כשהתחלתי את טיפולי הפוריות הצטרפו אליי לדרך כמה שדונים מציקים, ששתלו לי במוח כל מיני מחשבות שליליות שהולידו רגשות שלא הכרתי בעבר.
לדוגמא – רגשות אשמה. הרגשתי אשמה שאני לא מצליחה להיכנס להיריון.
כן, אני יודעת שאני לא אשמה. ואיך בכלל אדם יכול להיות אשם במשהו שלא נמצא בשליטתו ובכל זאת, למרות שידעתי שאין לי שום צד בעניין, האשמתי את עצמי.
כך קרה גם לאלון ומיקה (שמות בדויים), אותם אני מלווה כיועצת לאורך טיפולי הפוריות שהם עוברים.
"אני מרגישה מקולקלת", כך שיתפה מיקה באחת הפגישות שלנו, והוסיפה "הגוף בוגד בי. כולן מסביבי נכנסות להיריון ויולדות ורק אצלי משהו דפוק". אלון הסתכל עליה וממש ראיתי על פניו שהוא מתוסכל לשמוע שככה מיקה מרגישה.
שאלתי אותו אם הוא רוצה להגיב, והוא אמר "את לא מקולקלת ואין בך שום דבר דפוק. זה פשוט לוקח זמן ואנחנו נעבור את זה".
מיקה חייכה חיוך קטן אל אלון, הביטה בי וענתה "את מבינה? עם מישהי אחרת הוא כבר היה יכול להיות אבא מזמן".
כולנו גיחכנו, וידעתי שבכל צחוק יש אמת.
ואני מודה שאני לגמרי מבינה אותה.
קנאה ותחושת כישלון
רגשות אשמה הם נטל עבור מי שסוחב אותם ולרוב מלוות במחשבות שליליות שפוגעות בתחושת הערך העצמי ויכולות ליצור תסכול וריחוק בין בני הזוג, על אחת כמה וכמה כשמדובר בזוג שעובר הליך IVF. מהסיבה הזו החלטנו שבפגישות הקרובות נתמקד במיקה ונראה איך אפשר לעזור לה להתמודד איתם, ואיך הם כזוג יכולים להשתמש בזוגיות שלהם על מנת להשתיק את קולות האשמה.
לפני הכל, חייבים להבין מאיפה הרעשים האלו מגיעים.
הנה כמה אפשרויות שעלו:
- תחושת כישלון אישית של מיקה - היא מרגישה שהיא מאכזבת את עצמה ואת בן זוגה, ובמקביל היא כועסת על עצמה על כך שהיא מקנאה בנשים אחרות שנכנסות בקלות להיריון.
- לחץ משפחתי - מיקה שיתפה שבני המשפחה המורחבת מעלים בפניהם את השאלה "למה עדיין אין היריון?" כמעט בכל הזדמנות, שאלה שגורמת לתחושת לחץ ותסכול. בנוסף, בנות המשפחה האחרות נכנסו להיריון ומיקה מרגישה שהיא בתחרות שבה היא מפסידה כי היא לא טובה מספיק כמוהן ואינה עומדת בציפיות המשפחה.
- השקעה כספית – תחושת אשמה על כך שהם נאלצים להוציא כסף רב על הטיפולים ועדיין אין תוצאה.
היכולת של מיקה לדבר על רגשות כמו קנאה ותחושת כישלון מצריכה המון אומץ והפתיחות שלה מאוד ריגשה אותי. היה לי חשוב להגיד לה שאני מעריכה אותה על הכנות ועל שהיא מרשה לעצמה לומר את האמת כפי שהיא מבלי לנסות לייפות אותה.
הדגשתי בפניה שמה שהיא מרגישה זה נורמלי לחלוטין ושזה ממש אנושי שרגשות כאלה מתעוררים בתהליך המורכב שהיא עוברת.
עכשיו, אחרי שמיקה שיחררה את מחשבותיה והכירה ברגשות שלה אפשר להתחיל להתקדם לשלב הבא, שהוא להבין מה יכול לעזור לה ולהם להתמודד טוב יותר עם כל השליליות הזאת.
