בעקבות החשיפה להשלכות הפיגוע הקשה בירושלים, ולאירועים האחרים האחרונים שקרו כאן בארץ, ילדים עלולים לחוות פחד ופגיעה בתחושת המוגנות שלהם. גם אנחנו ההורים חרדים, מוצפים, ומתקשים להתמודד עם עוצמת הרגשות הקשים שלהם ושלנו.
למרות המצוקה, חשוב לדעת כי לנו ההורים יש תפקיד מרכזי ומכריע בהתמודדות הילדים. אירוע טראומטי מעורר בילדים וגם בנו ההורים תגובות, רגשות ומחשבות שונים וחריגים מהמוכר לנו בשגרה - וחשוב לזכור כי מדובר בתגובה נורמלית, טבעית וצפויה למצב לא נורמלי.
סימנים בולטים של חרדה אצל ילדים
הסימנים לחרדה יכולים להיות רגשיים, קוגניטיביים ואף פיזיים. הנה העיקריים שבהם:
תגובות רגשיות: הלם, כעס, חרדה, דיכאון, אשמה, חוסר אונים או אדישות.
תגובות קוגניטיביות: בלבול, חוסר ריכוז, קושי בקבלת החלטות, מחשבות שליליות ומפחידות.
תגובות גופניות: תשישות, דריכות, קשיי נשימה ושינה, עייפות , חוסר תיאבון.
תגובות התנהגותיות: קשיי תפקוד, תוקפנות, הסתגרות, עוינות, הימנעות מפעילות ותלותיות.
קראו עוד:
המלצות מעשיות מרכזיות להרגעת חרדה
רוב הילדים יתמודדו עם המצב ללא סיוע מקצועי, אלא בסיוע של האנשים המשמעותיים בחייהם, קרי הוריהם. לכן, נוכחותכם ותשומת ליבכם הן המפתח להרגעה מטיבה.
הקשיבו ותנו לגיטימציה לרגשות.
הימנעו מתגובות מגמדות, העבירו את המסר שזה בסדר להרגיש לא בסדר. אל תאמרו: "אין סיבה לפחד". זכרו, הילדים מפחדים היות שהם קוראים נכון את המציאות. תגובה מבטלת תגרום להם לפקפק בעצמם וביכולתם, וביכולתכם לעזור להם. כל רגש הוא לגיטימי ואין רגשות או מחשבות פסולים. כל מבוגר וכל ילד מתמודדים עם המצב בדרכו - אין דרך אחת נכונה.
עזרו לילדים לזהות בעצמם כוחות.
חזקו את תחושת המסוגלות לשיפור תחושת המוגנות והביטחון ביכולתם להתמודד. אמרו להם שאתם מאמינים בהם, שבימים הקרובים יהיה לא קל לכולנו, אבל יחד נתמודד ונתגבר.
גלו רגישות ומנעו חשיפה לתכנים מעוררי חרדה.
תנו לילדים מידע בהתאם לגילם אך הגבילו צפייה במדיה וברשתות חברתיות אשר מגבירה את מפלס החרדה ומזיקה. שוחחו עם הילדים על ההשפעה שיש לעדכונים ותכתובות דיגיטאליות עליהם ועל תחושותיהם ועודדו אותם לשלוט במידע באמצעות יציאה מהקבוצה, השתקה, ביטול עדכונים והתראות קופצות ועוד.
שדרו יציבות ושליטה במצב.
כשאנחנו ההורים מרגישים חסרי אונים, אנחנו עלולים להחריף את החרדה שבה הם מצויים.
העבירו מסר של הרגעה.
הבהירו כי יש דרכים להגן על עצמנו ועל היקרים לנו. אפשר לומר, למשל, שזה טבעי לחשוש במצבי חוסר ודאות, ושלכולנו יש צורך להרגיש מוגנים ובטוחים.
עקבו אחר סימני מצוקה.
פנו לייעוץ מקצועי כאשר הילדים מראים תגובות חריגות מתמשכות.
הרבו במגע ובגילויי חיבה.
נוכחות וקרבה מפחיתות מצוקה. היו שם גופנית ורגשית והרשו לעצמכם גם ליהנות ולצחוק יחד.
הכינו "רשימת תודה".
חברו רשימה משפחתית של דברים חיוביים שעליהם בני המשפחה ומוקירים תודה. שאלו את הילדים על חמישה דברים שעליהם הם מודים, ותנו מקום גם לדברים הקטנים. היכולת לראות גם את הטוב בזמנים קשים משפרת את החוסן של ילדים והורים.
לסיום, אל תשכחו את עצמכם. לפני שאתם ניגשים לתמוך בילדים, גייסו לעצמכם תמיכה ושתפו במה שעובר עליכם אנשים קרובים אליכם. לתמיכה 24 שעות ביממה, אתם מוזמנים לפנות לער"ן בטלפון 1201 ובאינטרנט www.eran.org.il (סיוע בצ'ט/פורום/ וואטסטאפ).
ד"ר שירי דניאלס היא המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן ומחברת הספרים "עוצמת ההקשבה - כיצד לסייע לסובבים אותך בזמן מצוקה רגשית ומשבר" ו"כאב אנלוגי בעידן דיגיטלי" (הוצאת מטר)
פורסם לראשונה: 11:30, 12.02.23
