"השלב הראשוני הוא הלם, השלב השני הוא השלמה", אומרת איילת חזן (39) מקריית ים, ששתי בנותיה נמצאו חיוביות לנגיף הקורונה. "כמה שזה קשה, אנחנו נצא מזה מחוזקים - כזוג וכמשפחה". איילת, מחנכת כיתה בבית ספר יסודי ובעלת הבלוג "איילת מטיילת", ובן זוגה ניב (41), העובד בנמל חיפה, החליטו מיד להיכנס לבידוד עם הבנות יהל (8) שעולה לכיתה ג', וליאן (11) שתעלה לכיתה ז'. השתיים נדבקו ככל הנראה במופע ריקודים שנערך בקריות, אולם הם לא בטוחים בכך.
שלום אלבז מצפת, נדבק גם הוא בנגיף ואחריו גם אשתו וילדיו: "כל התוכניות לחופש התבטלו, הילדים משתגעים בבית", הוא מספר. ואלו הם סיפוריהם של שתי משפחות השוהות בבידוד בחופשת הקיץ, כאשר לפי נתוני משרד הבריאות מספר המבודדים הפעילים בשלב זה הוא 91,973 בני אדם.
קראו עוד:
"הודיעו לנו שרוב החברות של הבת הגדולה חלו, ושהבנות שלי נדרשות להיכנס לבידוד כי נחשפו לילדות מאומתות", איילת משתפת, "ונאמר לנו להמתין יום או יומיים עד לביצוע הבדיקה. בינתיים הן החלו לפתח תסמינים כמו חום, הקאות, כאבי ראש חזקים. היה גם דופק מהיר, שיעול, חולשה ועייפות".
בשלב זה, אומרת איילת, היה לה ברור שגם בנותיה נדבקו בנגיף. היא רכשה ערכות בדיקה ביתיות – שאכן הראו תוצאה חיובית. למחרת הן עברו את הבדיקה בעמדה של פיקוד העורף, וגם שם קיבלו את אותה תוצאה. "הבנות חלו בזמן שהיינו כבר ארוזים, עם מזוודות מלאות, לקראת חופשה באילת. הכול כמובן בוטל", היא ממשיכה, "זה הבידוד השלישי שהילדה הקטנה עוברת, בכל פעם היא נחשפה לאחרים ולא נדבקה בסופו של דבר. עד עכשיו". הבנות עברו יחד לחדר השינה של הוריהן, שיש בו יחידת שירותים ומקלחת, איילת עברה לישון בחדר של הבת הקטנה ובעלה – לסלון.
"ההחלטה לסגור את הבנות שלך בתוך חדר למשך 10 ימים היא קשה, אפילו שזה זמני. בכיתי במשך חמישה ימים. החלטנו שאנחנו איתן בבית, גם בבידוד, אף שאנחנו שליליים לקורונה. המשכנו להיבדק בכל יומיים, ולהיות מופרדים מהן לחלוטין. אנחנו מתקשרים באמצעות הטלפון הנייד ודרך החלון של החדר, לא פנים אל פנים".
"אנחנו סגורים בבית עם ילד בן ארבע וחצי וילדה בת שנתיים למשך כ-20 יום. אני עוד יכול לעבוד באמצעות המחשב, מרחוק, אבל רינת בת זוגי היא קונדיטורית - ולא יכולה"
בנימה אופטימית מספרת איילת על ההתגייסות המשפחתית, ועל הפינוקים שהבנות מקבלות. "לא הייתה בקשה שהן ביקשו ולא קיבלו עד פתח הדלת או החלון. קראתי לזה 'גן אדן', כי הייתי יושבת שעות על אדן החלון ומתקשרת איתן דרך הזכוכית.
"אני מלאת תודה והודיה שהבנות שלי בובות שתיים, בובותיים", היא מוסיפה בהתרגשות, "הן בוגרות, מדהימות. לא התלוננו ולא בכו, אלא עברו את זה בגבורה, וגם כשאני כבר התייאשתי ורציתי לשבור את הדלת ולהיכנס כדי לחבק אותן, הן לא נתנו לי בשום פנים כמובן. הן חיזקו אותי. אז ישבתי איתן על אדן החלון ושיחקנו במשחקי פנטומימה ותיאטרון. דיברנו וצחקנו. עכשיו הן יהיו מחוסנות באופן טבעי. כמה שזה קשה, יצאנו מזה מחוזקים – גם אנחנו כזוג, וכולנו כמשפחה".
"הילדים משתגעים בבית"
שלום אלבז, איש יחסי ציבור מצפת, נדבק בקורונה ימים ספורים לפני פסטיבל הכליזמרים, שעל פרסומו הוא עבד. בעקבותיו נדבקו גם שאר בני המשפחה. בסופו של דבר גם הפסטיבל עצמו בוטל בשל התפרצות הגל הרביעי.
"רגע לפני האירוע קיבלתי עובדת חדשה למשרד", מספר אלבז, "אחרי יומיים היא התקשרה לומר שהיא לא מרגישה טוב, ולא תגיע לעבודה. כעבור יומיים נוספים היא התקשרה שוב והודיעה לי שהיא נמצאה חיובית לקורונה. זה היה ביום רביעי. פחדתי, סגרתי את עצמי והתבודדתי כדי לא להדביק את המשפחה והקרובים. נסעתי להיבדק במתחם בצומת גולני, וכשהגעתי בדיוק סגרו אותו.
"בחמישי נסעתי שוב ונבדקתי, ובשישי עדיין לא היו תוצאות", הוא ממשיך, "בינתיים בודדתי את עצמי, הייתי סגור בחדר של הבת שלי. ביצעתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית. בלילה כבר הגיעו התוצאות ואכן הייתי מאומת לנגיף".
אלבז משתף עוד כי לפני שנכנס לבידוד, ככל הנראה, גם שאר המשפחה נדבקו. "ביום שבו קיבלתי את ההודעה, הבן שלי ליאם ואני שתינו מאותה כוס, וכנראה שכך הוא נדבק. רציתי כל כך למנוע את הסבל הזה מהמשפחה, אבל לצערי ביום שלישי, רגע לפני שילדיי יצאו מהבידוד, הבדיקה של הבן שלי יצאה חיובית. למחרת הגיעה תוצאה חיובית גם לבת שלי, נויה, וכעבור יומיים גם אשתי, רינת, התגלתה מאומתת".
אלבז מספר כי בני המשפחה שוהים בבידוד כשלושה שבועות, מהרגע שבו קיבל את ההודעה הראשונה למשרד ועד סיום המחלה והבידוד של רינת, שנדבקה אחרונה.
"שנינו עצמאים ולא בדיוק יכולים לעבוד", הוא אומר, "אנחנו סגורים בבית עם ילד בן ארבע וחצי וילדה בת שנתיים לתקופה של כ-20 יום. אני עוד יכול לעבוד באמצעות המחשב, מרחוק, אבל רינת בת זוגי היא קונדיטורית ולא יכולה לעבוד. הילדים משתגעים בבית. היו לנו תוכניות לצאת לנופש, לבלות איתם בפארקי מים, אך לצערי זה לא קורה. לא פשוט להעביר ככה את הקיץ, הילדים חיכו מאוד לנסוע ולבלות".
