הורים רבים בוחרים בחופשת הפסח כדי להתחיל את תהליך גמילת החיתולים של ילדיהם הצעירים, ובשאיפה גם לסיים אותו. בשבוע שעבר עסקנו בהיערכות לפרידה מהחיתול, וכעת הגענו לדבר עצמו: איך נראים הימים הראשונים בלי החיתול, למה לצפות, איך להתמיד - ולמה לא לתת פרסים?
לפני הכול, חשוב להזכיר שהימים הראשונים בתהליך הם עמוסים מאוד עבור הילדים, קוגניטיבית ורגשית. גם לנו לא מאוד קל - התכנון, השינוי, ההתמדה וההכלה. אז גלו סבלנות כלפיהם, וגם כלפי עצמכם. עכשיו, בואו נתחיל.
קראו עוד:
לעשות: להישאר, לשתות, להכיל
כן, אנחנו נשארים בבית. כדי להקל על כולם, כדאי שתפנו כמה ימים רצופים שבהם תוכלו להתמקד בשינוי, ולהימנע מפעילויות רחוקות או ארוכות בחוץ. לרוב, הם ואתם עדיין לא מכירים את דפוסי ההתפנות, ולא את הסימנים המקדימים להם, כך שמומלץ להישאר בסביבת הבית.
בימים אלה, כדאי להציע לילדיכם פינויים יזומים בכל כ-20 דקות, ולנהל טבלת רישום ומעקב של עשיית הצרכים - פספוסים, הצלחות, שעות וסימנים מקדימים. אחרי ימים בודדים אתם כבר תשימו לב לסימנים המקדימים לצרכים, ותכירו טוב יותר את ההרגלים והמאפיינים הפיזיים של ילדיכם.
כן, שותים יותר מים ומגבירים סיבים תזונתיים. בימים הראשונים בתהליך הפרידה מהחיתול נרצה לייצר כמה שיותר הזדמנויות להצלחה בסיר או בשירותים. לצורך כך, ניתן להגביר את כמויות השתייה שהילדים צורכים וזאת כדי להגביר את תדירות מתן השתן שלו. הרבו בשימוש בכל סוגי השתייה - מים, חליטות תה, מיצים טבעיים ועוד, שיעודדו את ילדיכם לצרוך כמויות גבוהות של נוזלים. כך תזרזו את הלמידה משום שיהיו הזדמנויות תכופות יותר לתרגל התפנות לפיפי בהצלחה.
בנוסף, חשוב להרבות בצריכת סיבים תזונתיים ולהשתמש בתזונה מעודדת יציאה בימים הראשונים לגמילה. זאת משום שיש ילדים המגלים מעט חשש משחרור הקקי בסיר בתחילת הגמילה, וכתוצאה מכך - מתאפקים. הגברת הסיבים תקשה עליהם להתאפק ימים רבים ותתרום ליציאה רכה ונעימה בסיר, אשר תפיג את החשש במהרה.
כן, מכילים את הפספוסים. לצורך התפנות עצמאית בסיר או בשירותים, על ילדיכם ללמוד שרשרת פעולות ארוכה וסבוכה. בין היתר: להקשיב לרמזי גופם - ועוד קודם לכן לדעת להפנות את הקשב אליהם; לזהות את התחושות הגופניות המקדימות ליציאת הצרכים; ללמוד לעצור את הפעילות במהלכה ולהתאפק עד להגעה לסיר או לשירותים - ובסופו של דבר ללמוד לשחרר שם את הצרכים.
מדובר בשרשרת מאתגרת ללמידה שבה כל שלב עלול להוביל לשלולית על הרצפה. אך למרות אי-הנוחות שנגרמת מהפספוסים, חשוב לזכור כי הם משמעותיים ולפעמים אף הכרחיים בתהליך הלמידה החדש.
במקום להסתכל על הפספוס כגורם מפריע בתהליך הפרידה מהחיתול, מומלץ לראות בו כגורם המקדם את הלמידה של הילד. בכל פספוס, ילדכם מקבל הזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמו ועל גופו. אולי עליו ללמוד להקשיב לגוף? אולי עליה לדייק את התחושות המקדימות לצרכים? אלה דקויות של ממש, לעיתים פיזיות ולעיתים התנהגותיות, ושוב - הן טבעיות לתהליך. זכרו שכל פספוס, בעצם, מקדם אתכם ואת הילדים לעבר התחתונים היבשים.
אבל, וזה אבל גדול, אף שכדאי לתת לילדים להתנסות בשלב הפספוסים - הקפידו לא להשאיר אותם לבד שם לחלוטין. תחושות של חוסר אונים או ייאוש שעלולות להיגרם בשל כך, עלולות להתבטא בנסיגה בתהליך או אפילו בהימנעות. על הכתפיים שלנו, ההורים, מונחת האחריות להוביל את הילדים אל הכיוון הרצוי בביטחון, בעקביות ובנחישות.
"במקום להסתכל על הפספוס כגורם מפריע בתהליך הפרידה מהחיתול, מומלץ לראות בו כגורם מקדם בלמידה. בכל פספוס, ילדכם מקבל הזדמנות ללמוד משהו חדש על עצמו ועל גופו. אולי עליו ללמוד להקשיב לגוף? אולי עליה לדייק את התחושות המקדימות לצרכים?"
