נשיקה ראשונה, חרם, פרידה מחבר, ציון נכשל, הפגנות וצמחונות: כמעט מדי יום אנחנו ניצבים בפני מצבים שעלינו לתווך לילדים שלנו, ולא תמיד יודעים איך. במדור החדש "איך מדברים עם ילדים על", נראיין מדי שבוע את אחד ממומחי ערוץ הורים, שייתן לנו כלים לדבר עם הילדים במגוון נושאים. והפעם, לאה שטרן, מרצה ומנחת הורים ממכון אדלר, על המצב הפוליטי הנוכחי בישראל.
אסיפת הורים
תחזיקו מטפלת, למה סבתא תמיד צריכה לבוא? #44
35:55
לאה, איך לדעתך המצב הפוליטי משפיע על ההתנהלות המשפחתית?
"המצב הפוליטי הנפיץ, וההשפעות שלו על כל תחומי החיים, נכנסים גם אלינו הביתה. תחושות של חרדה קיומית, דאגה אישית ומשפחתית, ויכוחים והתנצחויות, מחשבות על המדינה ועל החברה מחלחלות למשפחה. זה יכול להתבטא בחוסר סבלנות, בהיעדרות מהבית לטובת מחאה ובחששות שמעלים את סף הלחץ, ועדיין לא הזכרנו את חום הקיץ הכבד ואת אתגרי החופש הגדול".
עד כמה חשוב שנדבר עם הילדים על האקלים הפוליטי הנוכחי?
"כמו בכל נושא, יש לנו כהורים אחריות לתווך את המציאות לילדים. גם כאן, חשוב שהילדים שלנו, בהתאם לגילם וליכולת ההבנה שלהם, ייחשפו למציאות האמיתית באופן שקול ומבוקר. הרי אם אנחנו לא נעשה זאת, הם יהיו ניזונים מחברים ומהרשתות החברתיות. כמבוגרים, עלינו להעניק להם פרשנות אחראית למצב הנוכחי".
איך את מציעה להסביר לילדים מושגים כמו 'דמוקרטיה', או 'מחאה'?
"כהורים, אנחנו מגדלים את ילדינו להית 'המבוגרים של המחר', ולכן חשוב לאמן אותם בחיים דמוקרטיים. אפשר לעשות זאת באמצעות דוגמאות מחיי היומיום, וכמובן דוגמה אישית. הרי, המשפחה היא השדה החברתי הראשון של הילדים. הם רואים כיצד אנחנו מנהלים ויכוחים, אם אנחנו מבטלים זה את דעתו של זה, או שהם מבינים שהשותפות שלנו חשובה יותר ולכן אנחנו מכבדים את דעתו של ההורה האחר, גם אם לא נסכים לגביה.
"הילדים שלנו מתבוננים בנו מתייחסים לאקטואליה ורואים אם אנחנו שונאים ומקטינים את הצד השני, או מביעים דעות מתונות המבינות שיש מקום לכולם ועלינו לשתף פעולה כקהילה. הילדים שלנו בוחנים כיצד אנחנו מנהלים את המשפחה הדמוקרטית שלנו. מתוך הצפייה בנו, הם מסיקים מסקנות כיצד נכון להתנהל בחיים, ומפנימים את ערכי ההתנהגות הדמוקרטיים שלנו בפועל. דרך מצוינת לעשות זאת היא להתייעץ עם הילדים בנושאים שונים".
יכולה לתת לנו דוגמאות?
"בבואנו להתייעץ עם הילדים, נרצה באמת לשמוע את דעתם ממקום של שוויון. הרי בדמוקרטיה לכל קול יש אותו משקל. חשוב לומר, לא נתייעץ עם הילדים בנושאים שלא תואמים את גילם והבנתם, או שלא קשורים אליהם, אבל בשגרת היומיום יש שפע של החלטות שניתן לקבל במשותף, ולא כהנחתה הורית. למשל, להחליט יחד איפה לטייל בסוף השבוע, לשאול אותם באיזה סרט כדאי לצפות במשותף. לראות יחד טריילרים, לדבר על התאמה לכל הגילים, להתלבט ולהחליט אם עדיף תרגום או דיבוב. זה לא אומר שכולם יהיו מרוצים מההחלטה שתתקבל, אבל כל בני המשפחה ירגישו שדעתם נשמעת, ויש בכך תחושה טובה של השתייכות משפחתית".
קראו עוד:
אוקיי, אז תכלס: איך לדבר עם הילדים על המצב הפוליטי?
"אני מציעה קודם לשאול את הילדים שאלות שימחישו לנו את רמת הידע שלהם בנושא. למשל, נוכל לשאול, 'מה אתה יודע על המצב במדינה', 'מה שמעת על מה שקורה?', 'שמעת על ההפגנות?', 'מה אתה יודע על המהפכה המשפטית?' וכדומה. לאור התשובות, נוכל להתאים את ההסבר ולדייק אותו עד כמה שניתן לגיל וליכולת ההבנה של כל ילד וילדה. חשוב שנסביר את המושגים השונים, כפי שציינתי, ולשים לב שאנחנו מדברים באופן רגוע לא מתלהם. חשוב לשמור על אובייקטיביות ולתאר גם דעות מנוגדות, בתוך הבית ובכלל, לאפשר לילדים לשאול שאלות, ולהקשיב למה שיש להם לומר.
"מעבר לטון הדיבור הרגוע והענייני שלנו, עלינו להשרות על הילדים ביטחון. ניתן לומר למשל שהמדינה שלנו כבר התמודדה עם מצבים קשים ויכלה להם, אפשר להסביר שבחיים יש התמודדות עם מציאות בלתי רצויה ושיש לנו חוסן כעם. ניתן לשתף מה אנחנו עושים לשיפור המצב, ובעיקר להזכיר להם שאנחנו כאן איתם, ושהם מוגנים איתנו. עם זאת, חשוב שנהיה קשובים לרגשות שלהם. אם הם לא רוצים לדבר על הנושא מסיבה כלשהי, חוששים או מרגישים לא נוח - עלינו להרפות".
