"תלמיד סטר למורה, חבריו צחקו ומחאו כפיים", אמרו הכותרות, ואני חושב לעצמי שרק מי שצריך לעמוד בכיתה, ולהנהיג 35 תלמידים שוב ושוב, בכל שיעור, יודע כמה משפילה ומטלטלת החוויה הזאת.
בעוד יום התקשורת תמשיך הלאה, אבל המורה, שהיא גם רכזת שכבה, תצטרך לאסוף את עצמה ולהמשיך להקרין סמכותיות מול התלמידים הללו. אז לאן הגענו? איפה הם ספגו את הגישה הזו, את ההתנהגויות האלה כלפי מורים? מאיפה חוסר הכבוד הזה לאנשי מקצוע, או פשוט לאדם מבוגר?
"משקפיים של מורה" - טורים נוספים:
ומה יותר חמור? התלמיד שהחטיף למורה שלו, או התלמידים שעמדו שם וצחקו? אבל עזבו את זה, מה לעזאזל נסגר עם שאר ההורים של התלמידים? מה הם אומרים על זה? הם מתכוונים פשוט לשתוק ולהחריש ולא לעשות כלום? כי יש מצבים בחיים שבהם עמידה על הגדר היא לא אפשרות.
לא יכולתי שלא להיזכר בחבר יקר שלי, מחנך כיתה ד' שעבד איתי, והגיע באחד הבקרים שבוז ומבואס עם הפנים באדמה. שאלתי אותו מה קרה ולמה הוא ככה, והוא סיפר לי על שיחת טלפון שהייתה לו עם אימא של אחד התלמידים שלו, ושהטונים עלו ושהיא צרחה עליו והטיחה בו עלבונות. בשלב מסוים היא פנתה לילד שלה, לתלמיד, ואז לתדהמתו הוא הבין שבמשך כל השיחה הילד היה שם איתה ושמע הכול. "עכשיו לך תיכנס לכיתה ותנסה ללמד אותו, אחרי שאימא שלו עשתה ממני קציצות, והוא שמע הכול. היא אפילו לא חשבה להגיד לו שיתרחק ממנה קצת כדי שהוא לא ישמע איך אימא שלו צורחת על המחנך שלו. אז זה למה אני מבואס", הוא אמר לי.
למען ההגינות אומר שאני לא מכיר את ההורים של התלמיד הסוטר, ולא את הורי התלמידים שצחקו מהמכה שלו. ייתכן שהם אנשים נפלאים ומקסימים עם אג'נדה חינוכית סדורה. ובכל זאת אנחנו יודעים שילדים קולטים הכול, או לכל הפחות הרבה מאוד, מההורים. כן, את ההתנהגויות, הניואנסים, הרגישויות, וגם את ההתעלמות וחוסר הכבוד. הכול נקלט.
אז לא, אני לא בא לרמוז עכשיו שמשהו מהסטירה הזו שהתלמיד העיף למחנכת קשור להורים שלו. אני גם מאמין שאין לדון את האחר עד שתהיה במקומו. ועדיין, נראה לי שאפשר וראוי להשליך מהמקרה הזה על מגמה והלך חשיבה גדולים יותר, על המקום הזה שבו אתה רואה תלמיד שמכבד את המורה שלו ומבין: החינוך מתחיל מהבית.
אם הורה מרשה לעצמו לפנות למחנך בוואטסאפ בלי לכתוב "שלום" או "ערב טוב", דוגמה קטנה ובסיסית, האם זה לא יחלחל מיד לילד? אבל יודעים מה, בסופו של דבר ההורים צריכים לדעת שהכבוד שהם ידרשו מהילדים שלהם כלפי מחנכים, מורים ואנשים מבוגרים בכלל, יגיע גם אליהם. העניין הוא שהמשפט הזה עובד גם הפוך: תלמיד שמזלזל במורה, ככל הנראה גם יזלזל באבא ובאימא שלו. סה לה וי.
אבינועם הרש הוא מחנך, חבר מערכת "הגיע זמן חינוך", יזם חינוכי ואב לשלושה ילדים
