בשיתוף מרכז מדעני העתיד
ילדים אוהבים טרנדים, ואנחנו כמבוגרים מסתכלים לפעמים בהשתאות איך הם "נדבקים" בתופעות כמו סליים, טיקטוק ופעילויות דומות, מקדישים להן פרקי זמן לא הגיוניים מדי יום, ואז זונחים אותן ברגע כדי לעבור לשיגעון החדש הבא.
אבל אחת לכמה זמן צץ לו ילד שונה. ילד סקרן שצובר ידע בקלות, שמחסיר שעות שינה כי הוא מבלה בלילות מול יוטיוב – אבל שם הוא צופה בהרצאות על נושאים כמו מדע, פילוסופיה, פוליטיקה ודומיהם, ושהאתגר הגדול שלנו אינו לגרום לו לשבת ללמוד, כי את זה הוא עושה טוב מכולם, אלא למצוא עבורו מסגרות שיגרמו לו לפרוח.
עבור ילדים כאלה הוקם מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, שבימים מתקיים תהליך הרישום לתלמידי כיתות ח׳-ט׳ לתוכניות "אלפא", "אידיאה" ו"אודיסיאה", ומסתיים ב-17 בינואר.
אחת מהתוכניות שמפעיל המרכז, בשיתוף משרד החינוך, היא "אלפא", שהתלמידים הנבחרים אליה כותבים עבודת מחקר ברמה אקדמית, עבודה שיכולה להחליף בחינת בגרות באחד מהמקצועות המדעיים המוגברים (ברמה של חמש יחידות לימוד), או לעמוד בפני עצמה כמקצוע מוגבר בתעודת הבגרות.
קראו עוד:
התוכנית, שכוללת לצד הפעילות האקדמאית גם פעילות חברתית ענפה, פועלת בשבעה מוסדות אקדמאיים ברחבי הארץ: אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת בן־גוריון, מכון ויצמן, אוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת אריאל בשומרון, שם משתתפות בתוכנית בנות בלבד.
ההרשמה לתוכנית מיועדת לתלמידי כיתות ט' והלימודים עצמם מתקיימים בכיתות י׳-י"א. לאחר סדרת מבחנים וראיונות מתקבלים בממוצע כ-270 שנים ילדים בשנה. הם משתתפים במחנה קיץ ראשון בסוף כיתה ט' - שמהווה שלב ממיין.
אחר כך יש שנת מחקר ראשונה, שבמהלכה משובצים הצעירים במעבדות מחקר, שם יעבדו בהנחיית ראשי מעבדות. בסוף כיתה י' יש מחנה קיץ שני; ושנת המחקר השנייה מתקיימת במהלך כיתה י"א, ובסיומה הם מגישים את עבודת המחקר שלהם.
את מי הם יפגשו שם? אחת מבוגרות המיזם, שהחל לפני שש שנים, היא החוקרת הצעירה רינה סבוסטיאנוב, אשר זכתה במקום הראשון בארץ באולימפיאדת מדעי המוח ובמדליית ארד באולימפיאדת כימייה ונבחרה על ידי המגזין "פורבס" כאחת מ-30 הצעירים המבטיחים מתחת לגיל 30 בישראל.
ובאילו נושאים הם יעסקו? יובל לכנו בת ה-16.5 עושה מחקר שמטרתו לפתח נוגדנים שישמידו את נגיף ה־HIV (האיידס): "במחקר שביצענו במעבדה של ד"ר עדי ברזל באוניברסיטת תל־אביב עשינו שימוש בטכנולוגיות של עריכת הקידוד הגנטי בתאי B של מערכת החיסון במטרה לשפר את היכולת של הנוגדנים שהם מפרישים להיקשר אל הנגיף ולנטרל אותו", היא מספרת.
מרגש אותך לעסוק בנושאים כאלה בגילך הצעיר?
"מאוד מרגש לעסוק בפיתוחים שיכולים בבוא היום להוביל לפריצת דרך בטיפול במחלה כמו איידס. לא להרבה ילדים יוצא להיכנס למעבדה פעילה. זו הזדמנות ממש גדולה בשבילי ללמוד כיצד מבצעים מחקרים במעבדה. החלום שלי הוא להיות רופאה וזה מאוד מתקשר למה שאני עושה במסגרת התוכנית. למדתי המון על תחום החיסון, איך לכתוב עבודה ברמה אקדמית, איך לקרוא מאמרים מקצועיים. אלה דברים שיעזרו לי בעתיד".
