אפליקציה חדשה שפותחה במסגרת תחרות ארצית ליזמים לקידום פתרונות טכנולוגיים ללמידה רגשית-חברתית (SEL) במערכת החינוך, בודקת מדי בוקר את מצב רוחם של התלמידים. איך זה בדיוק עובד ולמה עמותת בוגרי 8200 עוסקים בנושא?
קראו עוד:
"אנחנו עדים לדיווחים גוברים על בדידות ומצוקה נפשית של תלמידים, ועל פערים חברתיים וכלכליים מתעצמים", אומרת נעמי גוברין שוורץ, מנהלת אתגר SEL המחבר בין יזמי הייטק לחינוך. "היום, יותר מתמיד, מערכת החינוך מתמודדת עם קשיים חברתיים-רגשיים ועלייה בפערים בקרב התלמידים. שיטות החינוך המסורתיות לא תמיד יכולות לתת מענה לצרכים הללו, והתלמידים צריכים לפתח כלים ומיומנויות שיסייעו להם להתמודד עם מציאות החיים המשתנה במהירות".
נעמי גוברין שוורץצילום: איריס פולישוקהאתגר, היא מסבירה, הוא למעשה תחרות ארצית ליזמים לקידום פתרונות טכנולוגיים ללמידה רגשית-חברתית (SEL) במערכת החינוך. את היוזמה מובילה עמותת בוגרי 8200 בשיתוף עם קרן עזריאלי, משרד החינוך וחברת אורקל. "כאג'נדה, המטרה שלנו היא לרתום את ההון האנושי של בוגרי 8200 לטובת החברה הישראלית. אנחנו רואים שאחרי תקופת הקורונה, כל הנושא הרגשי והחברתי של התלמידים עלה לסדר היום ומדובר בבעיה לאומית. בסופו של דבר, הקורונה נתנה לנו רוח גבית כדי לקדם את זה ולהוציא את האתגר לפועל".
האתגר, נגיד, מתקיים כרגע בשכבת כיתות ז' ובהמשך יש כוונה להרחיב אותו לשכבות נוספות. "ראשי התיבות של SEL מתייחסים למושג למידה רגשית-חברתית, שמאפשרת לפתח סט של מיומנויות, דוגמת מודעות וניהול עצמי, אמפתיה ועבודת צוות", אומרת גוברין שוורץ, "במחקרים רבים הם הוכחו כמסייעים להצלחה בבית הספר, בעבודה, במערכות יחסים, בחיים האזרחיים וגם בהעלאת האושר והרווחה הנפשית של התלמידים".
באתגר משתתפים שמונה פיתוחים טכנולוגיים, שנכנסו השנה לבתי ספר בכל רחבי הארץ. עיקר הפעילות הרגשית-חברתית של הפיתוחים היא לאבחן, תוך כדי השיעורים, קשיים של תלמידים בביטחון העצמי, בתחושת המסוגלות, בעבודת צוות ובאמפתיה. האפליקציה SpeakingPal היא אחת מאותם פיתוחים, והיא משקפת זאת למורה וגם אמורה להתאים לכל תלמיד תוכנית לימודים המתאימה לו, שתסייע לו להתמודד עם הקשיים הייחודיים לו".
האזינו: ילדים דיגיטלים - להורים אנלוגים
"כל אחד רוצה שישאלו אותו איך הוא מרגיש"
חטיבת הביניים ותיכון אזוריים מבואות הנגב שבמועצה האזורית בני שמעון, הוא אחד ממוסדות הלימוד שנבחרו ליישם את הפיתוח הטכנולוגי בשנת הפיילוט. בשיעור אנגלית, התלמידים משתמשים באפליקציה ללימוד השפה ומתבקשים לסמן את מצב הרוח שלהם באותו בוקר באמצעות אייקון שמח, טוב או עצוב. הנתונים זורמים ללוח הבקרה של המורה גלעד סילבסטר (48).
