כולנו מכירים את המנהג הזה שהתגבש לו בשנים האחרונות, של חמישה או שבעה ימי תחפושות בגני הילדים ובבתי הספר, עוד הרבה לפני יום התחפושות הפורמלי. לצד הורים שעפים על היצירתיות, יש בינינו גם כאלה שמתקשים לארגן מדי יום תחפושת, ועוד מקורית ושווה. אז בדקנו - שבוע שלם של תחפושות, האם זה מושלם או שזה מוגזם?
העניין הוא לא החגיגה, אלא ההוצאות
"במקום להנות מיום שמחכים לו שנה שלמה ומתחפשים, הילדים מתחפשים בכל יום לפי נושאים בהתאם להחלטה של בית הספר או הגן. אני חייבת לציין שהרעיון מקסים כי אני תמיד בעד סיבה למסיבה. חודש אדר הוא חודש של שמחה וחגיגה ואם לא כל יום פורים, אז למה לא שבוע של חגיגות? העניין הוא לא החגיגה, אלא שהימים האלה לא מסתכמים בחגיגה בלבד אלא בהוצאות רבות", אומרת תמר כהן לביא, אימא ופסיכותרפיסטית.
קראו עוד:
"יום חיות, יום פיות, יום פיג'מות ועוד - הילדים לא מסתפקים באביזרים בודדים, משנה לשנה מדובר בתחפושת של ממש. אני זוכרת שנים שהילדים שלי למדו במסגרות שונות ונאלצתי להכין טבלה מסודרת לשבוע הזה ולקנות הרבה תחפושות. אנחנו חיים בחברה תחרותית ואם יש כמה ילדים, אז מדובר בהוצאה לא קטנה.
"דבר נוסף, התחפושות בימים האלה כל כך מושקעות כך שלעיתים זה מוריד מעט מההתרגשות ומערך התחפושת העיקרית ביום פורים. אני חושבת שיש משהו מיוחד דווקא בכך שאנחנו מחכים שנה שלמה להתחפש. אני ממש זוכרת את עצמי כילדה, כמה חיכיתי לחג פורים ואילו להתחפש בכל יום מפחית את ההתרגשות.
"לאחרונה, כחלק מהחברה שלנו שמתקשה לדחות סיפוקים, אנחנו רואים שמייד כשמסתיים ראש השנה מתחילים למכור סופגניות, ומייד כשנגמר חנוכה רואים בחנויות אוזני המן. המהירות שבה הכול מגיע מהר ולפני הזמן מאבדת את ערך הציפייה, את ההשתוקקות למשהו מיוחד ואני חושבת שחודש אדר הוא חודש של שמחה ולא רק של תחפושות. אפשר לציין זאת ולשלב בשבוע הזה פעילות מהנות לילדים, לגוון בתוכן הלימודי ולשבור שגרה בבית הספר. את התחפושת המיוחדת - להשאיר לחג פורים".
"המהירות שבה הכול מגיע מהר ולפני הזמן מאבדת את ערך הציפייה, את ההשתוקקות למשהו מיוחד. אני חושבת שחודש אדר הוא חודש של שמחה ולא רק של תחפושות"
חמישה ימי טרלול - אבל עם ערך
"פעם מזמן-מזמן, הגענו לבית ספר, לחצי יום, מחופשים ועם משלוח מנות ביד. קצר וקולע. באיזה שלב עדכנו את חוק היסוד שפורים בעצם מתחיל שבוע מראש? חמישה ימים של בקרים עמוסים באיפור, בסידור שיער ובהדבקת קעקועים, ולכי חפשי את החיות ואת גיבורי העל, ותקני חמישה ק"ג ספריי לשיער. מצד אחד, אני מאוד שמחה. מצד שני, אני קמה כל בוקר וזועקת לעזרה. ועדיין, תשמעו, זה תופס אותי. אני חייבת להודות. אמרנו מרבים בשמחה? לא? אז מה הסיפור שלנו? מה באמת מפריע לנו? למה זה הופך להיות "תיק" ומשימה במקום שמחה?", טוענת מאיה כוכבי, אימא ומדריכת הורים.
"וכל בוקר אותו סיפור, עם גלגולי עיניים בכמויות. והנה אני יוצקת את האימא הלא מרוצה הזאת. תשמעי, מאיהל'ה, אני אומרת לעצמי, יש מי שיושב בשורה הראשונה עם קערת פופקורן וצופה בך. כי חינוך זה קודם כל דוגמה אישית. יש פה מי שצופה ולומד כיצד עוצרים את היצירתיות ואת הגמישות, את ההומור, ואת ההזדמנות לעוף. כן, זה קורה פעם בשנה! מה הבעיה שלנו, מה? פעם בשנה יש הזדמנות פז לצאת מהקופסה, לזרום ולפתח את חוש ההומור והיצירה, את קצב הזרימה ואת הגמישות. לנסות ולהתנסות, לעבוד על המבוכה, לעורר את קווי המחשבה, וליהנות. פשוט ליהנות.
"אם תשאלו פסיכולוגים התפתחותיים לגבי אביזרים מומלצים לילדים שייפתחו אותם קוגניטיבית, סביר להניח שגם תחפושות תהיינה אחת מההצעות שלהם, ולא בכדי. מעבר לכך, נמצא שלתחפושות יש גם תרומה רגשית לא קטנה עבור הילדים שמשחקים בהן. כיצד?
לעיתים, עצם לבישת התחפושת והמשחק בה, הם מפלט רגשי של ממש לילד. באמצעות ההתחפשות, הילד יכול להשליך את הפחדים והיצרים החבויים שלו לתוך הדמות שאותה הוא מגלם. כך למשל ילד שמפחד ממפלצת, יכול להתחפש לגורילה או לכל תחפושת מפחידה אחרת, להעמיד פנים ולהתמודד עם הפחד שלו. באותה מידה, ילדה שמקנאה בילדה אחרת, למשל במלכת כיתה, יכולה ללבוש את תחפושת המלכה או הנסיכה ולקבוע כיצד יתייחסו אליה ואל האחרים. אפילו ליום אחד.
"לדעתי, קיבלנו כאן הזדמנות פז!! קוד קופון לחמישה ימי טרלול, אבל עם המון ערך. בואו נאסוף את עצמנו וננשום עמוק, עד לא ידע".