אין הורה טרי שלא תוהה, בעודו מתהלך סהרורי בין חדרי הבית לפנות בוקר, מתי התינוק יישן יותר משעה ברציפות, ובכלל, איך מייצרים הרגלי שינה טובים כבר מן הימים הראשונים. איך באמת? סקרנו שלוש גישות שונות עם מטרה אחת דומה - שינת לילה טובה ורצופה.
כמה עובדות על שינת תינוקות
כולנו יודעים ששינה טובה היא חיונית להתנהלות היומיומית, בקרב מבוגרים וילדים כאחד. אצל ילדים, במהלך השינה מערכת החיסון מתחזקת, הורמון הגדילה מופרש, הזיכרון מתפתח ועוד ועוד. אולם, עד גיל שלושה חודשים, לתינוקות אין שעון ביולוגי. הם מחליפים בין היום לבין הלילה, בין היתר בשל חוסר איזון בוויסות עצמי, ואת המיומנות הזו עלינו ללמדם.
"אנחנו, המבוגרים, נכנסים למיטה, מסדרים את השמיכה ונרדמים. אבל תינוק נכנס למיטה ולא יודע מה לעשות. אמנם זו יכולת מולדת, אבל היא לא מבוססת. מגיל שלושה חודשים, השעון הביולוגי מתפתח, התינוקות פעילים ביום וישנים בלילה, ההנקה מתבססת, הוויסות העצמי מתפתח, והם יכולים ללמוד להיכנס לתהליך של הירדמות", מסבירה דורית קרייזר, מדריכת הורים, פסיכותרפיסטית, יועצת שינה (מומחית CBTI) ומחברת הספר "ששש… בלילה ישנים".
הכול מתחיל בחוויה
לגישתה של קרייזר, "הכול מתחיל בחוויות שהילדים חווים ביום, שמשפיעות גם על הלילה", והיא מסבירה: "במהלך שעות היום חשוב ליצור חוויות פעילות ומיטיבות. למשל, לצאת לטיול בשמש למשך עשר דקות ביום לפחות, וגם לתת כלים כמו משחק, שיחה, מגע, חיבוק ואהבה. חשוב לא להגיד 'אסור', לא למנוע מהילדים לחקור את הסביבה, וליצור ביטחון עבורם. כשהם מנדנדים, הם מאותתים לנו דבר מה שעלינו להבין, רעב או עייפות או אחר".
מתי לדעתך כדאי להתחיל בהרדמות?
"עם השקיעה, מופרש גם מלטונין, הורמון החושך. בשעה זו, אני מייעצת להורים לעמעם תאורה, לדבר בשקט, להכין ארוחת ערב ואמבטיה נעימה וקצרה, לקיים את טקס הפרידה מהמשפחה ומהצעצועים, ואז לומר 'לילה טוב'. אנחנו מניחים את התינוק או את התינוקת במיטה, ומכבים את האור לחלוטין, משום שגם אור קטן מפריע למלטונין. ההירדמות עשויה להימשך 15-30 דקות".
ואם התינוק בוכה?
"נכנסים ונוגעים בו, אבל משאירים אותו במיטה. כך עוברים שני מסרים, גם המסר שלפיו 'אני פה בשבילך', וגם מסר סנסורי-התנהגותי. אני מנחה את ההורים לצאת מהחדר בכל דקה בערך, ולחזור. כך אנחנו מאפשרים לתינוק להירדם כוחות עצמו. זו מיומנות. תוך שלושה עד שישה ימים זה קורה, והם ישנים 10-12 שעות. אם הם מתעוררים באמצע, אנחנו פועלים לפי אותו ריטואל.
"כדאי לזכור שבגדילה יש אבני דרך שונות, למשל כשהילדים נעמדים או עוברים למיטת מעבר. אנחנו ההורים צריכים להיות עקביים", היא מוסיפה, "זה חלק חשוב בהתפתחות, וזה מעניק ביטחון עצמי, כשהילדים לומדים ויודעים את תגובת ההורה למצב. בסוף, כל תינוק נולד עם יכולת להיכנס לשינה. אנחנו הכחדנו את היכולות האלו עם הרדמה בהנקה או עם עזרים חיצוניים".
ומה קורה כשאנחנו יוצאים לארוחת שישי או לאירועים מיוחדים? "כדאי ללמד את הילדים להסתגל לשינויים, למשל שאחת לשבוע יש ארוחה ייחודית ואווירה אחרת בבית. הלכתם לארוחת ערב? נהדר, חזרו הביתה והמשיכו בדפוס השינה הקבוע", היא אומרת.
ברור ששנ"צ: הגישה הטבעית
יובל אלפנט, דולה לאחר לידה, ומנחה לאבהות ולהורות, מתנגד למונח "ייעוץ שינה". המטרה, לדבריו, היא "להיות האדמה הפורייה, המכילה, הטובה והיציבה ביותר שאנחנו יכולים להיות, כדי שהילד שלנו ישלים את הצמיחה וההתפתחות שלו, בקצב שלו". בשלב הראשוני, לדבריו, יש לבצע שינוי תודעתי - לקבל את זה שהחיים שלנו השתנו, ולהתמסר להורות.
"הירדמות עצמאית אמיתית נעשית על בסיס תקשורת והקשבה לילד, עם ביטחון ונוכחות. גם אם לפעמים זה נוגד את מה שהסביבה מכתיבה", הוא אומר. "כדי להעניק ביטחון והרגלי שינה, צריך להתעלם מרעשי סביבה, חברה, תרבות, משפחה. הורים רבים מבטלים שנת הצהריים כי אומרים להם שהתינוק לא יירדם בלילה. אסור לנו לבטל את הצורך הזה. להפך, זה משפר את מחזור השינה ומאפשר להירדם טוב בלילה".
