הבת שלי בת העשר, חזרה בימים אלה משיעור אומנות עם ציור שמן גדול שציירה על בד ובו נראית סערה בים, שמיים אדומים של שקיעה, ובין גלי הים טובע דגל ישראל. בשמיים האדומים טס מטוס ומטיל פצצות. ציור מדהים כשלעצמו ומדאיג כאחד. ובפעם המי יודע כמה מאז פרוץ המלחמה, שאלתי את עצמי את השאלה, האם הילדים שלי שגרים במרכז הארץ נמצאים בסיכון לנזק פיזי או פסיכולוגי כאן, והאם אני כהורה מעמיד אותם במצב בלתי נסבל לילדים.
השאלה הזו מתחדדת פי כמה בעבור ילדי מפונים, ילדים שגרים במלונות וילדים שחווים אזעקות או חוו וחרדים שתחזורנה. האם השגרה היום, היא באמת שיגרה האם ישראל היא מקום בטוח לילדים של ימינו?
תשובה פשוטה אחת יכולה להיות שאין לנו ארץ אחרת. תשובה שניה יכולה להיות שפשוט אין ברירה והחיים והבית והפרנסה הם רק כאן, ותשובה נוספת יכולה להיות שגם בלונדון פריז וניו יורק מסוכן ליהודים ולישראלים. כל התשובות לא עונות על השאלה, אלא רק מחדדות את העובדה שעל הדרך גם נפגע חופש הבחירה שלנו ואנחנו עצמנו ההורים המצב לא פשוט.
"סיכון חמור לנזק פיזי או פסיכולוגי או מצב בלתי נסבל לילדים" זו הגדרה המופיעה בחוק הישראלי ובאמנת האג הבינלאומית שישראל כמו מרבית מדינות העולם חתומות עליה, ועוסקת בעניין חטיפות ילדים. זו הגדרה המאפשרת לבתי משפט, למרות חובת ההחזרה העקרונית שלא להחזיר ילדים חטופים לארץ המוצא ממנה הגיעו. זהו חריג שאמור להיות מופעל במקרי קיצון.
והנה, בדיוק בשאלה זו דנים ופוסקים לאחרונה מספר בתי משפט בעולם, חלקם כבר נתנו פסקי דין והשיבו בחיוב לשאלה האם ישראל של עכשיו היא מקום מסוכן לילדים. אלה פסקי דין מעוררי דאגה ויותר מזה מהווים מראה עצובה על מצבנו ומצב ילדינו. מיעוט החלטות סבר שמסוכן כאן אבל יש שכבות הגנה שעדין מצדיקות לשלוח ילדים בחזרה לישראל. מעניין לציין שפסקי דין שניתנו בעבר במצבים בהם ישראל היתה במלחמות לרבות מלחמת המפרץ, ומצבים דומים תחת טרור או טילים, דחו את טענת הסיכון. כעת המצב השתנה.
כיצד הגיעו בתי המשפט לדון בשאלה? התשובה היא שכמה וכמה משפחות ישראליות מעסיקות בימים אלה ממש את בתי המשפט באירופה ובארצות הברית ומאתגרות אותם בשאלות המערבות ילדים ופוליטיקה.
הורים גרושים לילדים (ולא רק גרושים) טסו בזמן המלחמה עם הילדים לחו"ל, בהסכמת ההורה האחר בשל חשש, ותחושת וחוסר בטחון. גם היום יוצאים ילדים עם הוריהם לחופשות ולשהות בחול. מובן הצורך לתפוס שקט ורוגע ולהתרחק מהמהומה וגם לפצות את הילדים על תקופת המתח והחרדה שכולנו עוברים. לקראת חופשות הלימודים הנדידה תתרחב.
במספר מקרים החליט אחד ההורים, בעת השהייה בחול, שאינו רוצה לחזור לישראל, בגלל הסלמה שכבר קיימת או זו שבדרך, או שרגשית הוא חש לעצמו שלא בשלה העת להחזיר את עצמו ואת הילדים לישראל.
