטפלות ולכלל המערכת על צרכיה, ותחת הבנת כל המשמעויות. מנהלי ויצו ונעמת מבקשים לנהל מו"מ ולהכתיב את התנאים מראש, ולא לטפל בבעיית השורש של המערכת. משרד האוצר ימשיך להיות מחויב לכלל מערך מעונות היום ומבהיר ששביתה היא צעד ציני שמנצל את ההורים ולא מקדם את פתרון הבעיה".
פורסם לראשונה: 16:45, 04.10.21