1. פירגון – הצעתי למיקה להניח ליד המיטה מחברת וכלי כתיבה וביקשתי ממנה שבכל ערב, לפני השינה, תכתוב לעצמה לפחות חמש מחמאות. לדוגמה: הצלחות שהיו במהלך היום החולף (גם להתעורר בזמן זו הצלחה), מעשים שעשתה וגרמו לה להרגיש טוב.
ביקשתי ממנה להתייחס לכישורים שלה, לתכונות אופי שהיא אוהבת בעצמה או להישגים שלה. המטרה היא שמיקה תפרגן לעצמה, מבלי להצטנע, שתעוף על עצמה. ככל שהיא תתמיד בכתיבת מחמאות, כך הרגשות השליליים ינמיכו את קולם.
2. הפחתת הלחץ והשליטה – זה בלתי אפשרי לא להיות בסטרס בהליך טיפולי פוריות, אבל, זה כן אפשרי להפחית אותו במידה מסוימת ולקחת שליטה על הדרך שבה מתמודדים עם הקשיים.
כדי להפחית את הלחץ, ביקשתי ממנה למלא את הזמן הפנוי שלה בדברים שעושים לה טוב. חשבנו ביחד מה עושה לה טוב: פעילות ספורטיבית? ים? צפייה בסטנדאפ? סרט בקולנוע? לנקות את הבית? להאזין לשירים? אולי לרקוד בסלון? תשבצים או ציור?
אם מיקה תעסיק את עצמה בטוב, הרע יקטן מעט וכבר יהיה לה מקום להכנסת אוויר חדש. הפעולה הזו לא פשוטה כמו שנוטים לחשוב. הרבה יותר קל להימרח על הספה ולהיות קשה עם עצמך. היא לא פשוטה אבל היא אפשרית.
3. זוגיות כמקור לכוח – הקשר של מיקה ואלון יכול לעזור להם לעבור ימים קשים. איך?
נתתי להם קצת שיעורי בית:
זמן זוגי: היזכרו מה אהבתם לעשות יחד לפני מרוץ הטיפולים. זה הזמן לבלות יחד ולהכניס כיף לחייכם. צאו לדייט, טיול בטבע או כל פעילות אחרת שאתם אוהבים לעשות כזוג.
פתיחות: שתפו אחד את השני במה שעובר עליכם והקפידו על הקשבה. כשאחד מדבר, השני שותק ולא מעיר הערות גם אם ממש בוער לו להגיב. הביעו הבנה האחד כלפי השנייה, גם אם אתם חושבים שרגשותיו של הצד השני מוגזמים. בתהליך שאתם עוברים, כל רגש שעולה הוא נורמלי. אמרו אחד לשני שזה ממש בסדר להרגיש מה שאתם מרגישים.
חיזוק האינטימיות הרגשית: החמיאו ופרגנו אחד לשני, פנקו זה את זו, זה יכול להיות גם ממש בקטנה. הזכירו אחד לשני מה מיוחד בכל אחד מכם ומה אתם אוהבים אצלו/אצלה במיוחד. אתם יכולים לעזור לצד השני לראות את הטוב שיש בתוכו.
***
אני כבר ממש מצפה לפגישה הבאה שלנו, הזהרתי מראש את מיקה שאני אוהבת לבדוק שיעורי בית.
מיקה ואלון עוברים תהליך לא פשוט, הן ברמה האישית והן ברמה הזוגיות. למרות רגשות האשמה העצומים שמיקה מרגישה, אני יודעת שהיא תצליח להתמודד איתם ולהתחזק.
מפגישה לפגישה אני רואה את ההצלחות הקטנות שלה, את השינוי בזוגיות שלהם ואת החוזק שיש בכל אחד מהם.
אני מאמינה בהם.
ליאת לפקוביץ' היא יועצת זוגיות ומלווה נשים וזוגות בטיפולי פוריות, ויוצרת תוכן בנושא IVF
