ילדים שנכנסים למסגרות החינוכיות בגיל הרך עם אוצר מילים עשיר ועם מיומנויות קשב טובות, יכולים להצליח יותר עם הגעתם לבית הספר. כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Early Education and Development, שהדגיש את חשיבותם של הצוותים החינוכיים, וההורים בבית, בכל הנוגע להעשרה הקוגניטיבית של הילדים הצעירים.
שנות הגן הן תקופה משמעותית שבה ילדים מבססים ומשפרים את המיומנויות שלהם בכל הנוגע לאוצר המילים ולשליטה המעכבת, שהם שתי אבני יסוד להצלחה בבית הספר. עם זאת, עקב פערים והבדלים אינדיבידואליים שנוצרים הן בתחומי העושר באוצר המילים והן בתחומי השליטה המעכבת, נוצר מצב שבו מתקיים שוני בין יכולותיו של ילד אחד לשני, בטווח הקצר והארוך כאחד.
הממצאים, המבוססים על כמעט 900 ילדים בני ארבע משמונה מדינות בארצות הברית, מראים כיצד יכולתו של ילד לתקשר עם מורים ועם חברים לספסל הלימודים - מושפעת ממגוון המילים שהוא מכיר. התוצאות מראות שילדים צעירים נוטים להיות מעורבים יותר במשימות הניתנות בכיתה, אם הם למדו כיצד להתנהג כראוי ולסנן מחשבות או גורמים מסיחי דעת למיניהם.
המחקר הוכיח שרמות מיומנויות אוצר המילים והשליטה המעכבת (Inhibitory control), חשובות למעורבות הילדים בכיתה בדרכים שונות. למשל, ביכולת להתאים לסביבה ולהתמודד עם הסחות דעת ועם שינויים בלתי צפויים, אשר תלויה באינהיביציה (היכולת לרסן או לשלוט בתגובות אימפולסיביות ולייצר תגובות באמצעות שימוש בתשומת לב והיגיון) באופן ישיר - שילדים מפגינים עוד בגילי הגן.
קראו עוד:
"ילדים מעשירים את אוצר המילים שלהם ומתחילים להשתמש בו יותר כדי לתקשר את הצרכים ואת המחשבות שלהם עם אחרים. כחלק מהתהליך, ילדים לומדים יותר מילים חדשות ומושגים מופשטים ומשתמשים בהם ככלים פסיכולוגיים, למשל כמו בתאוריית יחסי אובייקט והבנת כללים חברתיים", אמרה מחברת המחקר צ'ינגצ'ינג יאנג מאוניברסיטת אוהיו סטייט בקולומבוס שבארה"ב.
"כמו כן, נראה שילדים עם שליטה מעכבת נמוכה ואוצר מילים דל יותר, נמצאים בסוג של סיכון, בכך שהם עלולים לא להשתלב בעשייה הכיתתית - מה שיגרור הערות מצד המורה או ריחוק חברתי מצד שאר התלמידים. הממצאים הללו מצביעים על כך שהמורים צריכים לזהות את הקושי, ובכך להצליח להקל על מעורבותם בכיתה של כלל התלמידים, ללא יוצא מן הכלל. לכן, בהתחשב בפרק הזמן הרב שילדים מבלים בכיתה, לממצאים אלה יש השלכות על ייעול אוצר המילים והתפתחות השליטה המעכבת שלהם", הסבירה יאנג.
"המורים צריכים לזהות את הקושי, ובכך להצליח להקל על מעורבותם בכיתה של כלל התלמידים. לכן, בהתחשב בפרק הזמן הרב שילדים מבלים בכיתה, לממצאים אלה יש השלכות על ייעול אוצר המילים והתפתחות השליטה המעכבת שלהם"
מה זו "שליטה מעכבת"?
עד כה, מחקרים הראו כי כישורי אוצר המילים של הילד בתקופה שבה הוא נמצא בגן הילדים, הם קריטיים להצלחתו הלימודית בשלב מאוחר יותר. המפתח לכך קשור כאמור גם לשליטה המעכבת שהיא היכולת לעקוף את התגובה האנושית הטבעית להסחת דעת או לגירוי סביבתי, ובמקום זאת להתמקד בהשגת מטרות או משימות. במחקר זה, נכללו 895 ילדים - 443 בנות ו-452 בנים - אשר הגיעו מ-223 כיתות בבית ספר יסודי ומרקע אתני וסוציו-אקונומי מגוון.
החוקרים בחנו אותם מאז שהיו בגן ואז שוב כשהגיעו לבית הספר. כדי להעריך את רמות המיומנות של הילדים, החוקרים השתמשו במספר מדדים, כולל מבחן הקשה בעיפרון, אשר שימש להערכה של שליטה מעכבת, בכך שהילד קיבל הוראה להקיש בעיפרון פעם אחת כאשר החוקר הקיש פעמיים ולהיפך. עבור בדיקת עושר אוצר המילים, הילדים התבקשו לזהות עצמים נפוצים, כמו פירות, בעלי חיים בגן חיות וחפצי בית בתמונות. החוקרים דירגו את רמת המעורבות בכיתה ואת היחסים בין הילד לבין המורים והעמיתים לכיתה והתבוננו בכל ילד בנפרד, בטווח זמן של כארבע שעות.
