מהו הגיל הנכון להכניס את התינוק או התינוקת שלנו לגן הילדים? האם המלחמה צריכה להשפיע על ההחלטה? איך לבדוק את האוכל? מה בדיוק לשאול את הגננת בביקור, ואיפה מופיע הרישיון? כל מה שאתם צריכים לדעת לפני הרישום לגנים מגילי לידה עד שלוש.
הגבול הממוצע של גיל שנה
בישראל, משפחות שבוחרות להישאר עם התינוק בבית במהלך השנה הראשונה נחשבות לעיתים לכאלה ש"משקיעות בחינוך". אבל אחרי גיל שנה, הסביבה תסתייג מההחלטה של ההורים "למנוע" מהילד או הילדה את חברתם של ילדים אחרים. האומנם? האם חוכמת ההמונים עובדת כאן וגיל שנה הוא באמת הגיל המתאים ביותר להכניס תינוק למסגרת חינוכית? ואם לא, מהו הזמן הנכון?
התשובה לשאלה הזו תלויה בכמה גורמים: אורכה של חופשת הלידה, היכולת הכלכלית של המשפחה, הרצון של ההורה לשהות עם התינוק או התינוקת בבית, ותחושת המשמעות שלו מבחירה זו, וגם לחצים חברתיים גלויים וסמויים.
לכניסה מוקדמת לגן יש השפעה על תקופת ההווה של התינוקות, ולא רק על התפתחותם בעתיד. למשל, מחקר שנערך ב-2021 באירופה דיווח כי רמות גבוהות של ההורמון קורטיזול (הורמון הסטרס) נמצאו אצל תינוקות שהוכנסו למסגרת חינוכית בגיל צעיר מ-14 חודשים.
רמות קורטיזול גבוהות נמדדו אצל התינוקות כאשר הם בגן ובבית, במהלך תקופת ההסתגלות למסגרת ועד חודש וחצי אחריה. לכן, חוקרים ממליצים על תהליך הסתגלות איטי והדרגתי שאורך כמה שבועות, בהם התינוק ישהה במסגרת החינוכית ימים קצרים בנוכחות אחד ההורים.
קראו עוד:
עם זאת, לא תמיד הדבר נתון לבחירתנו. לעיתים המציאות, העבודה והצורך לחזור לשגרה בתום חופשת הלידה, מחייבים אותנו למצוא מסגרות חינוכיות לילדים. הנה כל העצות לעשות זאת:
הגננות
שימו לב לגננות ולהתנהגותן: האם הן מביעות התעניינות, מתפעלות ונהנות מהילדים - או שהן נראות משועממות או כועסות? הקשיבו לטון הדיבור שלהן - האם הוא רגוע ונעים? האם אתם שומעים הכוונה, מילות עידוד, התעניינות במעשי הילדים - או הוראות, איסורים ונזיפות? האם ראיתם מחנכות מרימות תינוקות על הידיים ונוהגות בהם בחיבה ובחום? ובכלל, האם הן קיבלו אתכם בסבר פנים יפות?
אם ילד בוכה בזמן הביקור שלכן, כיצד הן מגיבות? האם הן מנחמות ומרגיעות, או מתעלמות מהבכי? האם צוות הגן התעניין בילד או בילדה שלכם, שאלו לשם, לגיל, להרגלי האכילה, השינה ועוד?
הסתכלו גם על הילדים בגן, האם הם נראים רגועים ושמחים? האם הם עסוקים, או משוטטים ללא מטרה? הקשיבו לקולות שלהם: האם יש רחש נעים של פעילות, או בכי וצעקות? האם מוצע לילדים מגוון של פעילויות, למשל משחק חופשי, התנסות בחומרים, פעילות עם ספרים ופעילות מוטורית? האם יש תינוקות ופעוטות שנמצאים בלול או בכיסא אוכל מחוץ לשעות השינה והארוחה? (אם כן, זה לא תקין).
המרחבים
הסתכלו על מרחב הגן: האם הוא מרווח? תינוקות ופעוטות זקוקים למרחב כדי שיוכלו לזחול ולהתרוצץ ומצד שני, וכדאי שיהיו בו גם אזורים מוגנים לפעילות שקטה. האם יש בחדר כמות מספקת ומגוון מותאם של משחקים וציוד? (לא נרצה דלות וגם לא עומס). האם המשחקים ממוקמים כך שהם נגישים לילדים והם יכולים לגשת אליהם ולשחק כשירצו? והאם הוא נקי? האם יש כניסה של אור ואוויר צח לגן? שימו לב גם לחצר - האם היא מאובזרת?
רישיון משרד החינוך
מסגרות של שבעה וילדים ויותר מחויבות ברישיון של משרד החינוך. הרישיון מבטיח שהגן נמצא בפיקוח, שצוות הגן עבר הכשרה בעזרה ראשונה ובהתנהלות בטוחה והוא מלווה על ידי מדריכה חינוכית. לכן, שאלו אם לגן יש רישיון של משרד החינוך.
בפורטל ההורים של משרד החינוך תוכלו לאתר מעון יום במקום המגורים שלכם, ולבדוק את סטטוס הרישוי של גן הילדים. ודאו שהתקינה (יחס מספרי בין מחנכת למספר הילדים) בגן עומדת בדרישות החוק: עד גיל 15 חודש – 1:6, 24-15 חודשים – 1:9, 24 חודשים ויותר 1:11. תקינה זו מחייבת מסגרות בגודל זה. ניתן להניח כמובן שקבוצה קטנה מאפשרת לילדים לקבל יחס אישי יותר מהמחנכת.
האוכל בגן
בקשו לראות את תפריט הארוחות בגן. האם הוא מאוזן וכולל את כל אבות המזון? אם הביקור שלכם בגן הוא בזמן ארוחה, בדקו אם המזון המוצע לילדים תואם לתפריט הכתוב.
ומה עם המרחב המוגן?
אם הורים החליטו שהם רוצים/צריכים להכניס את הילד לגן, לא בטוח שכדאי לשנות את ההחלטה בגלל המלחמה. חזרה לחיי שגרה היא חשובה בזמנים כאלה, וחלק ממנה הוא גם לשמור על החלטות שהתקבלו טרם הלחימה. גם בגנים קטנים יותר, בררו אם יש בגן מרחב מוגן ואבטחה. במקרה שאין מרחב מוגן, בררו כיצד נערכים בגן למתן שירות גם בימי מלחמה ובעתות חירום, באמצעות מקלטים סמוכים או מעבר למתחמים ממוגנים.
כדאי שכל הורה, באזור המגורים שלו, יבדוק איזה תנאים הגן מציע בזמני חירום. חלק מהגנים עברו למבנים זמניים מוגנים יותר, אבל פחות מותאמים לצרכים של תינוקות ופעוטות. ייתכן שכדאי יהיה לשקול לדחות את הכניסה בכמה שבועות עד לחזרת הגן למבנה הקבוע שלו. כמובן, על הגן לפעול על פי הנחיות פיקוד העורף בנוגע לקיום מסגרות חינוכיות בעיר שלכם.
ד"ר נעה לאור היא ראש המרכז לגיל הרך במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, ומרצה בתוכנית להתפתחות הילד באוניברסיטת בר-אילן