המסע של רביד ישראל (39) לאימהות היה ארוך וטראומתי: היא עברה שמונה סבבים של טיפולי הפריה חוץ-גופית (IVF), קיבלה חוות דעת משישה רופאים שונים, וגם הסתגלה שוב לחיים בארץ אחרי שנים שבהן גרה עם משפחתה בארצות הברית. פוסט שקראה ברשת לימד אותה על בדיקה חדשה, וכל אלה יחד הובילו אותה בסופו של דבר להגשים את החלום האימהי, וגם את המקצועי.
"בשנת 2017 מצאתי את עצמי מתקפלת מכאבי בטן, ממש סובלת במשך ימים שלמים", היא משתפת, "זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה התלוננתי על כאב, אני מכירה אותו כבר מאז שהייתי בת 19, אבל זה היה שונה. עברתי בדיקת אולטרסאונד, וגילו ציסטה שחלתית בגודל של יותר מחמישה ס"מ, וגם שני שרירנים בגודל של פפאיה. המלצת הרופאים הייתה לנתח, וכך עשינו".
קראו עוד:
בגיל 35 היא החליטה להקפיא ביציות. "הייתי עדיין רווקה, וחשבתי שזה זמן טוב. עברתי את הטיפול בישראל, ולא בקליפורניה שבה גרתי מאז שאני בת שמונה, בעיקר בגלל העלויות - המחיר לטיפול פרטי כאן הוא שליש מהמחיר שם", היא מסבירה. "אחרי תהליך הוצאת הביציות, הסתבר שרק שתיים מהן היו בריאות מספיק להקפאה. אז כבר נהיה ממש ברור שטיפולי פוריות הם האפשרות הראשונה שלי, או אפילו היחידה, אם אי פעם ארצה להביא ילדים לעולם".
למדתי הכי הרבה מנשים כמוני באינטרנט
כשישראל החלה את טיפולי הפוריות, היא רצתה להכיר נשים שעוברות חוויות דומות, והצטרפה לקבוצות תמיכה שונות ברשתות החברתיות. היא נתנה וקיבלה אוזן קשבת וכתף חמה, אבל לא תיארה לעצמה ששם גם הדרך שלה לאימהות תקבל תפנית חיובית.
"כמו רבות אחרות כמוני, חיפשתי מישהו שמבין אותי, שיוכל לסייע לי בתהליך", היא מספרת, "מצאתי אלפי נשים שמשתפות את תוצאות הבדיקות שלהן, את הפרוטוקולים ואת תוצאות הטיפולים. הלכתי עד אז לשישה רופאים כדי לקבל חוות דעת - אבל למדתי הכי הרבה מהנשים האחרות באינטרנט. הן השפיעו על השאלות ששאלתי, על הבדיקות שביקשתי, ולבסוף גם על הפרוטוקול - שהצליח במקרה שלי.
"הסתבר שהייתה לי הפרעה אוטואימונית, גילינו את זה בכלל - רק כי ידעתי לבקש לעבור בדיקה שקראתי עליה בפוסט שאישה אחרת העלתה", היא ממשיכה, "אבל מה אם לא הייתי רואה את הפוסט, ולא הייתי יודעת איזו בדיקה לבקש? מה אם הייתי מגלה את זה מוקדם יותר, ולא הייתי צריכה לעבור את כל סבבי הטיפולים שעברתי כדי להיכנס להריון? קשה לדמיין את זה. היה קשה גם לשמוע מרופא אחד, למשל, שהביציות שלי הולכות ואוזלות. בשלב הזה, אחרי המשפט הזה, התנגשתי בקיר של דיכאון. אחרי שהרמתי את עצמי, יצרתי פרוטוקול משלי, שיניתי רופאים - ובסבב הזה נכנסתי להיריון. הפרוטוקול שהוא ניסה הוא זה שנכשל. לא הביציות שלי".
שלל החוויות שעברה הביאו את ישראל לפתח אפליקציה המיועדת לנשים בהליכי פוריות. כיום היא עומדת בראשה של חברת Embie שלה כבר יותר מ-20 אלף משתמשות ברחבי העולם, שאף הגיעה לגמר תחרות 45+ של קרן מיראז', שמטרתה לקדם בין היתר יזמות נשית.
"הבנתי שכמה דברים חסרים בעולם הזה", היא מספרת על תחילתו של הפרויקט, "לדעתי, טיפולי פוריות עדיין נעשים בגישה של 'ללמוד תוך כדי תנועה', במקום לבצע אבחון מעמיק מאוד של האישה, גם של הגבר, ולהתאים אישית את הטיפול. יש המון מחקרים קליניים בנושא, אבל לתפיסתי הם לא מתורגלים בפועל. זה בעצם מה שאנחנו מנסים לעשות באמצעות האפליקציה - להציע כלים שיעזרו לכל אחת להישאר מאורגנת בתהליך המורכב הזה, אבל גם לתת מעטפת של תמיכה אמיתית. פוריות האישה, או במקרה שלנו, אי-הפוריות, לא חייבים להיות מסתורין כזה גדול. אף אחת לא צריכה להרגיש לבד במסע. יש תשובות, יש אפשרויות - ויש נשים שמבינות אותך ויכולות להיות שם כדי לתמוך בך".
פול מיראז'צילום: יחסי ציבורקרן מיראז' הוקמה על ידי הפילנתרופים היהודיים לילי ופול מיראז'. תחרות 45+ הושקה ב-2014 ומטרתה לקדם יזמות וחדשנות בקרב קהילות מעל גיל 45, נשים יזמיות בכל הגילים, וקבוצות הנחשבות לחסרות ייצוג בתעשיית ההיי-טק המקומית.
פורסם לראשונה: 16:12, 13.12.21