"כל תלמיד רוצה שישאלו אותו איך הוא מרגיש. אם אני רואה בממוצע השבועי שתלמידה מצטיינת, אבל רוב הזמן היא עצובה, זה מדליק לי נורה אדומה", הוא אומר. "אני כמורה מקצועי לא מקבל בדרך כלל מידע כזה, וזה עוזר לי לעשות התאמות, לדבר עם הילדים, לעזור להם באמת כשיש קושי. בחטיבת הביניים, אולי יותר מאשר בבית הספר היסודי, המורה המקצועי רואה את התלמידים יותר מהמחנך, לכן החיבור הזה כל כך חשוב".
גלעד סילבסטרבתקופה הקרובה הוא מתכוון ליישם שלבים נוספים של האתגר בכיתת האנגלית שלו: "בקרוב התלמידים יתחילו לתרגל אחד עם השני, מה שיעזור להם לפתח את הכישורים הבין-אישיים. בנוסף, התלמידים יתחילו גם לסכם את השבוע - הם הולכים להיכנס דרך האפליקציה, ולבחור גיף שמייצג איך הרגיש להם השבוע החולף".
זה לא בא בקלות
סילסבטר עצמו נשאר כיתה בילדותו. הוא גדל בראשון לציון, והוא מספר שכבר בכיתה א' הוא התמודד עם קשיים בלימודים. "כנראה שהיום היו מאבחנים אותי עם הפרעות קשב וריכוז. לא היה לי שום מקצוע שיכולתי להתגאות בו", הוא אומר, "בכיתה ב' החליטו להשאיר אותי כיתה. את החודש הראשון אני זוכר מצוין, כי ידעתי דברים יותר מכולם משום שכבר עשיתי את זה בשנה שעברה, אבל זה התאזן מהר מאוד".
עם השנים והמעבר לחטיבת הביניים, הפער הלימודי רק החריף. "בחטיבה מתחילים לקטלג אותך כחזק או כחלש, וגם ברמה החברתית לא הייתי מהבולטים. תחושת הערך העצמי הנמוך שלי נמשכה עוד מהיסודי וזה השפיע. אין דרך אחרת, הכול בא במאמץ ושום דבר לא בא בקלות. אני זוכר שהמורה למתמטיקה ביסודי אמרה לי, מול כל הכיתה, שבחטיבת הביניים אני תמיד אהיה בהקבצה הכי נמוכה. זה קשה. בתור ילד אתה מבין שאתה בינוני ומבין שאתה חלש, שלא תגיע רחוק. אני זוכר שמאוחר יותר בתיכון המצטיינים הלכו ללמוד פיזיקה, ואימא שלי שראתה את המצב אמרה לי ללכת ללמוד ערבית. אתה מתחיל לקבל את מה שאתה, שאתה לא ממש מצליח וזה מתבשל בפנים".
לימודי הערבית הובילו אותו לשירות צבאי ביחידה 8200. אחרי סיום התואר הוא המשיך לתואר שני במנהל עסקים, ואחרי שעבד בתפקידי ניהול שונים הוא הגיע למקצוע ההוראה. אחרי שנה ראשונה קשה, הוא התאהב בעשייה ועבר ללמד אנגלית בחטיבת הביניים מבואות הנגב. לדבריו, "הקורונה הייתה פריחה טכנולוגית, ואתגר הSEL הוא פריצת דרך שמשנה את כל מה שקורה בכיתה".
מה דעתך על השימוש בטכנולוגיה בשעה שאנחנו מנסים לצמצם שעות מסך?
"אני חושב שצריך לדבר עם התלמידים בכל השפות. הם חיים את השפה הטכנולוגית ואנחנו מדברים איתם בשפה הזו. יש כאן בשורה, והיא ניצול השעות המקצועיות שלהם כדי להמשיך לפתח את העולם הרגשי והחברתי הכה חשוב שלהם".