לא לעשות: לוותר, להשוות, לפצות
לא לדלג על הסיר. יש הורים שנמנעים מהתחלת התהליך עם סיר, ומעדיפים לדלג ולעבור ישר לפינוי באסלה מחשש שמא הם יצטרכו לעבור גם "גמילה מהסיר" ובכך יאריכו את התהליך. עם זאת, שימוש בסיר בתחילת הגמילה מאפשר לרוב גמילה קלה ומהירה יותר.
בפועל, הילד יבחר בעצמו להתקדם לעבר פינוי בשירותים מתוך הביטחון שהוא חש בתהליך הגמילה ובגופו, ומתוך הצורך שלו לחקות את בני המשפחה האחרים. וגם, לשימוש שני יתרונות בולטים:
הראשון הוא ניידות. ניתן להזיזו ממקום למקום בבית ולסייע לילד שהתחיל לעשות את צרכיו "לתפוס" אותם בסיר. בנוסף, ייתכן שבתחילה תתקשו לזהות סימנים מקדימים ויהיה לכם מעט מאוד זמן להושיב את הילד לפני שישחרר את צרכיו. הסיר זמין ומהיר יותר מריצה לשירותים.
יתרון שני לסיר הוא גודלו של הסיר. ילדים רבים חוששים משחרור הצרכים באסלה המאיימת. תחושת הנפילה והתנתקות הצרכים מהגוף עלולה להיות מפחידה עבורם, ואף לעורר חשש שהם ייפלו בעקבותיהם לאסלה. הסיר, מפאת גודלו, מאפשר לצרכים להישאר קרוב לגופו של הילד, החשש מההתנתקות של הצרכים פוחת, והתחושה יכולה להיות בטוחה ונינוחה יותר.
לא להשוות לילדים אחרים. חשוב להבין שכל תהליך גמילה נראה אחרת והאופן בו ילדכם לומד אינו קשור לכמה מוצלח יהיה התהליך. למשל, יש ילדים רבים אשר חווים תקופה ארוכה של פספוסים ולאחריה פתאום תהליך הלמידה מואץ ומושלם תוך ימים בודדים. לעומתם, יש ילדים שתוך יומיים נראה כי ממש נגמלו ולאחר תקופה חווים מעט פספוסים או ילדים אשר תהליך הלמידה שלהם לינארי ואיטי ובו כמות הפספוסים פוחתת בהדרגה.
כהורים, מפתה וטבעי מאד להשוות את ילדיכם לאחיו הגדולים או לילדים אחרים, אך השוואה זו יכולה להקשות עליכם לפנות לילדיכם את כל מרחב הלמידה הדרוש לו, כשאתם מובילים את התהליך בסבלנות ועקביות. במקום להשוות את הילד לילדים אחרים, נסו להשוות אותו לעצמו, כך שהמטרה שלכם תהיה לבחון שיפור הדרגתי בגרף הפספוסים לאורך הזמן ופחות מדידת זמן עד סיום התהליך באופן מלא.
"כהורים, מפתה וטבעי מאד להשוות את ילדיכם לאחיו הגדולים או לילדים אחרים, אך השוואה זו יכולה להקשות עליכם לפנות לילדיכם את כל מרחב הלמידה הדרוש לו, כשאתם מובילים את התהליך בסבלנות ועקביות. במקום להשוות את הילד לילדים אחרים, נסו להשוות אותו לעצמו"
לא לתת פרסים. הורים רבים מנסים לזרז את תהליך הפרידה מהחיתול על ידי תגמול הילד ב"פיפי / קקי פרס" וכך לעודדו לעשות את צרכיו בשירותים או בסיר. עם זאת, על אף ששיטה זו עלולה להיות יעילה תחילה, היא עלולה לגרור גם לא מעט בעיות בהמשך. הבעיה המרכזית בשימוש בפרסים הינה הפקעת המוטיבציה להצלחה מהילד. כלומר, הילד ירצה לעשות את צרכיו בסיר או בשירותים בתנאי שיקבל את הפרס. כתוצאה, ההורים והילד נכנסים למעגל שלילי שבו הוא מתאפק עד שההורה מציע פרס מספיק גדול והוא מוכן לשבת ולשחרר את צרכיו.
במקום זאת, הובילו את ילדיכם בביטחון ונחישות לפינוי בסיר או בשירותים כדי לייצר הצלחות ואפשרו לעצם ההצלחה להוות את הגורם המחזק ללמידה. כלומר, הילד שחווה לחץ בשלפוחית וכעת שחרר פיפי בסיר, באופן אוטומטי יחוזק על ידי תחושה נעימה בגופו. בדרך זו, תשמרו את המוטיבציה להתפנות פנימית ואינהרנטית לילד.
בשבוע הבא נעסוק בתהליכי הגמילה אחרי החזרה לגן הילדים.
הכותבת היא פסיכולוגית (MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד) המלווה הורים בתהליכי שינה, גמילה מחיתולים והתנהגות
