לצד מחקרים שמצביעים על היתרונות שאימהות מעניקה לבריאות הנפש שלנו, מחקרים רבים מצביעים על המחירים הכבדים שנשים משלמות ברמה הנפשית על הכניסה לאימהות. שבוע המודעות לבריאות הנפש של אימהות שחל עתה הוא הזדמנות להציף גם את הקשיים שנשים חוות סביב ההיריון, הלידה וגידול הילדים.
קראו עוד:
הסטטיסטיקה מצביעה על כך שנשים סובלות יותר מגברים מדיכאון ומחרדה, ואימהות אינטנסיבית מגבירה אותם. "אימהות אינטנסיבית" היא מונח שטבעה החוקרת שרון הייס לפני שנים רבות (Hays 1996) ועדיין נמצא בשימוש במחקרים עדכניים - כי למרות כל השינויים החברתיים, אימהות אינטנסיבית בהחלט נותרה רלוונטית.
זו הציפייה החברתית מ"אמא טובה" - להציב את צרכי ילדיה ומשפחתה מעל לצרכים שלה, להתאים את חייה ואת זהותה על מנת להיות המטפלת העיקרית והמועדפת, להיות מושקעת לחלוטין מבחינת זמן ואנרגיות באימהות שלה. כמובן, "אימא טובה" גם אחראית עיקרית למצב הרגשי, החברתי והלימודי של הילדים.
מדהים לראות שהאידיאולוגיה הזו משותפת לנשים ללא קשר לגזע, מוצא אתני, מצב מערכת יחסים, חינוך מעמד חברתי, מספר ילדים או סטטוס עבודה (Forbes et al, 2020). ככל שאישה מזדהה יותר עם האימהות האינטנסיבית - בריאות הנפש שלה משלמת מחיר כבד יותר.
"זו ציפייה חברתית מ"אמא טובה" - להציב את צרכי ילדיה ומשפחתה מעל לצרכים שלה, להתאים את חייה ואת זהותה על מנת להיות המטפלת העיקרית והמועדפת, להיות מושקעת לחלוטין מבחינת זמן ואנרגיות באימהות שלה. וכמובן, "אימא טובה" גם אחראית עיקרית למצב הרגשי, חברתי, לימודי של הילדים"
ארון הבגדים מספר את סיפור האימהות
"להפוך לאימא" זה מסלול משנה חיים, שבסופו אנחנו לעולם לא חוזרות להיות מי שהיינו קודם. אפילו לא לאופן שבו נראינו בעבר (Taylor-Kabbaz, 2019). זה מסלול מתמשך, שעקבותיו ניכרות לא רק בנפש, אלא בגוף שלנו - ובארון הבגדים.
בגדים מסמלים זהות, מגדר, תפקידי חיים. המעבר לאימהות מוציא משימוש חלקים נכבדים מארון הבגדים - פריטים שמייצגים את חיינו הקודמים, מיניות, מקצוע, תחביבים, וכמובן דימוי הגוף הקודם שלנו. אימהות טריות רבות יגידו "אין לי מה ללבוש", תחושה שמתעוררת כבר בהריון עצמו.
מחקרים הראו שנשים בהריון מנסות "למשוך" את השימוש בבגדים הישנים שלהם כמה שניתן, וששביעות הרצון העצמית מהגוף בטרימסטר השלישי - יורדת. וכששביעות הרצון מהגוף יורדת, נשים מחפשות להסוות את עצמן עם בגדים.
אחרי הלידה, העומס הפיזי והרגשי הוא אדיר, ואין ממש אנרגיה להחלטות לבוש. שיעורים גבוהים של דיכאון אחרי לידה מעלים את השאלה בשביל מה לטרוח להתלבש. הפסיכולוגיה של הלבוש משמעותית בהבנת הקשר בין לבוש לבריאות נפש.
לבוש ומצב רגשי
זה מתחיל כבר בפיג'מת בית החולים במחלקת היולדות, וממשיך עם ההגעה הביתה. בגדים הם חלק מההסתגלות למציאות החדשה. התלבשות בבוקר היא טקס מארגן ומנרמל, שמאותת לנו שגרה ומסוגלות (על אף שיש רגעים, עם ילדים ברקע, שהטקס הזה מרגיש בלתי אפשרי).
בגדים משפיעים על תהליכי חשיבה ורגש, בתהליך שנקרא "קוגניציה מבוססת בגד". כלומר, המשמעות שאנשים מעניקים לבגדים שלהם, משפיעה עליהם בהתאם. אם נלבש יום אחרי יום פיג'מה, חולצה שהתינוק פלט עליה או כל בגד שיש לו משמעות לא נעימה עבורנו, לא נעזור לעצמנו.
חשוב לציין: אין פה המלצה להשקעה אינטנסיבית בסטיילינג, כמו המסרים הביקורתיים סביב המראה החיצוני והציפייה הלא ריאלית "לחזור לעצמנו" אחרי הלידה. יש כאן המלצה לבדיקת הקשר "מה לבשתי ואיך הרגשתי", כי בגדים הם חלק מהיחסים שלנו עם עצמנו, גם בתקופות ש"עצמנו" זו הגדרה עמומה.
וזהו רק חלק אחד. בריאות הנפש של אימהות היא מסלול חיים ולא תקופה נקודתית. האימהות שלנו מלווה אותנו במקביל לזוגיות, לחברויות, לעבודה ועוד. בריאות הנפש שלנו ניזונה מהיכולת לשמר את כל תחומי החיים שלנו ולא ליפול למלכודת האימהות האינטנסיבית. בגדים יכולים לסייע לנו בכך. יש בגדים לזמן עם הילדים, בגדים לזמני עבודה ולשאר מרחבי החיים.
בגדים מייצרים גבולות, תקשורת, הם מבטאים חלקים באישיות שהאימהות יכולה להשכיח, הם משמחים ומייצרים משחקיות - שהיא הסימן המובהק ביותר לבריאות הנפש.
ד"ר טלי סטולובי היא עובדת סוציאלית, מפתחת גישת סטיילינג תרפי
