בזמן שאנחנו עסוקים במצבה של מערכת החינוך בישראל, בין השביתות, העיצומים והעימותים, בדקנו מה קורה במדינות נוספות בעולם. מתברר שגם בארצות הברית, באוסטרליה ובאירופה מורים מתמודדים עם "שחיקה מהמקצוע, עומס רגשי וכוח אדם מצומצם מכפי שהם היו בוחרים".
קראו עוד:
בדומה לישראל, מערכות חינוך נוספות בעולם מתמודדות עם פרישה של מורים, שבוחרים לעצמם מקצועות קלים או מתגמלים יותר. מחקרים וסקרים עדכניים שנערכו במקומות שונים מצביעים על מכנה משותף עיקרי: כשצוותי חינוך מקבלים תמיכה רגשית כלשהי, וכלים לרווחתם הנפשית, ההתמודדות שלהם בכיתה ומחוצה לה - משתפרת.
המורים האמריקנים: לחוצים והישגיים
בחודש ינואר האחרון קבוצת חוקרים אמריקנית אספה נתונים מכמה מחקרים וסקרים שנערכו בשנה הנוכחית, בנושאי מצב המורה בארצות הברית. לדבריהם, משילוב הממצאים עולה כי מתח ולחץ נפשי בקרב המורים הוא אחד הגורמים העיקריים לעזיבת תחום ההוראה. ממצא נוסף העלה כי מורים דיווחו על תחושות לחץ בשיעור כפול מאוכלוסיית המבוגרים העובדים במדינה.
באותו חודש, מכון ראנד (מכון מחקר אמריקני שמייעץ לממשלות ולגופים בינלאומיים), ערך שני סקרים בקרב מורים, מנהלים ועובדים בבתי ספר ציבוריים. במכון בחנו חמישה היבטים של רווחה: מתח תכוף הקשור לעבודה, יכולת להתמודד עם לחץ הקשור לעבודה, שחיקה, תסמינים של דיכאון ועמידות באירועים מלחיצים. כמעט מחצית מהמורים השיבו כי הצורך להכין את התלמידים לבחינות במקצועות הליבה העיקריים, והלחצים ההישגיים, גרמו להם לחוש לחץ ועומס מוגברים.
ממצאי הסקר הצביעו גם על כך שכוח האדם היה מקור לחץ עיקרי בקרב מנהלים בבתי ספר. "שני שליש מהמורים שתושאלו דיווחו כי לקחו על עצמם תפקידים נוספים בבתי הספר בימי המגפה כתוצאה ממחסור בצוות", אמרה אליזבת ד. שטיינר, המחברת הראשית של הסקר, בריאיון לאתר המכון, "מורים אמרו לנו שהמסירות שלהם לעבודה עם תלמידים החזיקה אותם בעבודתם, אף שתנאי ההוראה בתקופת המגפה הפכו את ההוראה למאתגרת יותר. תנאי ההוראה - לא עבודת ההוראה עצמה - הם מה שהמשיבים ראו כמקור הלחץ העיקרי".
"כמעט מחצית מהמורים שהשיבו על שאלות הסקר דיווחו כי הצורך להכין את התלמידים לבחינות במקצועות הליבה העיקריים, והלחצים ההישגיים, גרמו להם לחוש לחץ ועומס מוגברים"
לפי הסקר, מורים ומנהלים שקיבלו כלים כלשהם לתמיכה ברווחתם הנפשית, העידו על רמות נמוכות יותר של מתחים הקשורים לעבודה, ולרמות גבוהות יותר של תחושת חוסן. לצד זאת, כ-20% מהמנהלים וכ-35% מהמורים דיווחו שאין להם גישה לתמיכות בריאות הנפש הניתנות על ידי המעסיק, או שלא ידעו אם יש להם את האפשרות לקבל תמיכה זו.
"עבור מנהלים ומורים רבים, תמיכה זמינה בבריאות הנפש לא הייתה מועילה או נוחה, או שהייתה מוגבלת מדי כדי לתת מענה לצרכיהם", אמר סי דואן, מחבר שותף לסקר מטעם מכון ראנד. "על מנהיגי המחוזות להימנע ממצב בו מתייחסים לבריאות הנפש כבעיה שטחית או קצרת טווח, ולהציע תמיכה בבריאות נפשית ורווחה כך שתתאים לצרכי צוותי ההוראה".
לדברי החוקרים, מורים עובדים שעות ארוכות יותר ביחס לתפקידים אחרים, מה שמוביל לרוב לשחיקה וללחץ. בנוסף, מחסור במשאבים, איזון בין עבודה לחיים שמחוץ למסגרת המקצועית, אלימות פיזית ומילולית וסוגיות פוליטיות, נמצאו גם כן כגורמי מתח משמעותיים בקרב עובדי ההוראה.
