אסיפת הורים
גיל ההתבגרות החדש
50:58
בימים האחרונים רץ ברשת טרנד בשם "יום האונס הבינלאומי", שבו נאמר כי מחר, 24 באפריל, יהיה אפשר או ליתר דיוק יהיה "מותר" לאנוס, וגם לצלם ולהעלות לרשת. הילדים לא בטוחים אם מדובר באיום של ממש או בפייק ניוז, וההורים מבוהלים ומזועזעים.
הטרנד בטיקטוק שמזעזע הורים וילדים
קראו עוד:
"בדיחה" שיצאה משליטה
הטרנד החל לפני כשנתיים בארצות הברית, כאשר קבוצת גולשים פרסמה בטיקטוק פוסטים שבהם נכתב כי ב"יום האונס" יהיה "מותר" לאנוס נשים, לתעד ולהעלות את המעשה לרשת. בהמשך התברר כי מדובר בפייק ניוז, או בבדיחה לא מוצלחת שמישהו העלה לרשת, ומשם זה התגלגל הלאה.
הפוסטים הללו הפכו בין-לילה לוויראליים, ונצפו על ידי מיליוני גולשים גם בארץ. באותה תקופה המשטרה בישראל נרתמה לטיפול בנושא, וכן מוקד 105 ואפליקציית טיקטוק עצמה. שני הראשונים פרסמו אזהרות שונות, ובעיקר בקשות לא לשתף את הסרטונים. בזמנו, לפי פרסומים קודמים, התברר כי טיקטוק לא הצליחה לאתר את הפוסט הראשוני שבו הופץ המסר, שכלל הנראה היה "מתיחה לא מוצלחת שיצאה משליטה".
השנה, לצערנו, הטרנד הזה התעורר לחיים, ובגדול, כאשר הטיקטוק התמלא בסרטונים של ילדים ובני נוער שעוסקים בתאריך 24 באפריל ללא הפסקה. חלקם מנסים להבין מה בדיוק יקרה בתאריך הזה, בפוסטים שבהם הם שואלים מפורשות: "מה יקרה? תסבירו לי אני לא מבינה", יש כאלה שכותבים - "הבנתי מה יקרה ב-24 באפריל, זה מזעזע", ועד ילדים ובני נוער שמעלים סרטונים שמזהירים מפני מה שעלול לקרות ביום הזה, למשל: "בנות, אל תצאו מהבית באותו היום, זה נורא", בעוד שאת המילים מלווה מוזיקה מצמררת.
אני מביטה בסרטונים ובפוסטים שעולים בזה אחר זה בפיד, וחושבת על הילדים שלנו, ועל התחושות הקשות שמלוות אותם, ומתיחה או לא - הלב שלי מתכווץ ונחמץ. אני חושבת על ילדה בת 12 שרואה את הסרטונים האלו, ופשוט מפחדת עד מוות לצאת מהבית. ילדה שמנסה להגיד לעצמה שזה לא אמיתי אבל בתוך תוכה מרגישה כי "דמה הותר", ובינינו, אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי חרף הקדמה והפמיניזם, הפוסטים האלו מחזירים אותנו לימים אפלים של רוע, שוביניזם, והחפצת נשים.
מתיחה? הילדים לא ממש בטוחים
אגב, משיחות עם ילדים, בני 10 (וכן, לרובם יש טיקטוק), חשוב לדעת שהם עצמם לא כל כך בטוחים שמדובר בבדיחה. יש כאלה שאומרים "בנות מפחדות אבל זה סתם", יש בנות שמעידות שהן חוששות לצאת מהבית ביום הזה, בעיקר כי הן חוששות שבאמת יקרה להן משהו רע, וחייבים לציין שגם הבנים עצמם לא בטוחים אם זה יום שבו יכול לקרות משהו רע רק לבנות, או בכלל לילדים.
והאמת היא שלא פלא שהילדים שלנו מבוהלים ומבולבלים. צריך לזכור שבגילי 10 ומעלה, כאשר גיל ההתבגרות רק מתחיל, בולט ביותר הפער בין ההתבגרות הפיזית והמינית של הילד לעומת ההתבגרות הנפשית. הילדים נחשפים לחומרים, שלא מתאימים לגילם, כאלה שלרוב מועברים אליהם ללא סינון ופיקוח, ולא תמיד הם יודעים לתווך לעצמם את מה שהם רואים - בעיקר כאשר היכולת להגיד לעצמם מה הוא איום אמיתי ומה בגדר פייק ניוז, בכל הקשור לרשתות החברתיות, אינה תמיד מספקת. ובמיוחד כאשר כל האלמנטים מסביב הם אמיתיים ומזעזעים. ילדים ונוער מעלים סרטונים מפחידים בטיק טוק, וכותבים שזה מה שיקרה, אז למה לא להאמין להם?
