הבחירות הרביעיות לכנסת בתקופה כל כך קצרה מזמנות אותנו שוב ושוב לבדוק את הגבולות שלנו, לבחור מחדש, להפעיל את מנגנוני ההחלטה, לנתח את חוויות העבר ולנסות לשרטט לעצמנו בראש את ההשפעה של ההחלטה הזאת על העתיד של כולנו.
למרות שהבחירות הקרובות יכריעו (יש לקוות) מה תהיה ההתנהלות של המדינה במאבק בקורונה, בתחום הביטחון, החינוך, הכלכלה והיחסים הבינלאומיים, כיחידים, אנחנו מקבלים מדי יום עשרות בחירות לא פחות חשובות, בכל תחומי החיים.
כדי שהילדים שלנו יגיעו מוכנים ליום שבו הם בוחרים את התגובה שלהם לאירוע חברתי שקרה לידם או במעורבותם, את החבר הכי טוב שאיתו יעלו לחטיבה, את תחום העיסוק שלהם, את בת או בן הזוג, את מקום המגורים שלהם או את הפתק בקלפי – כדאי ללמד אותם ולאמן אותם לנהל את הבחירות שלהם כבר היום.
חופש בחירה
למרות שחלק גדול מאיתנו גדל על צמד המילים: "אין ברירה", באה הפסיכולוגיה האדלריאנית, מנחמת אותנו ואומרת שגם אם נראה שאנחנו במבוי סתום, תמיד (או לפחות ב-99% מהמקרים) יש לנו בחירה.
אז נכון, אין לנו בחירה חופשית לעשות כל העולה על רוחנו אבל בתוך המגבלות והגבולות שהבית או החברה מציבים לנו, יש לנו חופש לבחור, ואותו צריך לדעת לקחת.
לגרסתו של אלפרד אלדר, אבי התיאוריה האדלריאנית, את הבחירות שלנו בחיים אנחנו מקבלים בהתאם לתפיסה הסובייקטיבית שלנו שמתעצבת בשנות הילדות הראשונות ועוברת סוג של עדכון בגיל ההתבגרות, שבו אנחנו מדייקים לעצמו סגנון חיים.
אין לנו בחירה חופשית לעשות כל העולה על רוחנו אבל בתוך המגבלות שהבית או החברה מציבים לנו, יש לנו חופש לבחור
מתוך העיניים של ילדה או ילד עם אוסף חוויות מצומצם יחסית, התפיסה שאימצנו בגיל חמש או שש עשויה לנהל אותנו לא מעט בהמשך החיים, להתניע אצלנו רגשות בעקבות אירועים וסיטואציות שונות ולהוביל אותנו במסלול אוטומטי ולא ידוע, כל הדרך לבחירה בהתאם לדפוסים שלא בטוח מתאימים לנו.
קראו עוד:
בין אם הילדים שלכם רק מתחילים לפתח עצמאות ומבקשים לעמוד על שלהם ובין אם אתם כבר בשלב הנפרדות של גיל ההתבגרות, כך תוכלו לבסס קרקע לבחירה מיטיבה:
1. לייצר מערכת ערכים ברורה ששני בני הזוג שותפים לה, מתנהגים על בסיס הערכים שלה ושואפים לגדל את ילדיהם בהתאם. החיבור וההזדהות של הילדים לערכים המשפחתיים יוכלו לעזור בעתיד לרמת המחוברות שלהם גם לערכי הארגון שבו יבחרו לעבוד בעתיד.
2. להחיל בבית חוקים וגבולות עקביים, הגיוניים ומעטים כדי לייצר סביבה בטוחה להתנסות בה ולקבל בה החלטות. החוקים יהיו מבוססים על מערכת הערכים שלנו ונתווך אותה מראש לילדים, שבבוא העת, יחברו בין הערך הרלוונטי שכבר מוטמע במצפן הערכי הפנימי שלהם לבחירה.
3. מומלץ להציע בחירה בתוך מסגרת של אפשרויות היכן שאפשר. זה מתחיל מחולצה כחולה או ירוקה לגן, אימוני קרטה או סדנת ציור להעשרה, פגישה עם חבר או בילוי בגינה.
4. נלמד את הילדים לקחת בהדרגה אחריות על הבחירות שלהם (תחילה במקומות רכים שאינם מסוכנים), נאפשר להם לנסות וללמוד תוך כדי תנועה, ולא נמהר לפצות או לסדר להם את המציאות כשהבחירה שעשו לא צלחה.
5. לאורך השנים נשתף אותם במחשבות, בכוונות הלב, בשאיפות, ב"מאחורי הקלעים" של קבלת ההחלטות שלנו וגם בחוויות הפחות מוצלחות שעברו עלינו, שגם מהן אפשר ללמוד והרבה.
6. נפנה פניות להקשבה. נייצר זמן ואווירה נוחה לשיחה, נשאל שאלות מכוונות, כמו מה מעניין אותם? מה הם הכי רוצים או אוהבים לעשות? במה הם מרגישים שהם טובים? מה גורם להם לסיפוק? נהדהד ונשקף את מה ששמענו ונבדוק אם היא או הוא פנויים כרגע לשמוע את דעתנו.
נאפשר לילדים לנסות וללמוד תוך כדי תנועה, ולא נמהר לסדר להם את המציאות, כשהבחירה שעשו לא צלחה
7. נעודד אותם על החלטות שהם מקבלים, בין אם הן הוכתרו כטובות ובין אם פחות. במקרה שלא, ובמידה שהדבר אפשרי, נעודד על המאמץ והכוונה, ונזמין אותם לנסות שוב בהזדמנות הבאה. לעניין בחירה המגמות ולתחומי בחירה נוספים, חשוב לזכור שגם מבחירה שגויה לומדים.
8. נקבל את התפיסה הסובייקטיבית, האישית והייחודית שלהם את המציאות ונזכיר לעצמנו שלמרות שהם הילדים שלנו, הם קודם כל של עצמם ואמורים לבחור לאט לאט את כל הדרכים שיהיו בעדם.
9. נסמוך עליהם. במהלך השנים הנחלנו ערכים, כיוונו, עודדנו, נתנו להם לטעום מחוויות החיים שלהם ושלנו, חלקנו סיפורים ורגשות, היינו שם יותר או פחות כשהם התמודדו עם אתגרים, מכשולים, דרישות וציפיות. בשלב מסוים, זה הזמן לשחרר ולתת להם לאמן את הכנפיים.
הכותבת היא מנחת הורים ומשפחה, מכון אדלר