מה ההורה בעצם צריך לעשות?
"הוא פשוט להיות שם, במצב של לינה משותפת או באותו חדר. כל הורה צריך לגבש לעצמו אסטרטגיות, עד שהילדים מרגישים בשלים לעצמאות שלהם. הילד הוא לא בובה ששמים לישון ו'ביי'. ככל שנהיה קשובים, לא נשאף לנפרדות ונתמסר, כך לא נצטרך לחפש סימנים שהם עייפים, כי נתקשר באופן טבעי שייתן מענה טבעי מיידי, ונאפשר קרקע בטוחה שתוביל לעצמאות, וזו תגיע ממקום של ביטחון ולא של הישרדות. הילדים צריכים לקבל ביטחון לישון בנחת בכל מצב".
לדברי אלפנט, אנחנו ההורים צריכים לזרום עם השינויים, ולא לנסות לשנות אותם: "תינוקות עוברים הליך התפתחותיים, כמו קפיצות גדילה שישפיעו על השינה. הם מתעוררים בלילה, ואנחנו צריכים לתת מענה שישלים תהליך טבעי, אחרת נראה יותר התעוררויות וקושי להשלים מחזורי שינה".
קראו עוד:
הדרכת הורים: אנחנו במרכז
"תהליך השינה של התינוק מושפע קודם מההתנהגות ההורית. יש הורים שמפחדים מהשינה, כי הם מרגישים שהם נכנסים לאזור דמדומים. הם תופסים את ההרדמה כמשהו ארוך מאוד, מתיש", אומרת מרב בן חור סבן, מדריכת הורים בגישת אדלר, ויועצת שינה בגישת "לילה טוב".
"הורים צריכים להרגיש בטוחים, ולכן לפני ההשכבה של התינוקות, הם צריכים להרגיע את עצמם, כדי להיות רגועים וסבלניים - לשתות כוס יין, לאכול משהו, אפילו ללכת לשירותים. אם אני רעבה, חסרת סבלנות, מחכה שזה ייגמר - זה מה שאני משדרת לתינוק. הם קולטים אותנו כמו רנטגן, ואם אני אהיה חרדה, ההשכבה תהיה סיוט. כשחושבים על ייעוץ שינה, חושבים על משהו מאוד טכני, אבל זו הדרכת הורים לכל דבר ועניין. הורה צריך לבוא בגישה חיובית ולהאמין במה שהוא עושה".
איפה האתגר ההורי, מה הכי קשוח בהקשר של השינה?
"אחד האתגרים והחששות בהירדמות, הוא שהורים צריכים להפריד מהילדים את האוכל מהשינה. אני מסבירה שזה עניין פיזיולוגי, כלומר מה שהגוף זקוק לו. אנחנו עוברים תהליך הדרגתי, כל פעם מרווחים את הזמן בין בקבוק לבקבוק, כדי לנתק את האוכל מהשינה. כשרואים שזה מצליח, זה נותן אמון גם להורים, שהילד שלהם מסוגל לבד, ולצד זה, אני תמיד מסבירה שבסוף זו החלטה שלהם וכדאי שהם יהיו מודעים למחירים בכל בחירה .אם המחיר טוב להם, שימשיכו. אין נכון או לא נכון".
"אם אני אהיה חרדה, ההשכבה תהיה סיוט. כשחושבים על ייעוץ שינה, חושבים על משהו טכני, אבל זו הדרכת הורים לכל דבר ועניין. הורה צריך לבוא בגישה חיובית ולהאמין במה שהוא עושה"
מה קורה אחרי שגומלים מבקבוק?
"אנחנו מתחילים בתהליך שמקורו במגע. כל אחד והמגע שלו, יש כאלה שזקוקים לליטוף בראש, אחרים לטפיחות על הישבן. זה היופי, הם למדים ומתמסרים, העיקר שיהיה מגע ראשון במיטה ואז בהדרגה, בתהליך הירדמות: לשים כיסא ליד המיטה ואחרי כמה ימים להרחיק אותו, עד שמגיעים למצב שיוצאים סופית מהחדר. העיקרון הוא - כשהילד בוכה הוא מקבל מענה, מגע.
"תהיו עקביים", היא מייעצת להורים, "תובילו את התהליך. אם הילדים לא מצליח להירדם ובכל פעם המענה שלנו הוא אחר, פעם בקבוק, פעם ליטוף, פעם אימא ופעם אבא, אנחנו משדרים מסר מבלבל".
הירדמות עצמאית משפיעה לדבריה של בן חור סבן על פרמטרים שונים בהורות ובהתנהלות מול הילד: "בגילים גדולים יותר, אנחנו מצפים מהילדים ללכת לישון לבד, כמו שאנחנו מצפים מהם להתלבש ולהתקלח לבד ובביטחון. שינה היא אחת הזירות לעצמאות ולשליטה".
איזה מסר חשוב לך להעביר להורים?
"מסר אחד חשוב הוא שאין מושלם. זכרו שיש תקופות שבהן קשה לנו יותר, אבל כשאנחנו יודעים את הבסיס, אפשר לתת מקום גם לרגרסיה. יש לא מעט מצבים שבהם התינוקות יצטרכו יותר מגע, או שיהיו מחלות וחוסר מצב רוח, הם לא רובוטים. העיקר הוא להעניק להם תחושת ביטחון, גם בהליך ההירדמות".