הדר רדיע ומור דקל באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
כשבועיים לפני פתיחת שנת הלימודים - וטרם גובש מתווה להפעלת מסגרות החינוך לגיל הרך. עשרות אלפי הורים, באלפי גנים, עדיין לא יודעים איך בדיוק תיראה השנה הקרובה - איך להיערך אליה, איך להכין את הילדים ומתי, או מה בדיוק לבקש ממקום העבודה כדי להיות איתם בימים הראשונים. הדר רדיע , גננת ב-"גן הדר" בגדרה, ומור דקל - יו"ר העמותה למען הילד בגיל הרך, סיפרו באולפן ynet על הזעם כלפי המתווה שלמעשה, לא קיים.
"אנחנו חסרי תשובות ומילים מול ההורים", אומרת רדיע, "אנחנו לא יכולים באמת להיות שמחים ולהתרגש מהמפגש המתקרב, כי אף אחד לא יכול להבטיח לנו הבטחות. איש לא מבטיח שהשנה הזאת תתחיל כסדרה. ציפינו לזה, עברנו שנה מלאה בשינויים מהירים ובלתי צפויים - ועבור הילדים הקטנים, בגילי לידה עד שלוש, זה מורכב מאוד. אנחנו אנשים גמישים, ויודעים להתאים את עצמנו, אבל בגיל הרך - הוודאות, היציבות והקביעות הם חשובים מאוד. בעיקר לתחושת הביטחון שלהם. ואם אנחנו וההורים חסרי אונים וחסרי תשובות - אז בוודאי שזה גם מקרין על מה שהילדים מרגישים. ולי אין איך להרגיע".
"כולנו ראינו שלא ניתן היה להחזיר את המשק בלי מסגרות הגיל הרך, כלומר עד שההורים לא חזרו לעבוד כשהגנים נפתחו"
רדיע מספרת כי עד לרגע זה היא לא קיבלה כל מידע אודות מתווה שנת הלימודים. "אנחנו בדיוק באותו מצב שבו היינו בשנה שעברה, כאילו שדבר לא השתנה. לא קיבלנו מילה או חצי מילה מהממשלה בנוגע למתווה, ושוב פעם אנחנו פשוט בלתי נראים. והקטנים? הם חסרי ישע, בלי מענה ובלי שום התייחסות, כאילו אנחנו נספחים לענייני משרד החינוך - אף שבפועל אנחנו מצוותים אליהם. איש לא פוצה פה ושואל מה עם הילדים חסרי הקול הללו, מה יהיה איתם ב-1 בספטמבר?".
יש לציין כי בשלב זה, ובהיעדר החלטה אחרת, מסגרות החינוך לגיל הרך אמורות להיפתח כסדרן במועד. "בזה אנחנו נאחזים, ומקווים לטוב", ממשיכה רדיע, "אבל כמו שראינו בשנה האחרונה - זה יכול להשתנות לגמרי. אנחנו מצפים לאיזושהי היערכות".
דקל מוסיפה: "בשנת הקורונה הזו שעברנו, הכול צף על פני המים. כולנו ראינו שלא ניתן היה להחזיר את המשק לפעילות ללא מסגרות הגיל הרך, כלומר - עד שההורים לא היו יכולים לשוב למקום העבודה שלהם כשהגנים נפתחו. אנחנו ציפינו שהדברים יהיו שונים בעקבות הממשלה החדשה, בשל השותפים שהיו איתנו לאורך כל הדרך וכעת בקואליציה, וגם לאור ההכרזה של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון על הכנסת הגיל הך תחת אחריות המשרד. ציפינו שיופקו לקחים מהסגרים הקודמים, מכל השנה שחווינו, ושבהחלט תהיה התייחסות לגילי לידה עד שלוש.
"הוצג לנו מתווה בומבסטי מאוד, ונראה שחשבו על הרבה דברים, אבל הופתענו לגלות ששוב לא היה כל מענה", היא ממשיכה, "בקרב הגילים ההלו ההיבט החינוכי וההיבט הניהולי הם משמעותיים ביותר. מבחינה חינוכית - איך לקבל את הילדים? מה ואיך להסביר להורים? מהם הנהלים? צריך לזכור שבקרב הקטנים יש גם תקופת הסתגלות והיא קריטית. מבחינה ניהולית - נושא התשלומים, הורים ומעונות פרטיים, מה עם זה? לא נאמר על זה דבר. צריך לתת על כל אלה את הדעת - ולהימנע מכאוס".
