כל מורה הוא איש חינוך אך לא כל מורה הוא מחנך כיתה. ביום הראשון לשנת הלימודים מחנכי הכיתות קיבלו את פני ילדינו בהתרגשות רבה - ואנחנו קיבלנו את פניהם בציפייה רבה. כל כך הרבה אנחנו שמים על כתפיהם של אנשי החינוך, וכל כך הרבה כמיהות ושאיפות יש לנו מהם. כחברה, אנחנו מצפים מהמורים להיות מבוגרים מיטיבים ורלוונטיים ולראות אותם על החולשות והכוחות שבתוכם - אך ממחנכי הכיתה אנו מצפים ליותר.
קראו עוד:
שאלנו יותר מ-200 מחנכי כיתות שהתמיינו לתוכנית ראשית-קהילות מחנכות על דבר אחד מרכזי שבו הם מאמינים בעשייה החינוכית שלהם, ושהופך אותם למחנכים רלוונטיים לחייהם של הילדים. התובנה המרכזית שעולה מהמפגש עם מאות מחנכים ומחנכות כיתה בשנה האחרונה היא שהקשר האישי, ההתעניינות, ההקשבה, הזמינות והנגישות הם אלה שמחוללים את השינוי וגורמים למוטיבציה בקרב התלמידים. במילים אחרות, קודם כל יחסים - אחריהם יגיעו גם הציונים.
10 הדברים שהופכים מורים למשמעותיים
1. לראות את הילדים. כשהתלמידים מרגישים שמחנכי הכיתה רואים אותם ומבחינים בקיומם הייחודי בעולם, שמים לב אליהם ולשינוי בהתנהגותם, הם זוקפים קומה ומגיעים לבית הספר בשמחה.
2. להקשיב לתלמידים באופן רגיש ואמיתי. כלומר, לנסות להבין מה הם מרגישים, מה מוביל אותם להתנהגות מסוימת, ולחפש את הדרכים שבהן הם יכולים להביע את עצמם – באמצעות שיחה, פעילות גופנית, אומנות, מוסיקה ועוד.
3. לתת לתלמידים הרגשה שהם חשובים. להתעניין בהם ובדברים שמעניינים אותם, להכיר את השכונות שבהם הם מתגוררים ולדעת מה מצבם המשפחתי והחברתי. וגם, לדעת מתי יש תחרות חשובה או אירוע מכונן בחייהם, ולהתייחס לכך.
"התובנה המרכזית היא שהקשר האישי, ההתעניינות, ההקשבה, הזמינות והנגישות הם אלה שמחוללים את השינוי וגורמים למוטיבציה בקרב התלמידים"
4. להאמין ולהכיר בכוחות של כל תלמיד ותלמידה. לנסות להתחבר לעולמם האישי, לעזור להם למפות ולהכיר את החוזקות שלהם ולתת מקום לכל חוזקה, וגם לשדר שאין חוזקה שהיא טובה ונכונה יותר. כן, לתת מקום לשחקנית הכדורגל ולמדענית, לילד המחונן רגשית ולילדה הנגנית.
5. להיות זמינים ונגישים. חינוך כיתה לא מסתיים עם הצלצול האחרון של יום הלימודים, ובהתאם - המחנכים שענו על השאלון מאמינים כי בחינוך כיתה עליהם להיות מושקעים בכל מאודם. כלומר, להיות פנויים, זמינים ונכונים לקשר עם התלמידים ועם ההורים, להגיע לביקורי בית ולהתקשר לתלמידים נעדרים - נוכחות היא לב העניין.
6. לזהות את התלמידים השקופים. המחנכים שהשיבו לשאלון תפסו את עצמם כדמויות שיכולות לחלול שינוי חינוכי וחברתי, לקדם שוויון הזדמנויות ולעזור בצמצום פערים. כמה מהם אף הגדירו את עצמם "אקטיביסטים חינוכיים".
7. לחנך לאחריות. ללמד את התלמידים כי כל החלטה שהם מקבלים מלווה ביתרונות ובחסרונות, ולא פחות חשוב – ללמד אותם את התהליך לקבלת ההחלטות. המחנכים האמינו כי עליהם להיות מודל ללקיחת אחריות ולהודות בטעויות שלהם.
8. לייצר הדדיות. המחנכים הדגישו כי על אף פער הגילים הניכר בינן לבין התלמידים, הם מנסים לייצר מערכות יחסים הדדית. רבים מהם ציינו כי אף שהם גורם הסמכות בכיתה, יש מקום לכל קול: "אני לא רק אלמד אתכם, אני אלמד יחד אתכם ומכם".
9. להיות מעולים במערכות יחסים. ניהול יחסים זה שם המשחק: איך להפוך את הכיתה לקהילה? כיצד לרתום את ההורים למשימה משותפת, להפוך אותם מהורים מתערבים להורים מעורבים שנותנים רוח גבית? ואיך לייצר שפה משותפת עם המורים המקצועיים הנכנסים ללמד בכיתה, וכיצד לגייס את הקהילה ואת ההנהלה לטובת מהלכים שמחנכי הכיתה מובילים?
10. לעשות עבודה פנימית, אישית ועמוקה. מחנכי הכיתות העידו שככל שהם מרחיבים את המודעות שלהם ומבינים את תהליכי קבלת ההחלטות שלהם, כך הם יכולים להסתכל על התלמידים בגובה העיניים, לפרוש עבורם רשת ביטחון ולעזור להם להתקדם. "כשאני מבין את עצמי, אני יכול להבין גם אחרים", צוין.
ד"ר רועי בן-מנחם הוא אבא לשני ילדים, מנהל תוכנית ראשית-קהילות מחנכות שהוקמה על ידי מכון מופ"ת, משרד החינוך וקרן משפחת ליאון
