נעים מאוד, אני הילה, אימא יחידנית טרייה לאיתן המתוק בן השמונה חודשים. בערך ברגע שהוא נולד רציתי לצאת איתו לנופש "אמא-בייבי", רק אני והוא. רציתי שבאמת תהיה לנו חופשת לידה, ושבאמת נבלה בה יחד. בפועל, חשבתי על חדר במלון מפנק מול ים תכול, עם ארוחות טעימות שמישהו, שהוא לא, ובכן, אני, מכין לנו. רציתי אווירה של חופש שתקליל את השגרה השוחקת. ולכן רכשתי אותה, עוד כשהוא היה בן חודשיים.
קראו עוד:
בתור GO (מדריכה) לשעבר ברשת קלאב מד, שהפעילה קטנטנים בקייטנה ונהנתה מכל רגע, היה לי ברור שכשאני אהיה בצד השני - אחפש חופשה שתכלול פעילויות משותפות לי ולבייבי. אבל עד שנוציא לו דרכון (וכולנו יודעים כמה קשה, ארוך ומסורבל כיום להוציא דרכון), החלטתי להתמקד בחופשה מקומית. וכשתוכנית חיסכון לטיול בר מצווה בדיסני וורלד אורלנדו כבר על הכוונת, אתם יכולים לתאר לעצמכם שלקחתי את ההחלטה ברצינות תהומית.
נקודת המוצא הייתה פשוטה: בלי טיפת חלב, בלי שטיפת כלים, בלי בישולים ובלי כביסות - פשוט למצוא מקום רחוק (אבל לא יותר מדי) שבו אוכל לכייף עם התינוק שלי וגם לנוח ולהתפנק בעצמי. כי אם החליטו לקרוא לזמן הזה חופשה, אז לפחות שאהנה קצת, לא? וכך, מפה לאוזן, שמעתי על ריטריט לאימהות בחופשת לידה ולתינוקות מגיל לידה עד גיל שנה שנקרא "RESTART FOR MOM". הוא נערך במלון נחשולים שעל שפת חוף דור שלמרגלות הכרמל והוא כולל שלוש ארוחות במסגרת הכול כלול - פרט שמקבל משמעות אחרת כאימא טרייה. חיכיתי בסבלנות להרשמה המוקדמת כדי לרכוש את החופשה בהנחה (היא לא זולה) - ורכשתי.
למרות ההמתנה הארוכה, עוד לפני שהנופש התחיל כבר הרגשתי חלק ממנו. היזמית של הריטריט, סיון וולפוביץ, שלחה לי שאלון ובו ההעדפות שלי לגבי הפעילויות בשלושת הימים שלהם כל כך חיכיתי, ובין התבקשתי לבחור פעילות פנאי. לי היה ברור שאני לא מוותרת על מסאז' אחרי כל כך הרבה לילות ללא שינה, אבל אפשר היה לבחור גם בפעילויות אתגריות יותר כמו רכיבה על סוסים, שיעור גלישה ושיעור סאפ או תספורת, מני-פדי ואפילו קעקוע. בנוסף, התבקשתי לבחור אשת מקצוע שתייעץ לי בתחום ההורות, ומכיוון שידעתי שאיתן כבר יהיה בן חצי שנה, בחרתי בתזונאית קלינית לקראת המעבר לטעימות. אבל ניתן היה לבחור להתייעץ גם עם יועצת שינה, יועצת הנקה, יועצת התפתחות ואפילו דולה אחרי לידה.
המועד המרגש הגיע, ואחרי מיני חגיגה משפחתית לרגל יום ההולדת חצי שנה של הבייבי, שכללה עוגת "חצי" כאחרונת גולשות האינסטגרם, יצאנו לדרך. אחרי כמה עצירות ושינה רציפה של הקטנצי'ק בדיוק בפקקים (איזה מתחשב), הגענו היישר לקבלת הפנים ולמעגל ההיכרות, שכללו חוץ מנשנושים גם שמפניה ללא אלכוהול לטובת אימהות מניקות. כמי שלא שתתה כבר למעלה משנה, להחזיק כוס שמפניה ביד אחת ובקבוק לבייבי ביד השנייה כבר הרגיש כמו חופשה אמיתית ונרמול רציני של המצב.
בעיקר המחשבה שבימים הקרובים אהיה עטופה בנשות מקצוע שיתמכו בי ובמטפלות שישמרו על הבייבי ויאפשרו לי לנוח - זה גם היעד שוולפוביץ, אם לשלושה ילדים, מכוונת אליו: לאפשר לנשים שהפכו לאימהות חוויה של אתחול מחדש, לעמוד לשם שינוי בראש סדר העדיפויות, לשים בצד את השחיקה היומיומית ופשוט לחגוג את הלידה.
זמן קצר לאחר ההגעה, הפעילויות לבייבי כבר התחילו - סדנת צלילים מרפאים ושיעור מוזיקה בנבל, שגרמו לי לפנטז שהבן שלי יהיה מוזיקאי מחונן. אחרי ארוחת הערב, שכללה גם טעימות למשתתפים הקטנטנים, האימהות הוזמנו למעגל נשים ועיבוד לידה סביב מדורה על החוף עם גיטרה ודולה פוסט פארטום שהנחתה את המעגל, כאשר על הבייביז שמרו בייביסיטריות מנוסות. בין המרשמלו לתירס נרמלנו את הלידה ואת התקופה שאחריה.
למחרת, משכימות הקום התייצבו לשיעור פילאטיס עם הבייבי ולסדנת התעמלות עם עגלות. אני והמתוקי, לעומת זאת, ניצלנו את הזמן להשלמת שעות שינה, אבל לא פספסנו את ארוחת הבוקר. בשלב מסוים הגיע הרגע שבו הייתי צריכה להיפרד מהבייבי (למטרה טובה: מסאז') - ולשים אותו בג'ימבורי שכלל מדריכות ותיקות ואחות מוסמכת. לא אשקר, הייתי לחוצה, אבל החששות התפוגגו כשראיתי שהוא זורם עם החברים החדשים. כשחזרתי הוא ישן שנת ישרים ונמסר לי שהוא אפילו לא בכה. אחרי ארוחת הצהריים (הכול כלול, כבר אמרנו), גם הבייבי זכה למסאז' בסדנת עיסוי תינוקות, ולאחר מכן הצטרפנו להרצאה על החייאת תינוקות ומתן עזרה ראשונה.
לפנות ערב פרגנו לעצמנו, איתן ואני, קצת זמן של שקט על הערסלים המשקיפים לים, הספקנו להגיע לארוחת הערב והופ - הבייביסיטר כבר חזרה. יחד עם שאר נשות הריטריט יצאנו למסיבה בגלריית המזגגה הסמוכה, והמשכנו להרים את האווירה. את היום האחרון סיכמנו בשיעור יוגה ובסדנת ריקוד עם מנשאים (חוויה בלתי נשכחת, לפחות עבורי, רקדנית בלט קלאסי לאורך כל בגרותי). ואחרי שיחת פרידה עם הנשים שהפכו כבר לחברות, אספתי את הבייבי ואת הפקלאות וחזרתי לשגרה השוחקת - אבל עם תחושה קצת יותר קלילה.
