ביום ראשון יחזרו ילדי כיתות א'-ד' ללימודים אחרי תקופה ארוכה בבית. חלקם מצפים בכיליון עיניים לחזרה ומתגעגעים כבר למסגרת ולחברים, וחלקם דווקא היו שמחים להישאר ללמוד בבית, וחוששים להיכנס שוב למסגרת הלוחצת ולאתגרים שמצפים להם שם.
הלימודים בבית אפשרו לילדים יותר חופש. הזום איפשר להם לעיתים "להיעלם" לעיסוקיהם או מחשבותיהם, ולהיות מחוברים לשיעור רק למראית עין, ובגלל תקלות טכניות ואחרות פעמים רבות לא התקיימה מערכת השעות באופן מלא.
הלימודים בבית, והעובדה שחלק מהתקופה עברה על הילדים בבידודים או בסגר, יצרו גם תחושת חופש בתחומים אחרים, כמו שעות שינה מאוחרות יותר, פרקי זמן ממושכים יותר במסכים, הרגלי אכילה משוחררים יותר (אפשר כל רגע לגשת למקרר), בילוי זמן ממושך יותר עם המשפחה ושעות קימה מאוחרות בלי הצורך להתלבש ולהתארגן לבית הספר. חלק מהילדים הפכו עצמאים יותר בתקופה זאת, כיוון שבחלק מהבתים ההורים לא היו בבית בבוקר, והאחים שמרו זה על זה והתארגנו לבד.
סיום של החופש
החזרה למסגרת מסמלת עבור רבים מהילדים סיום של חופש וחזרה למשמעת מהודקת יותר. חשוב לדבר על כך עם הילדים, ולתת לגיטימציה לתחושות שהם מעלים, גם אם יש להם קונפליקט או קושי סביב החזרה ללימודים. אפשר לחשוב איתם איך לשמר את הדברים הטובים שהיו להם בתקופה הזאת.
למשל, איך להמשיך להיות עצמאים בתחומים מסויימים (לארגן לעצמם מערכת ותיק, להכין לעצמם סנדוויץ', להכין שיעורי בית לבד), ובאיזה אופן אפשר לשמר תחושת חופש - למשל ללכת לישון מאוחר ביום שישי כשאין למחרת לימודים, או לתכנן "מסיבת פיג'מות" עם חבר, כדי שלא ירגישו שעליהם לוותר על כל הכיופים וההנאות שהיו בתקופה הזאת.
קראו עוד:
עבור הילדים יש כאן קושי כפול. הקושי הראשון הוא בחוסר היציבות של מערכת החינוך והמעברים החדים מחופש גדול לתחילת בית ספר, להפסקת הלימודים, ושוב חזרה לבית הספר. חוסר יציבות אינו בריא לילדים.
חשוב להיות קשובים לרגשות ולאתגרים של הילדים, ולשים את מצבם הרגשי בעדיפות עליונה, לפני הדרישה לתפקד ולהתקדם בלימודים
בנוסף, ישנו שינוי מבחינת רמת המחוייבות והמשמעת הנדרשת מהילדים עם החזרה ללימודים פרונטליים. תפקידנו לעזור להם לחזור לשגרה באווירה נעימה ובהדרגה, בלי לחץ. למשל, לנסות שהבקרים יהיו נינוחים ונעימים, לא להילחץ אם בהתחלה מאחרים, ולא ללחוץ על הילדים לחזור מיד ללמידה נמרצת.
החזרה צריכה להיעשות בנחת ובהדרגה. חשוב להיות קשובים לרגשות ולאתגרים של הילדים ולשים את מצבם הרגשי בעדיפות עליונה, לפני הדרישה להסתגל, לתפקד ולהתקדם בלימודים. אם הילדים לא יהיו במצב רגשי נינוח, הם לא יהיו פנויים להסתגלות וללמידה.
לילדים שמתקשים לחזור לשגרה כדאי ליצור "עוגנים" כמו: זמן איכות קצר עם ההורה שלוקח אותם בבוקר למסגרת, פעילות נחמדה עם ההורים אחר הצהריים כמו הליכה או נסיעה באופניים, ארוחת ערב משפחתית או כל דבר אחר שיכול לתת לילדים תחושת ביטחון.
איך להתמודד עם חששות ההורים מהקורונה?
הורים רבים מבטאים פחד שילדיהם יידבקו. החשש גדל כאשר בבית יש בני משפחה בקבוצת סיכון. הורים גם חוששים שהחזרה למסגרות החינוכיות תהיה שוב זמנית, ותוך כמה ימים יתחיל בידוד או סגר שיחזיר הכול אחורה.
חשוב לשדר לילדים תחושת ביטחון ולא לשתף אותם בחששות שלכם, וזאת בכדי שהילדים יתפנו להסתגלות ולא יגיעו לבית הספר חרדים וסגורים בפני התנסויות חדשות.
בנוסף, חשוב שהילדים לא יהיו חשופים לחדשות (באופן כללי בשגרה וביתר שאת בימים אלו) או לשיחות של המבוגרים על הקורונה. יש לעודד את הילדים לאמץ הרגלי הגיינה מתאימים לתקופה ולהיות זהירים, אך מצד שני גם לעודד אותם לקחת חלק בפעילויות בבית הספר בהפסקות, ולאחר בית הספר – להיפגש עם חברים.
הסתגלות חברתית
שימו לב במיוחד ללילדים עם קשיים חברתיים, ילדים עם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז או קשיים לימודיים. ילדים שהמיומנויות החברתיות שלהם לוקות בחסר, ושנמנעו בתקופה זאת ממפגשים חברתיים יכולים להגיע לבית הספר עם רמת חרדה גבוהה, נטייה להסתגרות וקושי ליצור קשר מחודש עם הילדים בכיתה.
ילדים הם יותר סתגלנים וחזקים ממה שאנחנו לעיתים מעריכים או מייחסים להם
ילדים כאלה יצטרכו תיווך של המחנכת והרבה עידוד של ההורים לחזור ולהיפגש עם חברים. אם ההורים רואים שההסתגלות החברתית קשה והילד מראה סימני מצוקה כמו הימנעות חרדה או עצבות יש להיוועץ באיש מקצוע.
לגבי ילדים עם לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז, או קשיים לימודיים, בתקופת הקורונה ילדים רבים צברו פערים לימודיים שיכולים עם החזרה לספסל הלימודים להנמיך את הדימוי העצמי ולהוביל לתסכול. לילדים כאלה חשוב לאפשר עזרה לימודית פרטנית, לא ללחוץ יתר על המידה, ולתת הרבה עידוד ותמיכה גם כשיש התקדמויות קטנות.
ומילת סיום, זו תקופה מאתגרת עבור כולם, ובמיוחד עבור הילדים. יחד עם זאת, ילדים הם יותר סתגלנים וחזקים ממה שאנחנו לעיתים מעריכים או מייחסים להם. באשר לאותם ילדים שמתקשים להתמודד רגשית עם התקופה הזאת - אל תקדישו ערך מוגזם להשגים לימודיים. הם משניים בחשיבותם.
מצבם הרגשי של הילדים חשוב הרבה יותר. תוך התחשבות באילוצים הכספיים והתעסוקתיים שלכם ההורים, נסו לאפשר לילדים חזרה הדרגתית, איטית, ונעימה למסגרת הבית ספרית ולשגרה.
