פרויקט "בוקר טוב יותר" מתקיים בשיתוף תלמה
שאלה: בעלי במילואים כבר חודשים ארוכים. הילדים, וגם אני חייבים להודות, איבדנו קצת כיוון. יש אצלם הידרדרות קשה בלימודים ובתפקוד בבית, התקפי בכי ועצבים ועוד בעיות. מאחר שאני עכשיו גם אישה עובדת וגם אמא יחידנית, קשה לי גם להקדיש להם את תשומת הלב העודפת שהם דורשים. בקיצור, אני טובעת. מה עושים?
תשובתה של ד"ר מיה לויט פרנק, פסיכותרפיסטית אדלריאנית:
זאת בהחלט תקופה מאוד מאתגרת לבני/בנות זוג ולילדים, ממש כמו שאת מתארת, והמאמץ שלך לקחת על עצמך את הכל ראוי להערכה. כאשר השגרה מתערערת, ובמקביל יש געגועים ותחושות של חוסר יציבות וחוסר שליטה, הילדים מתקשים לאסוף את עצמם ולהכיל את רגשותיהם. וזה טבעי. עבורך, להיות אחראית בלעדית כאשר את רגילה לחלוק את האחריות עם בן זוגך, ועוד לתקופה ארוכה בהרבה ממה שכולנו מורגלים, זה עומס פיזי ורגשי גדול. לא פלא שאת מרגישה שאת טובעת.
יש לי כמה טיפים שיוכלו אולי לעזור לך:
1. בקשת עזרה: את לא אמורה לתפקד כסופרוומן, ועוד לבד, בלי עזרה, גם אם ככה את כבר רגילה. איפה שאפשר לבקש עזרה – משכנה, חברה, קרובת משפחה – רצוי לבקש. עזרה מעשית, אבל גם תמיכה רגשית.
2. להוריד מעצמך ציפיות: בתקופה הזו החיים לא יכולים להיראות בדיוק כמו החיים הרגילים כשבעלך לצידך והמדינה רגועה. גם אם דברים פחות מושלמים ממה שאת רוצה, זה בסדר.
3. למצוא מקום לעצמך: מדי פעם גם את צריכה לנשום, להתמלא במה שעושה לך טוב, אפילו לזמן קצר. כך גם לך תהיה חוויה של לקיחת שליטה חזרה על עצמך ועל חייך. בלי שאת נושמת, קשה מאוד להכיל את החוויה המורכבת שבה את נמצאת ואז ההרגשה היא שאת טובעת. כמובן שברוב המקרים זה יצריך את בקשת העזרה מהאחרים שעליה דיברתי קודם.
ויש גם טיפים שקשורים לילדים:
1. שגרה: עד כמה שאפשר, צריך לשמור על שגרה – גם אם היא שונה מהרגילה. אפשר לחשוב יחד עם הילדים על סדר יום שיעבוד נכון עבור כולכם (בהתאם לגילאים שלהם). שגרה מחזירה את כולם לכיוון הנכון.
2. עזרה: כדאי להיעזר במורה או ביועצת. גישה מערכתית ושיתוף פעולה בין הבית לבין בית הספר בדרך כלל ישיגו יותר תועלת. זה גם ייתן לך הרגשה שאת לא מתמודדת לבד. ואת אכן לא אמורה להתמודד עם הכל לבד.
3. משמעות: ילדים, כמו גם מבוגרים, צריכים להרגיש נחוצים ומוערכים. לכן, כדאי לבקש מהם עזרה, ולו גם בדברים הקטנים, ואחר כך להודות להם על העזרה. זה יתרום לחווית השליטה והמשמעות, שלך וגם שלהם.
שאלה: אנחנו חיים במלון כבר כמה חודשים. מאחר שאין לנו את המטבח שלנו, את שלל חומרי הגלם ואת המקרר הגדול שלנו אני מרגישה שהתזונה שלנו מאוד הידרדרה. יש לכם עצות לכמה דברים פשוטים שאפשר לעשות כדי לשפר את המצב?
תשובתה של התזונאית סיון פלג:
זה אכן מאוד מתסכל להיות תלויים במשך תקופה כל כך ארוכה באוכל שלא רגילים לאכול, שמוגש בכמויות שלא רגילים לצרוך. כדי לעזור לך עד כמה שניתן, הנה כמה טיפים:
1. קביעת עוגנים: נסי למצוא את הדברים הקטנים שעליהם את כן יכולה לשלוט בהקשר של התזונה. למשל: בארוחת הבוקר, לבחור במזונות בריאים ומזינים שעוזרים להתניע את הגוף באנרגיה לתחילת היום אבל אינם עתירים בתוספות סוכר. או בארוחת הערב: להחליט שאם אכלנו בשר בארוחת הצהריים, אין צורך לעשות זאת שוב רק כי ארוחת הערב במלון היא בשרית. כמובן שאלה רק דוגמאות ואת יכולה להחליט על כל עוגן שמתאים להעדפות של המשפחה. הרעיון הוא להחליט מראש, להחזיר אלייך את השליטה. זה יעזור לך לארגן לעצמך מסגרת ראשונית לסדר יום.
2. הרכבה מתוכננת של הצלחת: כשאת מרכיבה את הצלחת שלך, מלאי אותה קודם כל בירקות שאת אוהבת, מכל הסוגים והמינים, גם טריים וגם מאודים או מבושלים. אחר כך בחרי מנת חלבון דלה בשומן ולא מטוגנת, בין אם מדובר במזון מהחי כמו דג או עוף ובין אם במזון מהצומח טופו או קטניות, שמומלצות בפני עצמן לצריכה עקב תכולה גבוהה של ויטמינים, מינרלים וסיבים.
3. לשלב בריא בתוך הלא בריא: הטיפ הזה מכוון בעיקר לתזונת הילדים. אם את שמה לב שהם ניגשים לקחת מזונות פחות בריאים לצלחת, במקום למנוע מהם את זה ולעשות מהעניין "דיון", בקשי מהם שלצד המזון שהם לוקחים, שיהיה גם מזון בריא אחד לפחות, שהם בוחרים: פרי, ירק, מה שהם מחליטים.
4. פעילות גופנית: את לא בבית וזה כנראה מאתגר למצוא שיגרה קבועה של ספורט. החדשות הטובות הן שהכל נחשב! מתיחות על הבוקר ואז סיבוב הליכה מהירה של עשר דקות ברחבי המלון, ריקוד מול סרטון ברשת יחד עם הילדים, כל מה שעולה על דעתך – זה מצוין. לפעילות גופנית יש גם אפקט שמרומם מצב רוח והיא תשמור עליכם מרוצים ונמרצים.
5. אכילה חברתית ולא מוסחת: לאכילה עם המשפחה או החברים יש יתרונות עצומים. היא מעודדת אכילה שקשובה לתחושת רעב ושובע, מפחיתה את הסיכון להשמנה, מורידה מתח נפשי ומעודדת שיח פתוח ובחירת מזונות נכונה.
פרויקט "בוקר טוב יותר" מתקיים בשיתוף תלמה