תחילת החופש הגדול. מיליוני ילדים נמלטים מבתי הספר, ומרוב התרגשות שוכחים את הדבר הכי חשוב - הסנדוויץ' שלהם. בתיק, לחודשיים. רצינו לבדוק מה עולה בגורלו של כריך שכזה, ופתחנו בניסוי.
על מנת שהניסוי יהיה כמה שיותר מדויק, גייסנו את נורית סדן מנור, אמא אמיתית שהביאה לעולם אלפי סנדוויצ'ים. היא הכינה לנו קלאסיקה: סנדוויץ' עם קוטג' ועגבנייה, שאותו "שכחנו" בילקוט משומש למשך חודשיים. חודש אחרי תחילת הניסוי, עירבנו בו את הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון בחיפה, כדי לתת לאנשים שמתמחים בעובשים להעיף מבט על הסנדוויץ' שלנו. בכל שבוע פתחנו את התיק ותיעדנו את הכריך, וממש עם פתיחת שנת הלימודים, הגיע הזמן להתמודד עם תוצאות הניסוי.
"אני יכולה לראות פה כמה סוגים של עובשים", אבחנה ד"ר זויה אוקון, מנהלת מעבדת מיקרוביולוגיה בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, "קודם צריך לבודד את זה ולגדל על מצע גידול מתאים, ורק אחרי זה להסתכל במיקרוסקופ".
כדי שבטכניון יוכלו לחקור את הסנדוויץ' שלנו כמו שצריך, שנהב אביטבול, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון, לקחה דגימה קטנה ממנו כדי לבודד ולזהות את סוגי העובשים התפתחו עליו. "אפשר גם לראות פטריה ממש בשרנית, שגדלה כאן. שזה דווקא אף פעם לא ראינו", היא הבחינה בתגלית.
קראו עוד:
ועכשיו בואו נדבר על העובש. לכולנו יצא להיתקל בפרוסת לחם עם עובש, ולדלג לפרוסה הבאה בתור, או פשוט לאכול מסביב את כל מה שלא כחול ופרוותי. אז מסתבר שזה לא רעיון כל כך טוב. לעובש הערמומי יש שורשים מיקרוסקופיים, בלתי נראים, ואם יש נקודה של עובש על פרוסה אחת, זהו, הוא כבר התפשט לכל הכיכר. ויש אלפי סוגים של עובשים - חלקם קטלניים, חלקם יעשו קצת בלגן בבטן, וחלקם לא ישפיעו בכלל.
"חלק מהעובשים יכולים לייצר רעלנים", מסבירה ד"ר אוקון, "הם נקראים מיקרו-טוקסינים. את לא יכולה לראות זאת, כי מדובר במולקולה כימית קטנה. כלומר, גם אם הזזת את החתיכה הספציפית ההיא, שראית שהזדהמה, זה לא אומר שהעובש לא נכנס לתוך מוצר המזון והמשיך להתפתח שם. אם אכלת כמות קטנה של מיקרו-טוקסינים, סביר להניח שהכול יהיה בסדר. אולי תרגישי קצת לא נעים. אם אכלת כמות רצינית, עלולות להיות בעיות בריאותיות".
איך בכלל מגיע העובש לסנדוויץ' שלנו? הוא הרי היה סגור בתיק, בשקית.
"האוויר מאוד עשיר במיקרואורגניזמים. גם עכשיו כשאנחנו מדברות, יש סביבנו חיידקים, שמרים, וגם נבגים של עובש, שיכולים בכל רגע נתון לנחות על המוצר שלך ולהתחיל לגדול. את לא יכולה לראות בעין עובש בודד אחד, כי אלה מיקרומטרים בודדים, אבל ברגע שהעובש הזה מתפתח והריכוז שלו עולה והכמות גדלה, אז זה משהו שהעין האנושית כבר מצליחה לראות".
מסקנות הניסוי
אז מה קורה לאותו סנדוויץ׳ מסתורי, בזמן שהבעלים שלו מבלה לו בחופש הגדול? ויזואלית, הסנדוויץ' התפרק לחלוטין ואיבד את צורתו המקורית. לגבי תוצאות המעבדה, הן ראו שבסנדוויץ' שלנו יש לפחות שני עובשים: אספרגילוס ופניציליום.
האספרגילוס הוא עובש שצבעו שחור, והוא מתמחה בקלקול של מוצרי חלב, תבלינים, פירות יבשים ויבולים חקלאיים. הפניציליום, הוא עולם אחר לגמרי: צבעו כחול-ירקרק, והוא יותר בקטע של פירות וירקות, אבל בעיקר מאפים. לחם, לחמניות ופיתות. אפשר להבין אותו.
ייעוץ מקצועי: פרופ' יחזקאל קשי