מקומות המיועדים לילדים לטובת משחק והנאה, הממוקמים בסביבה הבנויה, הם לרוב אפרוריים ואין בהם כמעט אלמנטים טבעיים, פתוחים וירוקים. מחקרים רבים הוכיחו את היעילות והתרומה החיובית שיש לשטחים מוריקים, במיוחד על אזורי משחק חיצוניים שבהם ילדים יכולים לרוץ, לפרוק אנרגיה ולבלות עם הוריהם. אחד מאותם מחקרים נערך לאחרונה על ידי צוות חוקרות מהולנד, והראה כיצד ציורי ילדים של המקום המועדף עליהם למשחק בחוץ - יכולים לשקף את ההשפעה המיטיבה שיש לטבע הפתוח על זה האורבני.
קראו עוד:
שלוש חוקרות מאוניברסיטת ראדבוד בניימכן שבמזרח הולנד ערכו מחקר בהשתתפות יותר מ-1,500 תלמידי כיתות א'-ו', וביקשו מהם לצייר את מקום המשחק המועדף עליהם מחוץ למרחב הביתי. לאחר ניתוח הציורים, מסקנות המחקר פורסמו בכתב העת Children's Geographies.
לאחר סיום מלאכת הציור, הילדים ענו על מספר שאלות: מדוע זה המקום האהוב עליהם? מה הם עושים שם? והאם הם גם הולכים לשם ללא השגחת מבוגר? בנוסף, הילדים ניתחו את הציורים שלהם בעצמם כדי לבחון אם הציור שלהם כלל טבע, אלמנטים טבעיים או כל דבר אחר שהוא מעשה ידי אדם. גם החוקרות ברנדט ואן היל, ריאן ואן דן בורן ונואל אארטס בדקו לעומק את ציורי הילדים כדי להבין טוב יותר את התפקיד שממלא הטבע באזורי המשחק מחוץ לבית.
הממצאים הראו כי חלקם של האלמנטים הירוקים בציורים היה בממוצע מעט גבוה יותר מאשר פרטים מעשה ידי אדם. עם זאת, האלמנטים הירוקים היו בעיקר מרבדי דשא או שטחי משחק חוליים במגרשי משחקים, בעוד שקבוצה קטנה מאוד של ילדים ציירה מעט אלמנטים טבעיים אחרים, כמו שיחים או עצים.
"ראינו ש-90% מהילדים בחרו במקום מועדף שאליו יוכלו ללכת ללא מבוגרים, שבו יוכלו לשחרר את האנרגיה שלהם באין מפריע. לכן אנחנו מציעות לאפשר את קיומם של מקומות טבעיים שבהם הילדים יוכלו לשחק בעצמם - שם יהיו פחות תלויים בליווי צמוד של המבוגר", אומרת ואן היל.
"למרבה הצער, נראה שהאופי האורבני של חלק מהציורים תואם מחקרים אחרים שמראים שילדים מבלים פחות ופחות זמן בטבע. זה נובע משום שילדים עסוקים יותר בצפייה במסכים או בפעילות בתוך הבית ולכן משחקים פחות בחוץ, אך גם מכיוון שהטבע או אלמנטים טבעיים ופתוחים, רחוקים מדי גיאוגרפית עבור ילדים רבים, לבטח באזורים עירוניים, בהם ילדים מבלים יותר ויותר זמן במקומות מלאכותיים מעשה ידי אדם, מאשר במרחבים טבעיים פתוחים".
לדברי החוקרות, התנסויות יומיומיות עם הטבע, הינן חשובות הן לרווחתו וכישוריו של הילד, אך גם לפיתוח הקשר עם הטבע. נראה שהקשר הזה חשוב גם בשלב מאוחר יותר בחיים, שכן בכך מתפתחת מחויבות של אנשים לשימור והגנה על הטבע והסביבה.
"אפשר לדבר על 'אובדן זיכרון'. כלומר, מה שנורמלי לדור שלנו ביחס לטבע יהפוך לסטנדרט, בעוד שהדורות הקודמים כנראה רגילים לטבע עם מגוון ביולוגי גדול יותר. אם אנחנו לא מודעים לתופעה הזו, אז הסטנדרטים שלנו לטבע ימשיכו לרדת. אותו הדבר עלול לקרות למה שאנחנו רואים כסטנדרט למקומות שבהם אפשר לשחק בחוץ", טוענת ואן היל.