מורים ומנהלים שקיבלו כלים כלשהם לתמיכה ברווחתם הנפשית, העידו על רמות נמוכות יותר של מתחים הקשורים לעבודה, ולרמות גבוהות יותר של תחושת חוסן. לצד זאת, כ-20% מהמנהלים וכ-35% מהמורים דיווחו שאין להם גישה לתמיכות בריאות הנפש הניתנות על ידי המעסיק, או שלא ידעו אם יש להם את האפשרות לקבל תמיכה זו.
מה קורה באירופה?
כתבה מקיפה שפורסמה ב-Euronews הבריטי עסקה בסקר שבחן את השפעות הקורונה על המורים: הסגרים, הלימודים המקוונים, והבידודים החברתיים וכן הלאה. בבריטניה עצמה, 77% ממשיבי הסקר דיווחו על רמות גבוהות, או גבוהות מאוד, של לחץ ושל חרדה. הסקר נערך בשיתוף NASUWT, מהאיגודים המקצועיים הגדולים בבריטניה שמייצג מורים, מחנכים ומנהלים.
"מורים מסורים ומוכשרים מדווחים על בעיות נפשיות. הם מעידים כי המשך העבודה תחת הלחץ שהם חשים מותיר אותם לחוצים, מותשים ושחוקים", אמר על כך המזכיר הכללי של האיגוד, ד"ר פטריק רואץ'.
בעיית כוח האדם היא גם דאגה מרכזית עבור המורים הצרפתים, שהחריפה בעקבות משבר הבריאות. "כמעט אף פעם אין מורה מחליף זמין", אמרה מורה בבית ספר יסודי בליון באותה כתבה, "אם אחד המורים נעדר, התלמידים נחלקים בין הכיתות האחרות, מה שמוביל שיוצר כיתות צפופות עוד יותר. לפעמים אנחנו מקבלים חמישה או שישה תלמידים בנוסף לכיתות שלנו". לדבריה, משבר הבריאות הדגיש את חוסר התפקוד במערכת החינוך בצרפת, הן מבחינת המחסור במורים מחליפים, הצפיפות בכיתות והעומס הניהולי הגובר על המחנכים.
באוסטרליה תומכים בעמיתים
מחקר של אוניברסיטת לה טרוב האוסטרלית בדק את השפעות מודל "תמיכת עמיתים", שנבנה בשנות ה-60. הנחת היסוד במודל היא שתמיכה בין מורים, וקבלת ידע, ניסיון, ועזרה רגשית, חברתית או מעשית זה לזה - עשויה להיות הפתרון לתופעות השחיקה והנטישה של מורים. וזה גרם לבתי ספר ברחבי המדינה לפעול בנושא.
במחקר, שפורסם בכתב העת Teachers and Teaching, עלה כי כל 40 המחנכים שהשתתפו בתוכנית הפיילוט של המודל - דיווחו על שינויים חיוביים בבריאות הנפשית שלהם, על "תרבות טובה יותר במקום העבודה ויכולת מוגברת להתמודדות בכיתה". עדויות המשתתפים שיקפו דעה אחידה, שלפיה המודל "עזר להם לראות דברים אחרת, כדי לענות טוב יותר על צורכי התלמידים".
"אנחנו יודעים שמגפת הקורונה הפעילה לחץ רב על מורים, אבל, עוד לפני כן, שני שליש מהמחנכים חוו לחץ תעסוקתי, ויותר ממחציתם זוהו כסובלים מחרדה. המורים שנפגעים עוזבים את המקצוע בהמוניהם, וכך נוצר מחסור בבתי ספר רבים. יש צורך דחוף להקים קבוצות שיתמכו בהם - והמודל הזה עשוי להתגלות כקריטי בנוגע לכך", אומרת רכזת החינוך לתואר שני באוניברסיטת לה טרוב, ד"ר אן סאות'הול.
ד"ר אן סאות'הולצילום: La Trobe Universityלדבריה, הניסוי הראה כי תמיכת עמיתים שיפרה משמעותית את יכולת המורים להסתגל לאתגרים בכיתה, "עם הנהגת תרבות של פתיחות, גמישות וחמלה, מה שמאפשר להם למצוא יחד פתרונות לבעיות מורכבות".
ייתכן שהשינויים הללו לא יספיקו כדי לשמור על כל המחנכים שמתמודדים עם מתח, שחיקה ועומסים. במיוחד אחרי שנות הלמידה המורכבות בקורונה, צוותי הוראה דורשים עצמאות, תנאי עבודה טובים יותר, וגם תמיכה אישית, שהם וכולנו זקוקים לה.
פורסם לראשונה: 09:10, 24.06.22
