מליאת הכנסת אישרה בשבוע שעבר בקריאה טרומית את התיקון להצעת חוק התקנת מצלמות במעונות יום לפעוטות. 53 ח"כים תמכו בהצעה של ח"כ אופיר כץ, ללא מתנגדים או נמנעים. ההצעה הועברה לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט ואם תאושר היא תאפשר למעונות להתקין מצלמות אונליין, והורי הפעוטות יקבלו אליהן גישה. האישור הזה מגיע אחרי שנים רבות של מאבק שניהלו הורים לפעוטות.
"יש מכת מדינה של התעללות", כך מסבירה אלונה דניאל ממטה המאבק למען הילדים. "המדינה לא הולכת לקחת אחריות. חיכינו ונתנו לזה את הזמן. לילדים אין זמן לחכות לתקציבים ולזה שהמדינה תתעורר. ולכן, המשמעות היא לתת כלי נוסף להורים לפקח על הפעוטות שלהם. בסך הכול ביקשנו להוריד את הסעיף שאומר שהמערכת צריכה להיות 'קופסה שחורה', מצלמות שאסור לאף אחד לצפות בהן חוץ מלמשטרה ולמפקח בהינתן תנאים מסוימים. ביקשנו להוריד את הסעיף הזה, כדי שיהיה מותר לבעלת מעון שמעוניינת בכך, לפתוח את המצלמות לצפייה ולהציג צילומים לפי בקשת הורים. זו שקיפות עבור ההורים ושקט עבור מנהלות המעון, וזו הדרך הכי טובה לעבוד מבחינת הרבה מנהלות".
למה חשוב שהתיקון לחוק יאושר?
"היום, כשהורה רוצה לברר למשל מדוע ילד חזר הביתה עם 'פנס' בעין, בעלת מעון תגיד להורה שהחוק אוסר עליה להראות את הצילומים. ואז, על ההורה להגיש תלונה במשטרה, והמשטרה או המפקחת יכולה לצפות בתיעוד, אם יש חשד לאלימות. מצלמות אונליין מאפשרות למנוע את האלימות מראש. מצלמות במעגל סגור לא מונעות, כי אף אחד לא רואה. כשרואים, זה כבר בשלב מאוחר, אחרי שיש חשד להתעללות מחרידה. כשיש מצלמות אונליין הדברים נעצרים בשלב מוקדם. ראינו פעם אחרי פעם, שכשהורים מעורבים ראו משהו, הם מיד דיווחו לבעלת המעון, ואם היה צריך להוציא אשת צוות מסוימת, היא יצאה מיד. הדברים לא הידרדרו".
הבעיה העיקרית היא שלילדים אין אפשרות להביע את עצמם מפאת גילם הצעיר.
"לא רק שהילדים לא יכולים להביע את עצמם מילולית, יש לילדים מנגנון הישרדות, בו הם נצמדים לדמות שפוגעת בהם. כשאנחנו בטראומה ובחרדה אנחנו מחפשים נחמה, לפעמים אצל הפוגע. אם להורה אין הוכחות, המדינה לא תעשה שום דבר. ההורה צריך להיות בלש, ואין לו איך להוכיח. הדבר היחיד שהורים יכולים לעשות זה להקליט, אבל זה לא מספיק. ההתנגדות לא ברורה ומעלה שאלות קשות. מה האינטרס למנוע את התיקון? החוק וולנטרי, רק עבור בעלת מעון שרוצה. מי שלא רוצה - לא תפעיל מצלמות".
"אף גננת איכותית לא תרצה לעבוד עם מצלמה"
לחוק מתנגדים רבים ועיקר הטענות שלהם הוא הפגיעה בזכות לפרטיות, הן של העובדות והן של הפעוטות. בנוסף, משפטנים מתריעים מפני שימוש אנטי דמוקרטי בחוק, במטרה לשנות את התנאים הנוכחיים בשוק העבודה, שלפיהם לא מתבצע מעקב אחר עובדים.
יניב בר-אור, מנכ"ל התאחדות מעונות היום הפרטיים, תקף את ההצעה שקודמה ואמר ל- ynet שהיא "פוטרת את משרד החינוך מפיקוח ממלכתי והופכת את ההורים למפקחי מעונות היום. ראוי שמשרד החינוך ימלא את תפקידו ולא יאציל את הסמכות להורי הפעוטות. הגם שבימי מלחמה התקנת מצלמות אונליין לצפייה במעונות היום תחשוף עשרות אלפי פעוטות לגורמים עוינים – החל מרשתות פדופיליה וכלה בגורמי טרור".
