"אמא, משעמם לי".
"אבא, אין לי מה לעשות".
"די, תפסיק כבר להציק, למה אתה מפריע לאחותך?"
"מתי כבר תלמדי להעסיק את עצמך?"
נשמע מוכר? השעמום וחוסר היכולת להעסיק את עצמם מוכר בקרב ילדים בכלל ובקרב ילדים עם הפרעות קשב בפרט בכל ימות השנה ובתקופה הזאת במיוחד. הסידור פשוט - להם משמעם, השעמום שלהם מוביל לנדנוד והצקות ומגביר אצלנו, ההורים, את התסכול ואת חוסר הסבלנות לילדינו.
משימה מאתגרת
תחילה חשוב לזכור ששעמום אינו בהכרח דבר רע, להיפך, הוא מרחב של זמן המאפשר חשיבה, יצירתיות, התנסות וגם מנוחה. הרבה מאוד הורים נלחצים משעמום ילדיהם ומחפשים פתרונות מהירים שימלאו את החלל המשעמם.
כל עוד הילדים צעירים נדרשים מאיתנו, ההורים, הרבה יותר התערבות ותשומת לב. ככל שהילד גדל יותר עלינו ללמוד וללמד אותו ששעמום הוא הזדמנות לעשיית דברים אחרים שאליהם לא היינו מורגלים עד אותו הרגע.
כמובן, שכל זה משתנה כשאנו מתייחסים לילדים עם הפרעת קשב – כאן השעמום יכול להפוך לפצצת אטום אם לא נדע איך להתייחס אליו ולטפל בו בזמן.
קראו עוד:
דמיינו את הסיטואציה הבאה: ילד/נער יושב בחדרו ופתאום זהו, אין יותר מה לעשות. ברגע שמופיעה השאלה "מה לעשות?" אצל רוב הילדים נכנסות לפעולה מערכות קוגניטיביות המתחילות לנהל דו שיח פנימי ומעלות כל מיני אפשרויות. למשל, אקח משחק, אתקשר לחבר, ארד למטה, אפתח את המחשב, אשאל את אחי וכדומה.
ברוב המקרים הדיאלוג הפנימי הזה מסתיים בבחירה ראויה המביאה לעשייה מותאמת. תהליך זה, שעל פניו נראה כל כך פשוט, יכול להיות מאוד מאתגר ולעיתים בלתי אפשרי כשיש לילד הפרעת קשב.
איך לעזור לילדים?
1. הכנת סדר יום ולו"ז של פעילויות - ילדים בכלל וילדים עם הפרעת קשב בפרט זקוקים ללוח זמנים וליצירת שגרה בכל ימות השנה ולא פחות בעת חופשה. יעזור אם תבנו ביחד סדר יום, כך שמראש הילד יידע. זה יקל לצמצם את טווחי השעמום.
2. הכנה מראש של משחקים/פעילויות - רצוי להכין ביחד עם הילדים פינה שבה יהיו משחקים או פעילויות שמהם אפשר לבחור כשהשעמום מגיע. חשוב לקיים שיח "מה אפשר לעשות כשמשעמם" וביחד ליצור בנק של אפשרויות שישמעו אתכם בעת הצורך.
3. פעילות ספורטיבית - כשהילד מתחיל לגלות סימני שעמום כדאי לצאת לסיבוב הליכה, ריצה או רכיבה על אופנים. אפשר לעשות פעילות ספורטיבית גם בתוך הבית. פעילות ספורטיבית טובה נגד שעמום ובכלל עוזרת להפחתת האימפולסיביות ולרוגע הכללי.
4. הגדרת מותר/אסור - עם כל ההבנה והאמפתיה עלינו לשים את הגבלות בכלל ופרט כשמדובר בעת שעמום, העובדה שהילד משועמם לא מאפשרת לו לעשות ככל העולה ברצונו באותו רגע, להפריע לכם בעת שאתם בעבודה, להציק לאחים ולאחיות. חשוב שתגדירו מראש את הגבולות שעליהם לא תוותרו.
5. שעמום כקריאה לתשומת לב - לעיתים, על ידי התנהגויות לא מותאמת הילד מושך תשומת לב (למרות שהיא שלילית) ויחס מהסביבה, ובכך הוא משיג את מה שרצה- זמן עם ההורים.
6. מבליטים כל הצלחה - על עמידה בתוכנית וכל הצלחה של הילד להתאפק ולפעול בצורה מותאמת תחזקו, תפרגנו ותעצימו. אל תיקחו דבר כמובן מאליו.
הכי חשוב זה לזכור שהשעמום הוא חלק מחיינו ואינו בהכרח דבר שלילי אלא יכול להוות מרחב של זמן לפיתוח של מיומנויות לוויסות וניהול עצמי ויצירתיות. כהורים עלינו לאפשר את המרחב להתנסות, לתיווך ולחוויות של הצלחה כמו כן להציב את הציפיות והגבולות.
הכותב הוא מומחה לטיפול בהפרעת קשב ולקויות למידה , מחבר הספר "אל תוותרו עליי", מדריך מעשי להתמודדות עם הפרעת קשב ולקויות למידה