כאשר ההורה האחר מתנגד להחלטת ההורה האחר ולאי ההחזרה לישראל של ילדיו, הוא ניצב בפני בעיה מורכבת. הוא אומנם יכול לפנות לבית משפט ישראלי ולבקש החלטות המורות על ההחזרה, ולרוב גם כנראה יקבל, אולם גם אם בית המשפט בישראל יורה על החזרת הילד לארץ, אין לצו כזה תוקף בחול ועל ההורה לפנות לבית משפט במקום המצא הילד ולקבל פסק דין בבית משפט זר.
אמנת האג מחייבת את המדינות להשיב ילדים למדינה ממנה הגיע הילד, אולם באמנה כאמור, יש סעיף מיוחד הקובע כי בית משפט יכול לסרב לכך אם הדבר יחשוף את הילד לסיכון חמור, פיזי או פסיכולוגי, או יעמיד אותו במצב בלתי נסבל אחר.
בפורטוגל, למשל, אליה עברו הרבה ישראלים, וגם במדינות נוספות באירופה, ניתנו לאחרונה כמה פסקי דין שדחו את הבקשות להחזרת ילדים לישראל, כולל לתל אביב. הנימוק היה הסיכון והמצב הבלתי נסבל. בית המשפט בפורטוגל תאר בפסק הדין מנומק באופן מפורט את סכנות המלחמה עבור ילדים בישראל וקבע שיש גם סיכון בטחוני ממשי לשלום הילדה וגם העמדתה במצב בלתי נסבל בשל החרדה והפחד האישי שלה, כפי שהתרשמה פסיכולוגית ששוחחה עימה ושבדקה אותה . מדובר היה בילדה בת 7 שכפי הנראה השתקפה בה החרדה של אמה, שהרי הילדים הם לעיתים קרובות הקול של החרדות שלנו, ההורים.
בית המשפט התעלם מקביעה שיפוטית של בית משפט ישראלי הקובע שאין סכנה לילדה וגם לא התרשם ממכתב שכתב קונסול ישראל ובו תאר את החיים השגרתיים במרכז הארץ. על פי משרד המשפטים, המחלקה הבינלאומית מודעת לבעיה לפיה קיימים לא מעט פסקי דין דומים נוספים, ביבשת אירופה מה שמביא את משרד המשפטים להבהיר להורים שפונים אליהם את הסיכויים הנמוכים שבפניות אלה. גם שר המשפטים עצמו, יריב לוין עסק בנושא לאחרונה אולם אין לישראל אפשרות להתערב בהליכים משפטיים.
פה ושם אפשר למצוא גם קביעות אחרות זאת באופן די מובהק לאהדה לצד הישראלי במדינות כמו ארצות הברית או גרמניה שתומכות פוליטית בישראל. בגרמניה ניתן פסק דין הקובע שאפשר להורות על החזרת הילד לישראל בן השאר כי לישראל יש אמצעי הגנה מתקדמים ובפרט כיפת ברזל… כך במפורש קבע בית המשפט בפסק הדין. עמדות השופטים מושפעות מטבע הדברים מהלך הרוח במדינה הרלוונטית, מהתפיסה על היקף והצדקת המלחמה, לרבות תמיכה בצד זה או אחר בסכסוך הפוליטי. וכך המלחמה מחלחלת גם להכרעות בדיני המשפחה ומשפיעה על התוצאה.
הדילמה האם מסוכן לגדל כאן ילדים, האם השגרה כיום היא מצב נסבל עבורם היא שאלה פתוחה ואישית וצריכה להיות משפחתית. כשהורים חלוקים על התשובה, בתי משפט נותנים תשובה, והיא לפחות באירופה, לא נעימה. הסערה בים שציירה בתנו בת העשר, עם הדגל הטובע והשמיים האדומים מחדדת את הדילמה. אני מניח שכשאשאל את בתי את השאלה בה דנים בתי המשפט, ולא שאלתי, היא בכל זאת תגיד לי שאין לה ארץ אחרת.
עו"ד שמואל מורן הוא מומחה בדיני משפחה וירושה