נועה פריסלץ (18) מחיפה עוסקת בתהליך מרתק אחר. "מדי יום מתים מיליארדי תאים בגופנו", היא מסבירה, "ואחד מהמנגנונים שבהם התהליך הזה מתרחש נקרא אפופטוזיס – השמדה עצמית של התא. לאפופטוזיס יש חשיבות עצומה בתהליכי התפתחות רבים. לדוגמה, כאשר אנחנו נמצאים ברחם יש לנו קרומים בין האצבעות, אבל כשאנחנו יוצאים ממנו הם כבר לא שם בזכות האפופטוזיס. ככלל, מדובר בתהליך הגנתי של הגוף שלנו, שנועד לסלק תאים לא מתפקדים וגם לבקר את מספר התאים.
"בעבר חשבו שמי שחסינים מהשמדה זו הם תאי הגזע, שלהם היכולת להתמיין לכלל הרקמות בגוף שלנו. מתאי הגזע מגיעים הנוירונים, תאי העור, תאי השריר וגם תאי המעי שלנו. אלא שהתגלה כי גם תאי הגזע מתים, וגורם מרכזי ל'התאבדות התאית' שלהם הוא חלבון בשם ARTS. במחקר שלנו, שבוצע במעבדה לביולוגיה של תאי הגזע ורפואה רגנרטיבית של הטכניון בראשות פרופ' ירון פוקס, בדקנו כיצד חוסר בחלבון ARTS ישפיע על רקמת המעי לאחר הקרנות".
מה היו התוצאות?
"לאחר הקרנות בעכברים חסרי ARTS, מספר תאי הגזע והתאים התומכים בהם עלה משמעותית. כמו כן, המעי שלהם היה מפותח ובריא יותר. נצפתה גם תופעה חדשה ומעניינת של היווצרות אוכלוסיות נוספות של תאי גזע במקומות שאינם אופייניים להם.
"הענקנו למעשה חסינות לתאי הגזע על ידי מחיקת החלבון שאחראי למוות שלהם, וכך אפשרנו לרקמה הפגועה להתחדש ולהתרפא בצורה הרבה יותר טובה. השנה, ביחד עם המנחה שלי, אלינור קורן, אנחנו עוסקות במחקר שמטרתו למצוא את המעכב של החלבון ARTS.
"אנחנו במרחק פסיעה מהתחלת הניסויים על העכברים, לאחר שצימצמנו את רשימת המעכבים הפוטנציאליים באופן ניכר. אני מקווה שהמחקר יהווה בסיס מוצק לפיתוח תרופה שתגרום לעיכוב החלבון ARTS, ובכך תזרז ותעצים את תהליכי ההתחדשות וההחלמה לאחר מצבי פגיעה, כמו כימותרפיה לדוגמה".
ניב גרונוביץ (16 וחצי) ממעלה החמישה עוסק בפיתוח "וירוסים טובים", שיכולת מרכזית שלהם היא השמדת חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. "זיהומים של חיידקים העמידים לכל סוגי האנטיביוטיקה גורמים רק בארצות הברית למעל שני מיליון חולים ול-23 אלף מקרי מוות בשנה", הוא מספר.
"אחד הפתרונות המובילים למלחמה בזיהומים האלה הם הבקטריופאג'ים, וירוסים שתוקפים חיידקים. הם נמצאים בטבע בשפע ובמקומות כמו ביוב, בוץ ובאדמה. ככל שהמחקר בהם מתקדם, הפוטנציאל שלהם מתגלה כמשמעותי יותר ויותר. הם צפויים להוות בעתיד מהפכה ממשית בטיפול בחיידקים עמידים".
במה עסק המחקר שבו לקחת חלק?
"לאחרונה הוקם בנק הפאג'ים הישראלי הראשון. במחקר שלי, שהתקיים במעבדה לתרפיה פאגית של פרופסור רונן חזן באוניברסיטה העברית ובשיתוף בית חולים הדסה, עסקנו בבידוד ואיפיון פאג'ים לקלבסיאלה פנואומוניה – חיידק עמיד ומסוכן מאוד. בנוסף, פיתחנו שיטות חדשות לאיתור פאג'ים חדשים, שיוכלו להילחם בפתוגנים שאין עוד פתרונות נגדם".
ד"ר תומר כהן, מנהלה הארצי של התוכנית, מסביר כי "אלפא מאפשרת למשתתפיה להשתלב בעולם המחקר המדעי העכשווי. זוהי אחת משלוש תוכניות שהמרכז מפעיל, לצד "אידיאה", בה נעשה מחקר בתחומים הומניסטיים, ו"אודיסאה", במסגרתה לומדים בני הנוער לימודים אקדמיים במדעים. התוכניות מעניקות לתלמידות ולתלמידים מצטיינים ומחוננים אפשרויות משמעותיות למיצוי הפוטנציאל הייחודי שלהם".
בשיתוף מרכז מדעני העתיד