אנחנו המבוגרים חוששים וחרדים גם כן, בעיקר בשל העובדה שהיום אנחנו כבר יודעים שהילדים שלנו נחשפים לתכנים בלתי הולמים ברשת. לפי נתוני 105, המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, התכנים האלה כוללים ברוב המקרים נושאים כמו הפצת תמונות וסרטונים מיניים, התחזות לאחר ברשת, איום בהתאבדות ו/או חשש לחיי אדם ברשת, בריונות/הצקה/ביוש, עבירות מין, איומים וסחיטת קטינים ברשת, פריצה למחשב ועוד. התחושה שלנו היא שהילדים עצמם לא תמיד יודעים כיצד להתמודד עם מה שהם רואים, ואנחנו, פעמים רבות, לא מצליחים להגן עליהם או להבין כיצד להרגיע אותם.
וכך, מהר מאוד כולנו, מבוגרים וילדים, נכנסים לסחרור של ממש. סחרחרת אימה שבה לא ברור מה אמיתי ומה לא, מה איום ומה מתיחה חולנית ומיותרת, כזאת שצריך להוקיע בכל דרך אפשרית.
"היכולת להגיד לעצמם מה איום אמיתי ומה בגדר פייק ניוז, אינה תמיד מספקת. במיוחד כאשר כל האלמנטים מסביב הם אמיתיים ומזעזעים. ילדים ונוער מעלים סרטונים מפחידים בטיק טוק, וכותבים שזה מה שיקרה, אז למה לא להאמין להם?"
מה עושים? כך נדבר עם הילדים
הציפו את הנושא - חשוב לשוחח עם הילדים על כך, גם כדי לתת את המידע האמיתי וגם כדי להרגיע אותם. כדאי להתחיל את השיחה בבירור עדין (בהתאם לגיל הילדים, ליכולתם ולמידת רגישותם), ולשאול מה הם יודעים, ובעיקר מה הם מרגישים לגבי הטרנד הזה - מה הם חושבים עליו, אם הם חוששים ומה יעזור להם להרגיש בטוחים. החשוב מכל הוא לתת לילדים תחושה שאפשר לדבר אתכם על כל דבר, בלי שתשפטו או תוכיחו, ושתמיד תהיו שם לעזרתם.
למדו פייק ניוז - זה הזמן לדבר עם הילדים על כך שבאינטרנט יש ממד שקרי, שבו מופצים מסרים שאינם אמיתיים, חלקם בעיתיים ופוגעניים. דברו איתם על כך שמדובר בפוסטים שכל אחד יכול להעלות לרשת פשוט כי בא לו, ועל מה הצד השני מרגיש כשמישהו פוגע בו.
הסבירו על בריונות, גבולות וכבוד הדדי - זה הזמן לשוחח עם הילדים גם על בריונות ברשת ומחוץ לרשת, ועל מושגים כמו גבולות (מה הם הקווים האדומים שאנחנו לא חוצים בשום מצב, למשל כאלה שכוללים פגיעה באחר ובגופו), כבוד הדדי, אמפטיה ועוד.
הזכירו כללי גלישה בטוחה ברשת - חשוב ללמד את הילדים כללי גלישה בטוחה ברשת ולהזכיר להם שוב ושוב - לא לדבר עם זרים, לא למסור מספר טלפון או פרטים אישיים, להיזהר בהפצה ובשיתוף של סרטונים. זה גם הזמן להזכיר את החוק למניעת הטרדה מינית (חוק הסרטונים), על פיו הפצת תמונות, סרטונים או הקלטות בעלי אופי מיני, או פרסומם ללא הסכמת המצולם, עלולים להיחשב עבירה של הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות, שהעונש עליהן יכול להגיע עד חמש שנות מאסר (מתוך אתר 105).
היו ערניים ל"אורות אדומים" - היו ערניים למקרים שבהם הילדים לא מתנהגים כרגיל. למשל, לא ישנים בלילה, לא אוכלים, לא רוצים ללכת לבית הספר או לפגוש חברים, מתבודדים ומסתגרים בחדר, נראים מדוכאים וכדומה. חשוב לזהות את הסימנים, להתערב ולברר מה קורה. אם אתם מזהים שהם סובלים מחרדה סביב הנושא, אפשר ללמד אותם טכניקות הרגעה כמו נשימות, דמיון מודרך ועוד.
התקינו תוכנות סינון ופיקוח - יש תוכנות שונות לסינון ולפיקוח שאותן ניתן להתקין בטלפון הנייד שלכם ושל הילדים, כאלו שמגבילות את זמן הגלישה וגם את התכנים. מומלץ להתקין אותן בשיתוף פעולה ולאחר שיחה עם הילדים. כדאי להיזכר גם באפליקציית בקרת הורים בטיק טוק, שהשימוש בה מאפשר לסנן תכנים לצד מגוון פעולות נוספות.
להרגיע חרדה, גם אצלנו - בואו נהיה מודעים לעצמנו ולרמות הלחץ והחרדה שאנחנו משדרים לילדים שלנו כלפי המצב. כשנשדר לילדים הקשבה, הבנה וביטחון - לרוב אלה יהיו גם המסרים שיגיעו אליהם, ושירגיעו אותם.
הורים, אמנם אין לנו שליטה על היווצרותו של הטרנד הזה, או על פעולותיהן של המשטרה ורשויות האכיפה בנושא. אבל בכל הקשור לשיח עם הילדים - השליטה, וגם האחריות, היא אצלנו.
