ד"ר ליאורה שמואלי מסבירה על ממצאי המחקר בנושא חיסוני ילדים
(צילום: אוניברסיטת בר אילן )
מחקר חדש באוניברסיטת בר אילן מצא כי 57% מההורים לילדים בגילי 11-5 הביעו נכונות לחסן את ילדיהם נגד נגיף הקורונה, במידה שהחיסון יאושר בידי ה-FDA. מבין הנשאלים, 27% השיבו כי יחסנו את ילדיהם מיד כשהחיסון יהיה זמין, כאשר התמריצים העיקריים הם התו הירוק וכן מתן החיסון במסגרת החינוכית. לעומת זאת, רוב המשיבים ציינו כי גמול כספי או הטלת קנס כגון קיצוץ בקצבאות ביטוח לאומי - לא ישפיעו על כוונתם.
המחקר, בראשות החוקרת ד"ר ליאורה שמואלי מהתוכנית לניהול מערכות בריאות ובריאות הציבור במחלקה לניהול באוניברסיטת בר אילן, בחן את עמדות ההורים בישראל ביחס לחיסון נגד הקורונה לילדיהם, את תפיסות הסיכון ואת התמריצים לביצוע החיסון.
המחקר מתבסס על סקר שבוצע באמצעות מכון שריד שרותי מחקר בפאנל אינטרנטי מייצג בקרב הציבור היהודי בישראל. מנתוני המחקר עולה כי מבחינה דמוגרפית גברים נכונים יותר לחסן את ילדיהם לעומת נשים, 65% מול 51%, וכן הורים בני יותר גיל 40 נכונים לכך יותר מאשר הורים צעירים - 64% מול 50%.
בנוסף, 60% מבעלי השכלה אקדמית (תואר ראשון ומעלה) הביעו נכונות לכך, יותר מאשר הורים ללא השכלה זו - 60% מול 53% - וכך גם בנוגע לבעלי הכנסה גבוהה מעל הממוצע, לעומת אלו המשתכרים מתחת לממוצע - 67% מול 52%. במחקר לא נצפו הבדלים מובהקים בין דתיים, חילוניים, חרדיים ומסורתיים באשר לכוונותיהם, וגם לא לפי מצב משפחתי או לפי מדד פריפריאליות של הלמ"ס (מרכז מול פריפריה) לגבי כוונתם לחסן את ילדיהם.
ממצא מעניין שהתקבל מגלה כי הורים שילדיהם קיבלו חיסון עונתי לשפעת בחורף הקודם, הביעו כוונה גבוהה יותר לחסן את ילדיהם נגד קורונה בחורף הקרוב, לעומת אלו שילדיהם לא קיבלו חיסון שפעת - 68% מול 48%.
בנוסף, הורים שהתחסנו בעצמם נגד הנגיף הביעו כוונה גבוהה יותר לחסן את ילדיהם, עד גיל 11, לעומת אלה שלא התחסנו בעצמם: 61% מול 6%. יש לציין כי רק 6% בלבד מההורים ציינו שלא התחסנו ושאינם מתכוונים להתחסן בעצמם.
"המחקר לא מצא הבדל מובהק בין דתיים, חילוניים, חרדיים ומסורתיים באשר לנכונות לחסן את ילדיהם, גם לא לפי מצב משפחתי או מקום מגורים (מרכז מול פריפריה)"
ובקרב המשיבים אשר להם גם ילדים בגילי 15-12 שכבר התחסנו נגד קורונה, עלתה נכונות גבוהה יותר לחסן גם את ילדיהם הקטנים, עד גיל 11, לעומת הורים שילדיהם מעל גיל 12 לא התחסנו - 55% מול 44%. כשההורים נשאלו תוך כמה זמן ייחסנו את ילדיהם במידה ויהיה חיסון זמין ומאושר, 27% מהם השיבו כי יחסנו את ילדיהם מיד, תוך פחות מחודש מהמועד שבו החיסון יהיה מאושר וזמין. 27% ציינו כי יחסנו תוך חודש עד שלושה חודשים, 24% ציינו שהם מעדיפים לחכות מעט עם מתן החיסון - 17% תוך ארבעה חודשים עד שנה, ו-7% השיבו כי יחכו יותר משנה. 23% השיבו שלא יחסנו כלל את ילדיהם.
- רוצים לשתף אותנו בסיפור שלכם? כתבו לנו
הורים חוששים: בטיחות החיסון ותופעות הלוואי
מתוצאות הסקר עולה כי הסיבות העיקריות בקרב אלו שהשיבו שלא יחסנו מיד או בכלל את ילדיהם כשיוצע להם החיסון הם חשש מבטיחות החיסון (66%), חשש מפני תופעות לוואי קשות של החיסון (61%), וחשש כי הניסויים הקליניים ואישורם בוצעו מהר מדי מסיבות פוליטיות (57%).
סיבות נוספות שעלו בקרב המשיבים: תחושה שמחלת הקורונה לא מסוכנת לילדים, ולכן אין סיבה לחסנם, חשש מיעילות נמוכה של החיסון, והעדפה לחכות כדי "לראות מה קורה עם אחרים".
ומה יעודד את מתן החיסון לילדים?
מתוצאות הסקר עולה עוד כי התמריצים המובילים לזירוז כוונות ההורים לחסן את ילדיהם הם מתן דרכון ירוק שיאפשר הקלות (60%), וכן מתן החיסון במסגרת החינוכית (50%) שיגביר את כוונתם לחסן את ילדיהם בני 11-5.
לעומת זאת, רוב המשיבים ציינו כי תגמול כספי או הטלת קנס (כגון קיצוץ בקצבאות ביטוח לאומי) - לא יגבירו את כוונתם (57% ו- 64% בהתאמה).
בתוך כך, לפני כשבועיים פורסם כי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) צפוי לדון בבקשת חברת פייזר לאשר את מתן החיסון נגד קורונה שפיתחה גם לילדים בני 5 עד 11. לפי ההודעה של החברה האמריקנית, החיסונים שלה נמצאו יעילים - והניסוי שנערך בקרב ילדים בקבוצת גילים זו הסתיים בהצלחה.
כבר כמה חודשים שמשרד הבריאות הישראלי מאשר לקופות החולים בארץ לחסן ילדים בני 11-5 שנמצאים בקבוצות סיכון שונות. בין היתר נמנים בקבוצה זו ילדים הסובלים מהשמנת יתר קיצונית, מחלות ריאה חמורות, סוכרת, יתר לחץ דם, דיכוי חיסוני, מחלות נוירולוגיות ועוד. עד כה חוסנו בישראל מאות ילדים.
