למלחמה ולחשיפה לטראומה יש השפעה רבה על בריאותם הנפשית של ילדים. ילדים רבים בישראל מתמודדים כיום עם תגובות לדחק המתבטאות בחרדה, נסיגה התפתחותית (קשיי שינה, אכילה, הרטבה) ובעיות התנהגות.
בימים האחרונים אנחנו עדים ליותר ויותר מיצבים במרחב הציבורי, במסגרת מהמאבק לשחרור החטופים. ליבנו יוצא אל משפחות החטופים ואל מאבקן, ואנחנו מכירות בחשיבות של קריאה ציבורית רחבה למען שחרורם. לצד זאת, חיוני להעלות את המודעות להשפעה הפוטנציאלית של מיצבים אלו על רווחתם הנפשית של ילדים בישראל.
8 צפייה בגלריה
דובים פצועים וקשורים עם תמונות הילדים החטופים לאורך רחוב דיזנגוף, תל אביב
(צילום: מוטי קמחי)
גילויים עוצמתיים אלה של מאבק, הפכו למחזה נפוץ במרחבים ציבוריים, במיוחד באזורים עירוניים. הם לובשים צורות רבות, וכוללים בין היתר תמונות של החטופים, סרטונים, בובות מכוסות "דם", עגלות ומיטות ריקות. בעוד שמופעים אלו שואפים להעביר מסרים חשובים וקריטיים בשעה זו, הם חושפים ילדים לדימויים גרפיים, נרטיבים רגשיים שלא מותאמים לגילם ונושאים שקשה להם לעבד.
ידוע כי חשיפה חוזרת או משנית לטראומה באמצעות תמונות, סרטונים או מדיה עלולה להוביל למגוון השפעות פסיכולוגיות שליליות אצל ילדים, כולל חרדה מוגברת, סיוטים ומצוקה רגשית. השפעות אלו אינן מוגבלות לאלה החשופים ישירות ללחימה, אלא מתרחבות לחברה כולה, בסכסוכים ממושכים.
התוכן המופיע במיצבים הללו - במיוחד האלמנטים הגרפיים, כמו הדובים המוצגים בכיכר דיזנגוף - עלול להציף או להלחיץ ילדים. הורים רבים בוחרים שלא לחשוף ילדים צעירים לכל מה שאירע במלחמה, והמפגש עם תמונות חיות ולעיתים מטרידות אלו עלולות לעורר פחד, חרדה או בלבול אצל ילדים צעירים, שלא יודעים במה מדובר וחסרים את הכלים הקוגניטיביים להבין במלואם את ההקשר והמשמעות שמאחוריהם.
בעוד שקולות רבים התבטאו בצדק נגד החשיפה לסרטוני המצוקה שהופקו על ידי גורמים כמו חמאס והדגישו את החשיבות של הגנה על הציבור, ובמיוחד על הילדים, מפני חשיפה לחדשות מצוקה ולתכנים גרפיים, עלינו להתחשב גם בחשיפה הלא מכוונת שילדים מקבלים במרחב הציבורי.
תצוגות אלו, שלא ניתן להימנע מהן בקלות במהלך פעילויות יומיומיות כמו הליכה לגן, ביקור במכולת או משחק עם חברים, הופכות למעשה את המרחבים הציבוריים למרחבים מסוכנים רגשית לילדים.
לצד האחריות שלנו כחברה לעשות ככל שביכולתנו להשבת החטופים, זו האחריות המשותפת שלנו להבטיח את בטיחות המרחב הציבורי עבור ילדינו, במיוחד בתקופה מאתגרת זו. הדבר כרוך בפעולת איזון עדינה בין ההכרח להעלות את המודעות ולקדם מטרות חשובות לבין הצורך להגן על מוחות צעירים מפני דימויים שעלולים להיות טראומטיים.
מארגנים ורשויות יכולים לשקול התאמות, כגון מיקומם של תצוגות אלה מתוך מחשבה, מתן הקשר או הסברים למבוגרים ולילדים כאחד, או הצבת סימני אזהרה כדי לעזור להורים ולמטפלים לנווט במצבים אלו תוך מזעור ההשפעה השלילית הפוטנציאלית על בריאותם הנפשית של ילדים. גישה מאוזנת זו יכולה לעזור לקיים את המחויבות שלנו הן לערכים הקולקטיביים שלנו והן לרווחתם הרגשית של ילדינו.
הכותבות הן ד"ר שולמית פינצ'ובר, חוקרת ומנהלת תחום המחקר בעמותת "גושן", הפועלת למען רווחתם ובריאותם הפיזית והנפשית של ילדים בקהילה, וד"ר מיה יערי, מנהלת תחום טיפות חלב בעמותה