לטענתו, "מדובר בהצעה שתוביל לשיימינג ולחיסולי חשבונות בין הורים עד כדי חוסר יכולת של צוותי חינוך לקיים תהליכים חינוכיים במעון. זו הצעה שתוביל לקריסה סופית של תחום החינוך הפרטי. צר לנו שמשרד החינוך שוב אינו ממלא את תפקידו ומאחורי הגב של איגודי מעונות היום מנסה להעביר חוק מסוכן באופן חד צדדי ובמקום לפתור את מצוקת כוח האדם' יוצא בהצעה שתבריח מטפלות וגננות מעולות מהתחום".
גם עו"ד דן חי טוען שמדובר באיום משמעותי על קיומן של מקצועות החינוך לגיל הרך. "התיקון לחוק יהפוך את החיים של הגננות לגיהינום. אף אחד לא חושב על ההשלכות", הוא מסביר. "הורים יביעו ביקורת בכל התחומים. בנוסף הם עלולים לצחוק על הגננות או לרכל עליהן. מצבים כאלו ייצרו בעיה באיתור עובדים ברמה מתאימה, שיסכימו לאייש את התפקידים האלו. אני לא הייתי מוכן לעבוד עם מצלמה על הפנים כל הזמן. זו תחושה של מעקב, שגורמת להתנהג לא טבעית. המצלמות יוצרות לחץ ומתח, וגננת איכותית לא תרצה לעבוד כך".
עו"ד חי מסביר שהדינמיקה הרעה בין ההורים תקרין גם על הילדים. "הורים יוכלו לעקוב אחרי ההתנהגות של כל הילדים. זה עלול להיות מקור לרכילות על הילדים, לצחוק עליהם. בנוסף, הילדים לא טיפשים, הם יבינו שההורים מסתכלים עליהם. זה חינוך רע. זה מערער את הביטחון העצמי ואת העצמאות".
בשבוע שעבר נתפסה סייעת שגררה פעוטות ברגליים, והצילומים עזרו למשטרה לתפוס אותה.
"המצלמה היא פלסטר. היא לא פותרת את הבעיה. המצלמה הזאת לא מנעה מהסייעת להיות אלימה, ובמקרה של אלימות, אפשר לשים מצלמה נסתרת. רוב הגננות, כך אני רוצה לקוות, הן בסדר גמור. אז למה לפגוע בפרטיות שלהן? מצלמה אונליין היא לא פתרון קסמים. עובדה שחיינו עד היום ללא מצלמות וכולנו בסדר. בסוף הדברים צפים בדרכים אחרות ואנחנו שומעים על גננות שנתפסו".
אבל פעוט לא יכול לספר על מה שקרה לו.
"אם ילד חוזר הביתה לאחר שעבר התעללות, משהו בהתנהגות שלו יעורר חשד. הוא מופנם או מבולבל. יש סימנים. במצב כזה מוצדק לתת כלים, אבל לא באופן אוטומטי. כשהילדים שלי היו בגן, לא דאגתי לרגע. לא הייתה התנהגות חריגה והכול היה בסדר. סמכתי על הגננת. אנחנו צריכים לא להיות חשדניים כלפי הצוות החינוכי".
ההשלכות של התיקון לחקיקה, מסביר עו"ד חי, יכולות להיות בעייתיות כי הן יוצרות תקדים, שעלול להשפיע גם על עבודתם של כלל העובדים במוסדות החינוך. "זה כרסום בדמוקרטיה, כי זה פתח להרבה דברים אחרים. למשל, למה לא לשים מצלמות גם בגנים של הגדולים יותר? בתיכונים? בואו נצלם את כולם ונדרג אנשים לפי ההתנהגות שלהם. ברור שאנחנו לא רוצים לחיות בחברה ובמציאות כזו. וזה מתחיל בדברים הקטנים. הזכות לפרטיות חשובה לביטחון וליציבות שלנו, לתחושה שאנחנו יכולים להתפתח במדינה דמוקרטית. במקרה הקיצון יהיו מצלמות בכל מקום, ולא תוכלו לזרוק מסטיק ברחוב בלי פיקוח וקנסות".
