לחופשת הלידה יש מגוון מטרות, בהן מתן תקופת התאוששות מההיריון ומהלידה לאישה, תמיכה בהנקה, מתן אפשרות להורים לטפל ביילוד בתקופה הראשונה לחייו וכן הלאה. מעבר לכך, יציאה לחופשת לידה, שנקראת גם חופשת הורות (Parental Leave), נמצאה כמגינה מפני פגיעה בבריאות הנפש - במיוחד בקרב אימהות, עם עדויות לכך שההשפעה המטיבה עשויה להימשך בטווח הזמן הארוך. כך לפי מחקר חדש שפורסם בכתב העת The Lancet Public Health.
קראו עוד:
צוות מחקר מהמחלקה למדעי בריאות הציבור באוניברסיטת שטוקהולם, ומהמחלקה לבריאות הציבור העולמית במכון קרולינסקה השבדי - אחד ממכוני המחקר הרפואי הגדולים באירופה, ערכו סקירה שיטתית שחקרה את הקשר בין היציאה לחופשת לידה לבין ההשפעה שלה על בריאות הנפש בקרב ההורים.
"להיות הורה יכול להיות דבר מלחיץ עבור אימהות ואבות. אנחנו נוטים לחשוב רק על השינויים ההורמונליים והפיזיים העצומים שחווה האם, אבל צריך לקחת בחשבון גם את ההשפעה שיש במעבר ממציאות ללא ילדים לעולם שבו זוג הופך להיות הורים לתינוק הרך", אמרה סול חוארז, מרצה בכירה במחלקה למדעי בריאות הציבור באוניברסיטת שטוקהולם, שנמנתה על צוות המחקר.
סול חוארזצילום: Eva Dalin/Stockholm Universityחופשה ארוכה מועילה יותר, בעיקר לאימהות
המעבר להורות יכול להיות מלחיץ מכיוון שהוא מציין שינוי משמעותי בחיים המתרחש בפרק זמן קצר. נשים חוות שינויים ביולוגיים ונושאות את הנטל הפיזי עקב הריון ולידה, בעוד ששני ההורים חווים אתגרים רבים הקשורים לגידול ילדים, כמו גם אי-ודאות במקום עבודתם ולחצים כלכליים בגלל החופש מהעבודה וההכנסה המופחתת, שלא מצליחה לכסות את ההוצאות החודשיות שרק עולות מרגע הגעת הרך הנולד לעולם.
"בין 10% ל-20% מהאימהות ועד 10% מהאבות ניזוקים בפן הנפשי מרגע הלידה, נוכח השינויים בחייהם הן בחיים הפרטיים והן במקום העבודה. לכן, רצינו לבחון באופן שיטתי את כל הממצאים המדעיים שפורסמו כדי לראות אם חופשת לידה עשויה לעזור להקל על תסמיני בריאות הנפש בקרב ההורים", הסבירה חוארז, כשלמעשה חופשת הורות נמצאה כמגינה מפני בריאות נפשית ירודה, לרבות תסמינים שמתבטאים בין היתר בדיכאון, מצוקה פסיכולוגית ושחיקה בקרב בני הזוג אך בעיקר בקרב האימהות."עם זאת, חשוב להדגיש כי ההשפעות המועילות שטמונות ביציאה לחופשות לידה, נקשרות לחופשות הממושכות יותר ולא אלו המקוצרות", הבהירה איימי השמטי מאוניברסיטת שטוקהולם, שלקחה גם היא חלק במחקר הנוכחי.
צוות המחקר בדק בסך הכול 45 מחקרים, מהם הגיע למסקנות ולממצאים החד-משמעיים על ההשפעות המטיבות שיש לחופש לו זוכים ההורים הטריים. "זו הסקירה השיטתית המקיפה ביותר בנושא זה עד כה. חיפשנו קשר בין היבטים שונים של חופשת הלידה, כמו משך החופשה והאם החופשה בתשלום או ללא תשלום, לבין הקשר שלהם לבריאות הנפש אצל אימהות ואבות. אפילו חקרנו את ההשפעה העקיפה שמתקיימת במצב בו רק אחד מבני הזוג לוקח חופשת לידה, על מנת להבין כיצד זה משפיע על הבריאות הנפשית של האם או האב, כלומר בהתאם למי מהם לוקח את החופשה", אמרה השמטי.
איימי השמטיצילום: Niklas Björling/Stockholm University"ממצא מעניין הוא שההשפעות המועילות לא נצפות רק זמן קצר לאחר הלידה, אלא שההשפעות המגינות הללו של חופשת הורות יכולות להימשך גם בהמשך החיים של האימהות", הוסיפה הלנה הונקניימי מצוות המחקר.
בהקשר זה, הממצאים בקרב אבות לא היו חד-משמעיים, אך לדבריה המחקר מצביע על כך שאבות חוו שיפור ניכר בבריאות הנפש שלהם, כשהיציאה לחופשת הורות הציעה תחליף שכר נאות לזה שקיבלו במקום עבודתם, ובכלל קבלת תמריצים כלכליים כלשהם. על כן, נראה כי המחקר מוכיח שחופשת הורות ממושכת עשויה לסייע בהקלה או במניעת תסמיני בריאות נפש שליליים לשני ההורים, אך במיוחד עבור אימהות.
הלנה הונקניימיצילום: Niklas Björling/Stockholm Universityמה קורה בעולם?
כמעט כל המדינות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (ארגון בינלאומי של המדינות המפותחות המקבלות את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית והשוק החופשי) - מלבד ארצות הברית - מספקות לאימהות טריות לפחות 14 שבועות של חופשה בתשלום מרגע הלידה. בבריטניה למשל, אימהות טריות יכולות לקחת עד תשעה חודשים של חופשת לידה בתשלום. חופשה בתשלום עבור אבות טריים נוטה להיות קצרה יותר, כשישראל, ניו זילנד וארצות הברית אינן מציעות חופשה בתשלום ספציפית לאב, כשהאחרונה מעניקה להורים עובדים עד 12 שבועות של חופשה ללא תשלום מבלי שיסתכנו באיבוד מקום עבודתם.
"אין תקן זהב אחד ל'חופשת הורות', אבל מדינות רבות עושות מאמצים גדולים לשפר את תוכניות חופשת ההורות שלהן באמצעות חופשה ארוכה יותר, תגמול כלכלי רב יותר ויוזמות לעידוד חלוקה שווה יותר של החופשות בין המינים", אמרה השמטי.
