"אז מה שלומך?"
"שורדים...".
ככה, בערך, נפתחות רוב השיחות שלי כיום עם חברים, מכרים, קולגות ובעיקר הורים. נדמה שאנחנו עסוקים בהישרדות. ולא בכדי, מצב הלחץ האפידמיולוגי המתמשך, בו אנו נתונים, מייצר תחושה של הישרדות.
התנהלות ממוקדת בנשימה מעל המים ובצרכי הבסיס. אני נזכרת בפעם הראשונה שהבנתי שהעולם השתנה באחת, כשאולצתי להיכנס עם מסכה ולעטות כפפות בקניות בסופר. לחלק מה"שגרה" החדשה הזאת כבר התרגלנו אבל מחשבה נוספת חושפת את האופן בו העצבים שלנו חשופים כל כך בעת הזאת אל מול וירוס הקורונה והשלכותיו.
אובדן פרנסה ותעסוקה אצל חלק מהמבוגרים, סגירת מקומות הבילוי והבידור, החשש מפני הדבקה, התסיסה הפוליטית, תיאוריות הקונספירציה, השהייה הממושכת בבית עם הילדים. כל אלה הם רק חלק מהגורמים מעוררי הסטרס.
ונראה כי הסטרס כאן כדי להישאר. משמע, אנו נאלצים להתמודד עם מצב לחץ מתמשך המעורר תגובות שונות הן אצל ילדים והן אצל מבוגרים.
לא תמיד אנחנו מודעים לרמת הסטרס בה אנו נמצאים אך הגוף "מאותת" לנו על כך במגוון תופעות. זה יכול לבוא לידי ביטוי בתגובות פיזיות כמו כאבי ראש, בעיות במערכת העיכול, סחרחורות, דפיקות לב מואצות, בעיות בשיניים, שרירים תפוסים, רעד בגוף ועוד.
לחץ מתמשך עלול להשפיע קוגניטיבית ולבוא לידי ביטוי בקשיי ריכוז, בעיות זיכרון, פסימיות וקושי בשיפוטיות. זה עלול לבוא לידי ביטוי בתגובות רגשיות של עצבנות וכעס, דיכאון, חרדה ושינויים תכופים במצבי רוח או בשינוי התנהגותי כמו הפרעות בשינה, צריכת אלכוהול, סיגריות וסמים ושינויים באכילה.
קראו עוד:
כמו המבוגרים, גם ילדים חווים לחץ במצבי חיים וסיטואציות שונות. לילדים, לעומת זאת, יש לעיתים קושי לבטא את עצמם מילולית והם פונים לערוצי הבעה אחרים.
ילדים תלויים במצבי הרוח של המבוגרים סביבם, בכך שהם צופים בהתנהגותם של המבוגרים וחשים מתח ואי נחת באווירה הביתית וגם כיוון שהם תלויים ביכולתם של המבוגרים לווסת עבורם את המידע ואת הרגש. לעיתים, במצבי סטרס מתמשכים, גם המבוגרים חווים את המצוקה ומתקשים להיות זמינים עבור הילדים.
פגיעות למצבי סטרס מתמשכים אצל ילדים, יכולה להוביל לבעיות בוויסות הרגשי, התנהגויות הרסניות כלפיהם וכלפי אחרים, בעיות סומטיות (תגובות גופניות למצבים שונים) ולעיוותים בתפיסת העצמי והאחר.
ילדים המתקשים לבטא במילים את הסטרס שבו הם נמצאים, מאותתים מצוקה בהתנהגות, והמבוגרים, לרוב, מגיבים על התנהגותם הגלויה של הילדים. פעמים רבות, מבלי להבין ולהיענות לצרכיהם הרגשיים של הילדים.
פתרונות ודרכי הרגעה
ילדים מתקשים לא פעם להעריך את המצב הקיים ואת המשאבים הנדרשים והעומדים לרשותם. על כן הם זקוקים למבוגרים שיתווכו עבורם את המצב ויסייעו להם במציאת פתרונות ודרכי הרגעה.
