בית המשפט העליון קבע אתמול (ראשון) כי מקרה שבו אישה לא גילתה לבן זוגה שהוא לא אביו הביולוגי של בנם, לא יסתיים בפיצויים. "אין להכיר בחובתה המשפטית של אישה לגלות לבן זוגה כי הוא אינו אביו הביולוגי של ילד שילדה במהלך מערכת יחסים זוגית-משפחתית ביניהם. מטעמים אלו, אין להכיר בקיומה של עילת תביעה במשפט האזרחי בגין הונאת אבהות", נכתב בפסק הדין.
הגבר והאישה נישאו בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל ולאחר כשלוש שנים ילדה האישה בן. כחמש שנים לאחר מכן נפרדו, והאישה סיפרה לגבר, בתשובה לשאלתו, כי הוא אינו אביו הביולוגי של הילד, וכי היא הכירה את אביו הביולוגי במסגרת עבודתה. לפי פסק הדין של העליון, בני הזוג לשעבר לא הסכימו על הדרך שבה האישה נכנסה להיריון - באמצעות יחסי מין או בדרך של קבלת תרומת זרע ממנו והפריה עצמאית.
בהמשך הגיש הגבר תביעה נגד בת זוגו לשעבר, ודרש פיצוי של 650 אלף שקל.
האישה, אשר יוצגה ע"י עו"ד ורה קירשטיין, טענה כי הגבר הסתיר ממנה שהוא עקר, ואף סירב לעבור בדיקות או טיפולי פוריות. לכן, לדבריה, היא נאלצה לפנות להליך של הפריה עצמאית באמצעות תרומת זרע מהאב הביולוגי. מטרתה, לטענתה, הייתה להגן על שלמות התא המשפחתי.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את תביעתו של הגבר והורה לאישה לפצותו ב-250 אלף שקל. שם נקבע כי התביעה עוסקת בעילת "הונאת אבהות" וכי מקורה של עילה זו אינו טמון בעצם התעברות האישה או במעשה הניאוף, אלא במצג השווא שהציגה לבן זוגה לשעבר, שחשב כי הוא אביו הביולוגי של הילד. נקבע כי האדם הסביר צריך היה לצפות את הנזק שיכול להיגרם ממעשה של הונאת אבהות, וכי לא ראוי לפטור את האישה מאחריות בגין הסתרת מידע מהותי מבן זוגה.
האישה הגישה ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, שקיבל אותו וקבע כי אין מקום להכיר בשיטת המשפט בישראל בעילה של "הונאת אבהות" מטעמים הנעוצים בטובת הילד. עוד נקבע כי לא ניתן להכיר בעילה של הונאת אבהות, בשל זיקתה ההדוקה לעילת הניאוף אשר לא הוכרה בדין הישראלי. בית המשפט המחוזי קבע כי לא היה צורך לחייב את האישה בפיצוי עונשי, מפני שפיצוי מסוג זה נועד למקרים חמורים ומקוממים במיוחד, שהמקרה הנוכחי אינו נמנה עמם.
הגבר החליט לערער לבית המשפט העליון, אולם ערעורו, כאמור, נדחה, והאישה לא תצטרך לשלם פיצויים.
אין תרופות ללב שבור
שופטת העליון יעל וילנר קבעה אתמול כי "דעתי היא כי מטעמי מדיניות משפטית ראויה, אין מקום להכרה בעילה של הונאת אבהות בדין הישראלי; ולפיכך יש לשלול את האפשרות להגיש תביעות בעילה זו תחת כלל המטריות המשפטיות האפשריות... אכן, מובן כי גילוי בדיעבד של אדם כי הוא אינו אביו הביולוגי של הילד שגידל כבנו, יש בו כדי לטלטל את עולמו. ברם, מבלי, חלילה, להקל ראש בתחושות אלו, המשפט אינו הזירה המתאימה שתביא מזור לכאב זה, והסעדים המשפטיים אינם כוללים תרופות ללב שבור או לכאביו של מי שציפיותיו ממערכת היחסים הקרובה והמשמעותית לו ביותר לא התממשו".
לבסוף קבעה השופטת כי "אין להכיר בחובתה המשפטית של אישה לגלות לבן זוגה, כי הוא אינו אביו הביולוגי של ילד שילדה במהלך מערכת יחסים זוגית-משפחתית ביניהם. ממילא, מטעמים אלו, אין להכיר בקיומה של עילת תביעה במשפט האזרחי בגין הונאת אבהות. תביעות בעניינים אלו, החורגים מהתחומים שהמשפט נועד להסדיר, דינן להידחות על הסף". עם זאת, היא הבהירה: "שלילת החובה והאחריות המשפטית אין משמעותה הכרה בלגיטימיות התופעה מהבחינה המוסרית-החברתית. התנהגות כזו בוודאי איננה רצויה, ואין בהכרעתי כדי להעניק לה הכשר כלשהו".
השופט עופר גרוסקופף ציין כי "החשש מפני הונאת אבהות – הטעיית אדם להאמין כי ילד שנולד מאחר הוא ילדו, הוא פחד קמאי... יש לשיטתי להותיר פתח צר להכרה בעוולה זו ביחס להונאת אבהות, אך זאת רק בנסיבות חריגות".
עו"ד דלית יניב מסר, מומחית לדיני משפחה שלא ייצגה בתיק, מציינת כי "סיטואציה בה אב מגלה שהילד אותו גידל אינו בנו הביולוגי היא קשה מנשוא. עם זאת מתעוררת השאלה, האם מתפקידו של בית המשפט להיכנס לנבכי המשפחה ולמרחב האינטימי שלה על מנת לברר מי הסתיר ממי ומדוע, תוך דיון בפרטי הפרטים האינטימיים ביותר שבין בני הזוג, אשר יעמדו להליך חקירה וראיות.
"סכסוכים משפחתיים כאלה מאופיינים בסערת רגשות, באגו פגוע ובמהלכים שאינם רציונליים. אולם, ככל שיפתחו שערי ביהמ"ש לתביעות נזיקיות שעילתן הונאת אבהות, אלה רק ילבו את אש הסכסוך בין בני הזוג", אמרה, "ויפגעו בטובת הילד המשותף".
יניב מסר הסבירה כי בית המשפט קבע שההגנה על פרטיות גברה על הצורך בפיצויים, והוסיפה כי "פסק הדין חוזר ומדגיש כי לא הכול שפיט, וכי לא כל תביעה מתאימה לבירור, והונאת אבהות היא אחת מהן. עם זאת מציין בית המשפט באופן מפורש 'כי בד בבד עם פסיקות אלה, בתי המשפט ממשיכים להכיר בתביעות נזיקין בגין אלימות פיזית או נפשית בין בני זוג וכן בגין סרבנות גט'".
עו"ד שלום פוריס, שייצג את הגבר, מסר בתגובה: "עם כל הכבוד לבית המשפט העליון, מתיחת הקו שמבצע בית המשפט העליון נראית מלאכותית ומשקפת מדיניות שהיה ראוי שתוכרע על ידי המחוקק". מעורכת הדין של האישה לא נמסרה תגובה.