מעורבות חיובית בכיתה כללה חברותיות, תקשורת מוצלחת ועצמאות בכל הנוגע להשלמת משימות כיתתיות, בעוד עימותים עם מורים ועמיתים לכיתה, כמו גם התנהגות שלילית בעת ביצוע המשימות, היוו את המעורבות השלילית. ובאמת, התוצאות הראו שילדים בעלי כישורי שפה טובים יותר, שאיתם הם הגיעו מהגן, הראו מעורבות חיובית יותר הן עם המורים והן עם חבריהם. בנוסף, לילדים עם שליטה מעכבת טובה יותר הייתה מעורבות חיובית יותר במשימות ופחות אינטראקציה שלילית בכיתה.
"ילדים בעלי כישורי אוצר מילים טובים יותר, שאיתם הם הגיעו מהגן, הראו מעורבות חיובית יותר עם המורים ועם החברים. בנוסף, לילדים עם שליטה מעכבת טובה יותר הייתה מעורבות חיובית יותר במשימות ופחות אינטראקציה שלילית בכיתה"
לעומת זאת, המחקר הצביע על כך שמעורבות שלילית בכיתה מעצבת את למידת אוצר המילים, מה שיוצר את הקשר בין שליטה מעכבת חלשה בקרב ילדים בגן לבין כישורים לקויים באוצר מילים ובשליטה המעכבת שלהם בבית הספר. מחברי המחקר אומרים שהממצאים שלהם הם צעד חשוב קדימה, בהתחשב בעובדה ששינוי קטן במיומנויות של ילדים בשלב מוקדם - יכול לשפר או לפגוע בסיכוי שלהם להצליח בלימודים בטווח הרחוק.
לזהות את התלמידים המתקשים
לפי החוקרים, על הדרג הניהולי מוטלת אחריות בהכשרת מורים טובים יותר על מנת שהם יזהו, בשלב מוקדם ככל הניתן, תלמידים בסיכון שחסרים להם כישורים אלה. בכך, הם יספקו את התמיכה הנכונה שלה הם זקוקים. זה יכול לעזור לילדים שיש להם רמות נמוכות יותר של שליטה מעכבת ואוצר מילים חלש יותר, כך שיוכלו לשגשג טוב יותר ברגע שהם נכנסים לבית הספר.
"אפשר להשתמש במילים שנרכשו באמצעות שיחות וחוויות קריאה משותפות - סוג של קריאה אינטראקטיבית המתרחשת כאשר התלמידים מצטרפים או משתפים בקריאה של ספר או טקסט אחר, תוך הדרכה ותמיכה מצד המורה. בנוסף, ניתן לבצע קריאה אינטראקטיבית-דיאלוגית, המאפשרת קריאה קולית המלווה בדיאלוג בין הקורא למאזין וכוללת שאילת שאלות, הרחבת משמעויות, הבהרת פירושי מילים חדשות וקישור הטקסט למציאות, במקום רק להקשיב לסיפור, ובכך מתקיימת דרך יעילה שבעזרתה ניתן לפתח את אוצר המילים של הילדים", המליצה יאנג.
מעבר לספרים, יאנג גם מציעה להורים לנהל יותר שיחות על האירועים שילדיהם חווים או על דברים שהם מתעניינים בהם. בשיחות אלה, ההורים יכולים לחזור על מילים חדשות כדי להגדיל את אוצר המילים של ילדיהם. "מתן פרטים נוספים על מילים חדשות, התייחסות לחוויותיו האישיות של הילד והסבר שלהן באמצעות מילים שהילד כבר מכיר, עשויים להועיל גם כן. גם ליווי מילים בפעולות, מחוות או הבעות פנים יכול לתרום להבנתם של הילדים את המילים החדשות. חשוב מאוד לגלות סבלנות ולתת לילדים את הזמן, כדי שיתבטאו במילים שלהם. שאילת שאלות פתוחות, כמו 'איך' ו'למה', יכולה להיות דרך טובה לעורר תגובתיות מצד הילדים", הוסיפה יאנג.
בשורה התחתונה, יש לזכור שילדים שמכירים מילים רבות יותר, יוכלו לבטא את עצמם טוב יותר ובכך גם לקבל את מבוקשם באופן טוב יותר. לעומת זאת, ילדים שאינם שולטים באוצר מילים רחב, עלולים להתקשות להשיג את מה שהם רוצים וצריכים. כאשר הם מתוסכלים, עלולות להיות לזה השלכות - וזה יכול לגרום למורים ולחברים לכיתה להעניש אותם או להתרחק מהם (בהתאמה). בכך, אותם ילדים עלולים להתבודד עוד יותר ולאבד את ההזדמנויות לפתח את המיומנויות שחסרות להם כדי להתפתח ולהצליח ככל שיתבגרו.