בשיתוף תלמה
מעבר לכותרות ולפרסומים הרשמיים, מעבר למדליות ולתחרויות רשמיות, יש הרבה ילדות, ילדים, נערות ונערים, שניצחו בחיים האלה, באופן אישי ופרטי. במסגרת פרויקט "בוקר טוב יותר" המשותף ל-ynet, "ידיעות אחרונות" ותלמה, התבקשו הגולשים לספר את סיפור הניצחון של אנשים צעירים ואמיצים שהם מכירים. שלושה מהם זכו בפרס של 3,300 שקלים, לרכישת מוצרים בחנויות רשת מגה ספורט ברחבי הארץ.
הוא לא יכול היה לשחק כדורגל אז הוא הפך מצטיין בג'ודו
עד כיתה ג' לא היו לעומרי חסין בן ה-10 מקרית חיים חברים. בהפסקות הוא ישב לבד. עומרי, ג'ינג'י חמוד במיוחד, אלרגי לאגוזים ברמה מסכנת חיים ממש, מה שהגביל את יכולותיו ליצור קשרים ואפילו לשחק כדורגל כמו כולם.
לפני שנתיים הוא החליט, למרות גילו הצעיר, לעשות שינוי. הוא נרשם לחוג ג'ודו ומאז הוא עושה פלאים ומתקדם עוד ועוד.
"אם לא הייתי מתאמן אני מאמין שהביטחון שלי היה נמוך יותר", הוא אומר בבגרות רבה, "המשחק נתן לי בטחון והרבה חברים. זו הייתה החלטת חיים טובה כי בלי זה, החיים שלי היו הרבה פחות טובים".
מה כל כך טוב? "גיליתי שאני אוהב מאד ספורט. גיליתי על עצמי שאני אמיץ ושעבודה קשה היא הדרך להצליח", הוא אומר ומתכוון לכך שבעבודה קשה הגיע בשנתיים האלה מחגורה לבנה לצהובה. עומרי לא עצר בג'ודו וכחלק מחיבתו שהתגלתה לספורט, החליט גם לחזק את משחק הכדורגל, אותו משחק בו אינו יכול לשחק בבית הספר.
"לקחתי מאמן ייחודי, השתפרתי במשחק והיום, אם רק אחליט, אוכל לשחק גם בצורה מקצועית. זה הכל תלוי בי", הוא אומר. "הכל תוצאה של החלטות נכונות ועבודה קשה והשקעה בספורט". לא מפתיע, אם כך, שעומרי מעריץ את רונלדו "בגלל שהוא עבד קשה ממש כמוני", הוא אומר.
גולשת הרוח שנפצעה קשה וחזרה למסלול המקורי
עדי מילוא בת 18. מגיל 9 היא גולשת גלים ולפני כשנה וחצי, בעודה נכנסת למים לגלישה אחרונה באילת עירה, ורגע לפני שהיא יוצאת לאליפות העולם בגלישת רוח, נפצעה בפגיעת ראש מסכנת חיים ממש עם שברים בפנים ובארובת העין.
עד אז הייתה עדי חמישית בעולם עד גיל 15 וחמישית באירופה עד גיל 15 ובישראל שלישית עד גיל 17. כך היא הגיעה, כאלופה, אל הפציעה שאיימה להפסיק את המסלול המהיר בו הייתה.
"אחרי כשישה שבועות חזרתי למים אבל לא לאותו מקום. הרמה לא הייתה דומה והיו לי לא מעט תופעות לוואי פיזיות לפציעה", מספרת עדי אבל לפני כשנה, חודשים אחרי הפציעה, כשגובשה נבחרת רשמית לישראל היא כבר הוזמנה כספורטאית מן המניין.
"אני כבר בכושר מלא ואף עליתי ברמה. בנובמבר האחרון כבר הייתי באליפות אירופה לנוער. מאז הספקתי להתגייס, עברתי טירונות וחזרתי לנבחרת הבוגרים", היא אומרת אבל מספרת שעדיין היא חווה היעדר תחושה במקומות מסוימים וגם נפשית יש לה עוד דרך "אבל אני לא רק ברמה טובה יותר מלפני שנה אלא שגם אמשיך להתעלות על זה ולהצליח. מה שסייע לי להתגבר על הפציעה בטח קשור לזה שעברתי שנה קשה, עם קשיים פיזיים והתלבטויות. התאונה גרמה לי להבין שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים", היא אומרת בווינריות המאפיינת אותה.
נעמה היא ילדה עם כוחות על
נעמה פרידנברג גרה בכרמית, שליד הישוב מיתר. היא רק בת 11.5 ויש לה כבר סיפור חיים מורכב; בגיל 6 עברה אירוע מוח קשה, ממנו נותרה עם מוגבלות של חולשה בגפי צידה השמאלי. בגיל 7.5 נעמה החלה לשחות אבל בגיל 9 חלתה בסרטן והפסיקה לשחות לשנה. אחרי שנת מאבק והחלמה היא חזרה לשחות והיום היא שוחה שחיה פראלימפית בבית הלוחם בבאר שבע ומשתפרת מיום ליום.
"נעמה היא ספורטאית באופיה", מעידה אמא שלה, אביבית, "מגיל 4, במשך 3 שנים התאמנה בקפוארה אבל אחרי השבץ, הקפוארה היתה סוג התנהלות מתסכל למדי והיא עברה לשחות כדי לחזק את עצמה. לא היה פשוט לשחות כך. לקח לה זמן ללמוד והיא התמידה והתחזקה. מבחינתנו, זה ממש היה חלק מהשיקום שלה. ברגע שהיא הצליחה לשחות מבלי לעצור לנשום, לפני כ-8-9 חודשים, ועוד אחרי ההחלמה מהסרטן ותקופת הקורונה, ידענו שהיא אלופה".
"אני ממליצה לכל הורה לילדים עם צרכים פיזיים לעודד אותם לפעילות פיזית, בלי קשר ללקות ולמוגבלות שלהם. רצוי שההורים יכירו את זה כחלק מתהליך השיקום הנפשי והפיזי", ממליצה אביבית.
בשיתוף תלמה