מחקרים הראו שיכולתו של אדם, בכל גיל, להתמודד עם מצבי סטרס מתמשך, הושפעה ממשאבים פנימיים וחיצוניים. משאבים אלה ניתן לחזק ולסייע בכך לילדיכם (וגם לכם) להתמודד עם מצב הסטרס המתמשך בעקבות הקורונה.
אז מה ניתן לעשות כדי להקל על הילדים את מצב הסטרס המתמשך בעקבות הקורונה:
1. הסברים ממוקדים ומותאמים - חשוב לתת לילדים הסברים תואמי גיל למצב המשתנה, הסברים קצרים ואינפורמטיביים המסייעים בהבנה נקודתית של המצב.
2. תנו מקום לשאלות - חשוב לתת מקום לתחושות ולשאלות העולות על ידי הילדים ולענות באופן מותאם שאינו מציף ומגביר את מצב הסטרס.
3. הרגלים - לצד מתן הסברים, מומלץ לנסות וליצור הרגלים בתוך השגרה. דברים שחוזרים על עצמם, מסגרת של זמן ופעילות מובנית עם "שלד" השומרת על היום יום.
4. לאפשר לילדים ליצור מרחבי הפוגה פיזיים - פעילות גופנית במרחב הבית ומחוצה לו, באופן שמתאים לכל אחד מהילדים. חשוב להבין שישנה שונות גדולה בין העדפות והצרכים של הילדים גם כאן.
5. שימו לב לשינויים התנהגותיים אצל הילדים - זו הדרך של הילדים "לאותת" כי הם נמצאים במצב של סטרס ולכן, הקשבה והתייחסות לצרכיהם יכולה להפחית כרגע ולמנוע בעתיד הישנות של ההתנהגות הלא רצויה.
6. חשיפה לתקשורת - מומלץ להפחית בחשיפה לדיווחים על המצב בתקשורת על כל צורותיה.
7. שיטות להירגע - ניתן לתרגל וללמד את הילדים לתרגל מיומנויות של הרפיה ומדיטציה. ישנן תוכנות למדיטציה לילדים שמומלץ להשתמש בהן. אפשר להכניס לסדר היום את תרגול מיומנות זו, על מנת להפוך אותה להרגל.
8. חושבים חיובי - אחת הדרכים המשמעותיות לסייע היא על ידי תרגול חשיבה חיובית. תרגול חשיבה על חוויות חיוביות, התבוננות חיובית על החיים ועל היומיום.
9. תזונה בריאה - ישנם מאכלים המגבירים את תחושת הלחץ כמו פחמימות פשוטות, סוכרים ומזון מעובד, המשפיעים על תסמיני המתח הנפשי בילדים ובמבוגרים.
10. לתת - עודדו את ילדיכם לעשות משהו טוב בשביל מישהו אחר. מחקרים מצאו שעשיית טוב עבור אדם אחר מסייעת לתפיסת המסוגלות ומפחיתה את תחושת הלחץ והמתח הנפשי.
11. קשרים - עודדו את ילדיכם לשמור על קשר עם חברים ובני משפחה אחרים גם בתקופה זו, באמצעים האלקטרוניים ובמפגשים באוויר הפתוח, תוך שמירה על הכללים.
12. תחביב - עזרו לילדיכם למצוא ו/או לפתח תחביב ישן או חדש.
13. זמן איכות - סייעו להם בקריאה משותפת או בזמן משפחתי חוויתי מסוג אחר, לדוגמה: פיקניק משפחתי בסלון, שיחה משותפת, פרויקט משפחתי (לדוגמה הרכבת פאזל, בניית תכנית לטיול משפחתי עתידי). בכך תחזקו את תחושת התמיכה וביחד תרוויחו זמן משפחתי.
14. עזרה - במידה והשינוי ההתנהגותי מתמשך ויש צורך בקבלת סיוע, מומלץ לפנות לאנשי מקצוע מתחום הטיפול לסיוע.
15. לנשום - הכי חשוב ואולי ברור מאליו אבל - לנשום!
הכותבת היא פסיכולוגית חינוכית בת.ל.מ
