אסיפת הורים
מה באמת לעשות כשיש חרם על הילד שלך? #54
37:17
בזמן שכל הילדים התחילו את שנת הלימודים, נרגשים וחוששים, בנה של ש', בן שבע מראש העין, נשאר בבית. הוריו "איבדו אמון בבית הספר", וגם הוא מסרב ללכת אליו. הסיבה: חרם שלדבריהם הוא עובר משנה שעברה, שלא טופל לשביעות רצונם בידי הצוות החינוכי - מסרב להעבירו למוסד לימודי אחר.
"בכיתה א', קצת לפני אמצע השנה, הבחנו בשינויים בהתנהגות של הילד", מספרת אימו, "פתאום הוא היה מופנם, היו לו התקפי בכי והוא לא שיתף. פנינו למחנכת כי הרגשנו שמשהו עובר עליו, והיא אמרה שהיא לא רואה כלום, אבל תעקוב. יום אחד, ביום המשפחה, היה יריד בבית ספר. כשהוא פנה לחבורה של בנים מהכיתה, הם התעלמו ממנו כאילו הוא אוויר. אחרי עוד מקרה שקרה בבית מארח, שצחקו עליו, הבנו שמשהו לא תקין. הייתי בחופשת לידה, ועם התינוקת על הידיים הלכתי לבית הספר. ראיתי אותו בהפסקות, עומד לבד, בלי חברים. נקרע לי הלב והבנתי שעושים עליו חרם".
"במהלך התקופה הייתי בקשר עם המחנכת והיועצת, שהבטיחו לי שהן יעקבו אחריו ויעדכנו אותי. היועצת לא עדכנה, וזה היה השלב שבו החלטתי שעדיף לפעול, וכתבתי מכתב לאגף החינוך בעירייה. התקשרה אליי מנהלת אגף בתי הספר היסודיים ואמרה לי שלא מעבירים ילד באמצע שנה, ושצריך לתת לביה"ס הזדמנות לטפל. בחודש ינואר הגשתי בקשה פורמלית לאגף החינוך להעברת בי"ס, ורק בסוף חודש יוני עדכנו אותי שמסרבים לבקשה משום שייתכן שזה יפגע בתקן. הייתי בהלם, איך תקן חשוב יותר מילד שעובר חרם? הוא במצב כל כך רגיש, מדובר בילד בן שבע בסך הכול.
"הרגשתי שאני חייבת לקחת עורך דין על מנת שיכתוב מכתב ערעור הרגשתי שאני לא יכולה להתמודד לבד מול מערכת כזו גדולה. אחרי שבועיים קיבלנו תשובה ממחוז מרכז משרד החינוך שיש בעיה של תקנים, ושעלינו לבחון את הבקשה מול אגף החינוך לקראת תחילת שנת הלימודים. מנהלת אגף החינוך קראה את הערעור והחליטה להזמין אותנו לפגישה, שבה הוצעה לי 'עסקה' - לחכות עד סוף אוקטובר שהתקן יינעל, הסבירו לנו שיש 120 ילדים לתקן, ואז יבחנו את הבקשה שוב ויעבירו לבתי ספר אחרים (לא מה שביקשנו). למה? כי הבית ספר שביקשנו מלא".
קראו עוד:
"בפגישה השנייה עם מנהלת אגף החינוך בעירייה, ואחרי שבדקתי ומצאתי שדווקא יש מקום בבית ספר האחר, הפעם התשובה הייתה שבבית הספר שאנחנו רוצים 'יש מורכבות'. היא לא פירטה", מוסיפה האם, "ואני אומרת, לא ממספרים ילדים. כל ילד הוא עולם, ילד הוא לא מספר, ועסקאות לא עושים על חשבון מצב רגשי של ילד בן שבע. הילד לא ישן טוב בלילה, הוא נצמד אלינו, לא מסכים להיפרד. הוא כל הזמן מבקש לא לחזור לבית ספר, ומבקש ממני להבטיח לו שהוא לא יחזור לשם", היא אומרת בבכי.
ממחוז מרכז שבמשרד החינוך נמסר בתגובה: "נוהל שיבוץ ורישום תלמידים הוא בסמכות הרשות המקומית. בעקבות הערעור שהוגש למנהלת המחוז, ערך המשרד בדיקה מעמיקה ויסודית. מהבירור עולה כי טענות ההורים נבדקו לאורך השנה על ידי כלל הגורמים המקצועיים. כמו כן, התקיימו מספר פגישות עם ההורים והנהלת בית הספר בנושא, בהם עודכנו ההורים בממצאי הבדיקות שקיים בית הספר. לאור האמור לעיל, המחוז דחה את בקשת הערער. בית הספר שם בראש סדר העדיפויות שלו את הפן הרגשי והחברתי ועושה כמיטב יכולתו לייצר אקלים בית-ספרי תומך תוך מתן תשומת לב לכל ילדה וילד. מטעמי צנעת הפרט לא ניתן לפרט מעבר לכך".
