התמודדות עם חרדה מבדיקות דם - לצד עלייה במצוקה הנפשית בקרב ילדים בתקופת הקורונה. מבצע הבדיקות הסרולוגיות לילדים החל השבוע, ובשונה מבדיקות הקורונה שבהן היינו מורגלים עד כה - הבדיקה נעשית באמצעות לקיחת דם בדקירה מהאצבע.
ילדים רבים, ממש כמו מבוגרים, חווים חרדה של ממש מבדיקות רפואיות - בהן בדיקות דם, או בדיקות פולשניות נוספות. אם נוסיף לכך את המתח הטבעי שהמגפה הזו מביאה איתה, ואלינו, הרי שיש כאל הליך שכדאי להתכונן אליו.
קראו עוד:
ראשית, כדאי להבין שהחרדה שייתכן שהילדים שלנו יחוו עלולה להעמיק ולהסתעף - אך אנחנו יכולים לעזור להם. אותה חרדה יכולה במקרים מסוימים להוביל לאבחנה של פוביה ספציפית - ומצב זה עשוי לגרום לסימפטומים של התקפי חרדה, התנגדות והימנעות, שמגבירים כל אחד בתורו את הפחד ואת מעגל החרדה.
התופעות הללו מוכרות בתחום הפסיכולוגיה הרפואית - שעוסק ברמה התאורטית, הקלינית והמחקרית בקשר הקיים בין המערכת הפיזיולוגית והמערכת הפסיכולוגית, ורואה בגוף-נפש כיחידה אחת בלתי ניתנת להפרדה.
ולצד החשש מהבדיקה, תקופת הקורונה לכשעצמה היא מאתגרת ומתמשכת, וכבר עתה ידוע כי שהיא הובילה לעלייה משמעותית במצוקה נפשית בקרב ילדים ומבוגרים כאחד. מדובר בנדבך נוסף שמעלה את מפלס החרדה, ועלול להגביר אף יותר את תחושות המצוקה בהתמודדויות רבות - ובהן עם הבדיקה הסרולוגית הצפויה. על רמות החרדה בקרב ילדים מול בדיקות דם, או הליכים רפואיים נוספים, משפיעים כמה גורמים ובהם חוויות עבר במהלך בדיקות קודמות, תחושת שליטה, הסחת דעת, וכן רמת החרדה שההורה המלווה חווה.
איך להכין את הילדים לבדיקה הסרולוגית?
הודיעו מראש: ספרו לילד או לילדה שלכם על דבר הבדיקה יום קודם לכן. הכנה מוקדמת, ולא בהשקעה רבה, יכולה לתרום לתחושת וודאות ושליטה מסוימת.
תארו את החוויה: הציגו לילדים את שהם יחוו בתהליך, למשל - "בבדיקה נושיט את היד ונקבל דקירה קטנה באצבע". כדאי שלא לומר "זה לא יכאב בכלל", היות שאת הבדיקה אנחנו הרי מרגישים, אלא - "את/ה תרגיש/י דקירה קטנה - וזה יעבור".
טל סולניקשחקו במשחק תפקידים: הושיטו לילד/ה את היד שלכם, ותנו להם לדקור אתכם באצבע להחזיק אותה ולחכות מספר שניות. עכשיו התחלפו - הם יושיטו לכם את האצבע, ואתם "תדקרו" ותחכו מעט. גם כאן, הבנה כלשהי את שצפוי, יכולה לעזור.
הבינו אם קשה להם: הם לא מרוצים לעשות את הבדיקה? זה ממש בסדר. קבלו את הרגשות הללו, ושקפו אותם בחזרה. למשל: "אני מבין שאת מרגישה עצובה/כועסת", או "אני מבינה שאתה מפחד". יחד עם זאת, זאת הדגישו את חשיבות הבדיקה ואת מטרתה.
קבעו פעילות לאחר הבדיקה: תכננו מה תוכלו לעשות יחד בהמשך, כדי לייצר חיזוק חיובי ומטרה שניתן לצפות לה. הדגש הוא על ציפייה נעימה, ואין צורך באטרקציה גדולה - גם סיבוב בגן השעשועים מתאים, או כל דבר אהוב אחר.
להסתכל ולספור או לעצום עיניים? החליטו עם הילדים מבעוד מועד איך הם חושבים שכדאי להם לעבור את הבדיקה - לצפות בה, ולספור למשל, או להיעזר בהסחת דעת כלשהי שתבחרו מראש, כמו משחק קצר או אחר. אם בחרתם יחד באפשרות של הסחת דעת, בני 5-3 ייהנו למשל מבועות סבון, דקלום קטע קצר מספר מוכר שתביאו אתכם, או כל דבר שהילדים אוהבים ומורגלים בו.
בגילי 12-5 אפשר גם להסתייע בסרטון שהם אוהבים, וכדאי שתבחרו בו יחד מראש. גם כאן, כמובן שכל רעיון יצירתי מיטיב אחר שתבחרו במשותף יתאים - הדגש הוא על הסחת הדעת. ואם בחרתם להסתכל יחד על הבדיקה, הוסיפו למשחק התפקידים המקדים גם ספירה. כלומר, הילדים יספרו עד שלוש, ואז יקבלו את הדקירה.
לא בכוח. נסו להימנע מלהחזיק את הילד/הה בכוח במהלך הבדיקה. רצוי שהם יהיו אלה שיושיטו את היד בעצמם. כאמור, משחק התפקידים מראש וחזרה על כך לפני הבדיקה, יוכלו לסייע.
שדרו רוגע. נסו לחוש רגועים, או לכל הפחות להיראות כך, כדי להקל על הילדים שלכם. תגובה רגועה וסומכת שלכם יכולה להפחית משמעותית את רמת החרדה בצד השני.
טל סולניק היא פסיכולוגית רפואית מומחית. המסמך נכתב על ידה לבקשת הוועד לפסיכולוגיה רפואית בהסתדרות הפסיכולוגים בישראל
